נתן ברין
 | |
| לידה |
1901 בודפשט, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1966 (בגיל 65 בערך) ירושלים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1921 |
נתן ברין (בהונגרית: Imre Brunn; 1901- 20 באוקטובר 1966) היה מהנדס ואדריכל שחי ופעל רוב ימיו בירושלים. ברין תכנן, בעצמו או עם אדריכלים אחרים, עשרות בניינים ברחבי ירושלים ונודע כאחד מחשובי אנשי-המקצוע בתחומו בעיר בשנות ה-30 וה-40. רבים מן המבנים שתכנן היו בסגנון הבינלאומי המוקדם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן ברין נולד בשנת 1901 בעיר בודפשט שבהונגריה, כאחד מעשרה אחים ואחיות במשפחה דתית-ציונית. תוכניות משפחתו לעלות לארץ-ישראל שובשו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ברין הגיע עם משפחתו לירושלים ב-1921, במסגרת עליית רבים מבני המעמד הבינוני מקרב יהודי הונגריה בעליה השלישית. כמה מאחיו וקרובי משפחתו השתלבו מיד בעבודות תכנון ופיתוח ברחבי הארץ בתור אדריכלים, קבלנים, בנאים וחקלאים. גם ברין עבד שנתיים כפועל בנין ומודד. ב-1923 נסע לגרמניה לשלוש שנים של לימודי הנדסה ואדריכלות בפוליטכניקום של פרידבורג. לירושלים שב ב-1926.
בשנותיו הראשונות כמהנדס ואדריכל הועסק ברין במחלקה לעבודות ציבוריות (Public Works Department) של ממשלת המנדט הבריטי. בסוף שנות ה-20 היה שותף, ביחד עם האדריכל שמשון (זולטן) הרמט ותחת פיקוחו של האדריכל קליפורד הולידיי, לתכנונה של כנסיית סנט אנדרוז (St. Andrews) הסקוטית-פרסביטריאנית שמעל לגיא בן-הינום. ב-1930 פתח משרד עצמאי שהעסיק מספר עובדים. יותר מאוחר היה שותפו של האדריכל הרמט גם הוא יוצא הונגריה. בשנים שלפני תום המנדט והקמת המדינה עבד ברין בעיקר בירושלים, בה תכנן כמה עשרות בתי-דירות ובתי-מגורים פרטיים. חלקם הקטן תוכנן בסגנון לקטני, המשלב יסודות אדריכליים ועיטוריים שונים. יצירתו המפורסמת ביותר מן הבחינה הזו, המשלבת בין הסגנון הבינלאומי המוקדם למרכיבים קלאסיים, הוא בית וויגאליק ברח' הקרן הקיימת 20, בגבולה הצפוני של שכונת רחביה.[1] הבניין, שנבנה ב-1936, בנוי אבן אדמדמה וחזיתו מעוטרת בקשתות, עמודים בעלי כותרות מסוגננות וקשתות נאו-מזרחיות.
עבודה ידועה נוספת ברחביה היא בית הדירות ברח' עזה 32 (אשר נבנה באמצע שנות ה-30 במתכונת הסגנון הבינלאומי המוקדם), ולו חזית בעלת שתי מרפסות מעוגלות ועיצוב א-סימטרי בקווים ובזוויות ישרים. ברין תכנן גם את בית הדירות הסמוך בדרך עזה 34, בו התגורר עם משפחתו וכן את בית הדירות ברחוב ארלוזורוב 9 וברחוב מטודלה 32 ('בית שריון') – כולם עם מרכיבים אופייניים לסגנון הבינלאומי המוקדם. מחוץ לרחביה תכנן ברין בתים רבים בשכונות כרם אברהם, גאולה (כולל מבנה ישיבת חיי עולם ב-כיכר השבת, רח' ישעיהו פינת מלכי-ישראל), בית הכרם (בה תכנן את פנסיון רייך ברח' הגיא 1) קטמון הישנה (בניין הקונסוליה הלבנונית לשעבר ברח' כובשי קטמון 22), בית וגן וקרית-שמואל. במרכז העיר תכנן מספר בתי-דירות ומשרדים לאורך הרחובות יפו (אזור ככר הדוידקה),[2] אגריפס ובן-יהודה, וכן את קולנוע 'עדן'[3] (שנהרס ב-2015) – ככל הנראה המבנה הראשון בעיר שלו מפתח רחב שהתאפשר על-ידי שימוש בקורות פלדה וייתר את הצורך בעמודי תמך שעלולים היו לפגום בחוויית הצפייה בקולנוע. בנוסף ברין עשה גם את התכנון ההנדסי-תשתיתי של חלק משוק מחנה יהודה ('השוק העיראקי').
בשנים 1942–1943, תחת פיקוחו של האדריכל חיים פנחל, לקח ברין חלק בתכנון ארמון החורף של האמיר עבדאללה (לימים מלך ירדן עבדאללה הראשון) בעיירה שונה הדרומית(אנ') בעבר הירדן, אל מול יריחו, וקיבל על כך סיכת הוקרה מן האמיר.[4] בהמשך תכנן גם בית קולנוע בעיר אירביד.
ברין היה נשוי לציפורה (לבית דם) ואב לשני ילדים. הוא נפטר בירושלים ב-1966.
גלריית מבנים בתכנונו של נתן ברין[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
החזית האקלקטית של בית וויגאליק, ירושלים -
קולנוע עדן 1932 -
בית שריון, רחביה, ירושלים -
-
חלון בישיבת חיי עולם ככר השבת -
תשריט של פנסיון רייך, בית הכרם -
ארמון החורף של עבדאללה הראשון בעיירה שונה הדרומית -
רח' עזה 32, ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, ישראל: כתר, 1989, עמ' 343-344
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכל ז.ש. הרמט - שישים שנות יצירה, 1990, עמ' 31
- ^ איתמר בן אב"י, מדור הקולנוע והראינוע, דאר היום, 1931, עמ' 7
- ^ אלדד ברין, מי יבנה בית לאמיר? יהודים בונים ארמון לעבדאללה הראשון, עת-מול 245, עמ' 18-20