נפוליאון לואי בונפרטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפוליאון לואי בונפרטה
Napoléon Louis Bonaparte
Napoléon Louis Bonaparte (1804-1831).jpg
לידה 11 באוקטובר 1804
פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 1831 (בגיל 26)
פורלי, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Saint-Leu-la-Forêt
עיסוק אריסטוקרט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג שרלוט בונפרטה
שושלת בונפרטה
אב לואי בונפרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם הורטנס דה בוארנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
עיטור אנדריי הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נפוליאון לואי בונפרטהצרפתית: Napoléon Louis Bonaparte;‏ 11 באוקטובר 1804 - 17 במרץ 1831), הידוע גם בשם לודווייק השני, מלך הולנד, היה אחיינו נפוליאון הראשון, ואחיו של נפוליאון השלישי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון לואי נולד ב-11 באוקטובר 1804 בפריז, ללואי בונפרטה, אחיו של נפוליאון בונפרטה, ולהורטנס דה בוארנה, בתם של אלכסנדר דה בוארנה וז'וזפין דה בוארנה - אשתו הראשונה של נפוליאון. בשנת 1807 מת אחיו הבכור של נפוליאון לואי, נפוליאון שארל בונפרטה, ועם מותו, נפוליאון לואי הפך לנסיך הכתר של הולנד. בנוסף, הוא גם הפך את נפוליאון לואי ליורשו של הקיסר נפוליאון הראשון, שלא היה לו אז ילד חוקי עדיין. הוא איבד מעמד זה ב-20 במרץ 1811, כאשר אשתו השנייה של דודו, מארי לואיז, ילדה בן, נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרטה, שקיבל את התואר מלך הרומאים ולאחר מכן את התואר דוכס רייכשטדט.

בשנת 1809, נפוליאון מינה אותו לדוכס הגדול של ברג, תואר אותו החזיק עד 1813.

ב-1 ביולי 1810, לודווייק הראשון, מלך הולנד ויתר על כסאו לטובת נפוליאון לואי.[1] במשך תשעת הימים בין התפטרותו של אביו לבין נפילתה של הולנד לצבא הפולש ביולי 1810, שלט נפוליאון כלודווייק השני, מלך הולנד.

כאשר נפוליאון הודח ב-1815 אחרי קרב וטרלו, ובית בורבון חזר לכס צרפת. נפוליאון לואי נמלט לגלות, אבל הבונפרטים מעולם לא נטשו את המחשבה על שחזור האימפריה הנפוליאונית.

נפוליאון לואי התחתן עם בת דודתו הראשונה, שרלוט בונפרטה, בתו של ז'וזף בונפרטה, אחיו הבכור של נפוליאון הראשון. הוא ואחיו הצעיר לואי נפוליאון בונפרטה התיישבו באיטליה, שם הם דגלו בפוליטיקה הליברלית והצטרפו לקרבונארי בלחימה נגד האימפריה האוסטרית בצפון איטליה.

ב-17 במרץ 1831, בעת שנמלט מאיטליה בשל פעילות מהפכנית ונרדף על ידי כוחות האפיפיור והאוסטרים, נפוליאון לואי, שסבל מחצבת, מת בפורלי.[2] בסופו של דבר, האימפריה הנפוליאונית כוננה מחדש על ידי אחיו הצעיר של נפוליאון לואי, שהפך לנפוליאון השלישי בשנת 1852.

שלטי אצולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזפה מריה בואונפרטה
 
מריה סאברייה פאראביצ'יני
 
ג'ובאני ג'רונימו ראמולינו
 
אנג'לה מריה פיטרסנטה
 
פרנסואה החמישי, דה בוארנה
 
מארי אן הנרייט פרנסואז דה פיואר דה שאסטול
 
ז'וזף גספר טאשר דה לה פאז'ר
 
רוז קלייר דה ורגר דה סאנואה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרלו בואונפרטה
 
 
 
 
 
לטיציה ראמולינו
 
 
 
 
 
אלכסנדר דה בוארנה
 
 
 
 
 
ז'וזפין דה בוארנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי בונפרטה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הורטנס דה בוארנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפוליאון לואי בונפרטה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Foissy, M. (1830). La famille Bonaparte depuis 1264 (בצרפתית). Paris: Vergne. עמ' 101. 
  2. ^ Bresler 1999, pp. 94–95