כרם אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852
היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855
בתים בשכונת כרם אברהם (2008)
בניית סוכה בשכונה, רחוב צפניה, סוכות ה'תשע"ב

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

החווה החקלאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם".

השטח נרכש ב-1852 על ידי ג'יימס פין, ששימש כקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19, וכלל גם מחצבה, גת וקולומבריום קדומים.[1]

פין היה נוצרי אדוק, חובב תנ"ך ודובר עברית שוטפת. הוא הוקסם מארץ הקודש ומהיהודים היושבים בה, אותם ראה כעם הנבחר. את "כרם אברהם" רכש כדי להקים בו חווה חקלאית ברוח תנ"כית, בשם "מושבת החרושת להעסקתם של יהודי ירושלים". כעבור כחודש ימים, הועסקו בחווה 130 איש.[2] לא הייתה בחווה הכשרה חקלאית שיטתית, אולם נעשו בה מגוון עבודות: דריכת יין, זיקוק שמן, עשיית מטאטאים מקש שגודל לשם כך, וגידול יבולים של דגן, עדשים ופירות.[3] יוזמתו עוררה חשדנות רבה בקרב היהודים, שחששו כי בכוונתו להשפיע עליהם להתנצר ברוח המיסיון שרווחה אז. פין הצליח לשכנע את היהודים בטוהר כוונותיו ואף הקים עבורם בית כנסת במקום (הראשון מחוץ לחומות). במשך שנים ארוכות פעלה החווה והעסיקה יהודים רבים. פין סירב להרשות למיסיונרים של "החברה הלונדונית" להגיע אל שטח החווה בשעות העבודה כדי לערוך בה ויכוח דתי עם היהודים.[2]

את קורות חייו, ובהם מידע רב על "כרם אברהם", העלה פין על הכתב בספר אוטוביוגרפי בשם עתות סופה. פין מספר בספרו, כי המשגיח ניהל את פנקסי החשבונות שלו בעברית, וכי בזמן הליכתם בחזרה מעבודתם, שרו הפועלים בעברית: "פועלים אנו בשדה אברהם אבינו".[2]

השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שעזב את הארץ ב-1863 מכר פין לפועליו את הקרקעות, והם הקימו עליה את שכונת כרם אברהם. שכונה קטנה זו התאחדה בשנת 1941 עם שכונת גאולה ולמעשה כיום הן מהוות יחד שכונה אחת, הכוללת את גוש הרחובות הקרויים על שם נביאי תרי עשר. מבנה החווה החקלאית עודנו קיים (וכך גם הקולומבריום שבמרתפו). הוא שוכן ברחוב עובדיה ומשמש כבית ספר לבנות חרדיות.

השכונה מתוארת בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה. גם המשוררת זלדה התגוררה בשכונה, וכיום משמש ביתה שברחוב צפניה 31 אחד מציוני הדרך בסיורים ספרותיים הנערכים בירושלים.

בין השנים 2007 - 2008 ערכה עיריית ירושלים בשכונה שיפוץ נרחב של מתקני הרחוב, במסגרתו הותקנו ספסלי אבן וריצוף דקורטיבי, הוסדרה החנייה, הוקמה מערכת עמודי תאורה ייחודיים והוצב שילוט ייחודי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כרם אברהם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 96-95‏, באתר "כותר".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 339-334.
  3. ^ ג'יימס פין, עתות סופה, פרק 28, עמ' 492.


קואורדינטות: 31°47′24.3″N 35°13′02.7″E / 31.790083°N 35.217417°E / 31.790083; 35.217417