סאלו וייסלברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאלו וייסלברגר
Salo von Weisselberger
Salo von Weisselberger.jpg
לידה 1867
דוכסות בוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במרץ 1931 (בגיל 64 בערך)
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה New Jewish Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת צ'רנוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית ליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית צ'רנוביץ
19121914
(כשנתיים)
חבר בית הנבחרים הרומני
19271928
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמלו של וייסלברגר משנת 1916

סאלו וייסלברגר או סאלו פון וייסלברגר, שמו במקור סלומון וייסלברגרגרמנית: Salomon Weisselberger או Dr. Salo Edler von Weisselberger;‏ 1867 - 20 במרץ 1931) היה פוליטיקאי ומשפטן יהודי מבוקובינה תחת השלטון האוסטרי ואחר כך הרומני בחבל ארץ זה. כיהן כחבר הפרלמנט המקומי של בוקובינה וכראש עיריית צ'רנוביץ בשנים 19121914 בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית, לאחר מכן היה חבר בסנאט ובפרלמנט של רומניה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלו וייסלברגר נולד בכפר דרצ'ינץ (Drăcineţ, כיום דרצ'ינצי, במחוז קוצמן באוקראינה) הסמוך לצ'רנוביץ והיה בנם של בעל האחוזה יואל וייסלברגר ושל ינטה לבית רוזנצווייג.[1] הוא למד משפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. על סמך ציוניו היוצאים מן הכלל מונה למשפטן בבית הדין של מסילות הברזל וב-1892 לשופט מחוזי. אחרי שנת 1907 עבד בעירייה ועסק, בין השאר, בתחום טיפוח גני העיר והרחבת רשת החשמל. בהמשך היה חבר בית הנבחרים המקומי, הלאנדטאג, מטעם המפלגה היהודית "מפלגת העם הלאומית" (Nationale Volkspartei) בראשות בנו שטראוכר וחבר ב"מועדון היהודי" בשנים 1911 - 1914. הוא שימש מספר שנים כסגן ראש עיריית צ'רנוביץ, אדוארד רייס (Eduard Reiss), גם הוא יהודי דובר גרמנית, ובשנת 1913 נבחר בעצמו לראשות העיר.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה עזר וייסלברגר לתושבי העיר להתגבר על המחסור במטבעות על ידי הדפסת קופוני נייר. אחרי שב-2 בספטמבר 1914 כבש הצבא הרוסי הקיסרי את צ'רנוביץ. וייסלברגר עשה מאמצים כד למנוע הרס בעיר. ב-16 בספטמבר הרוסים מינו את ס. אבריינוב למושל אזרחי לעיר ווייסלברגר נעצר יחד עם עוד 22 אישים (ביניהם מאיר אבנר, פיליפ מנצל, אדוארד ביברינג והחזן הראשי שכטר ויהודים אחרים, וניקו פלונדור הרומני). כל העצורים הוגלו בשנת 1915 לסיביר. וייסלברגר ואישים אחרים שבו לאוסטריה לאחר כ-14 חודשים ב-1916, בעקבות הסכם החלפת שבויים שנחתם בשלהי שנת 1915 בין רוסיה ובין אוסטרו-הונגריה הגיע וייסלברגר לווינה, דרך פטרסבורג וסטוקהולם. לאחר שובו נרתם לסיוע לפליטים עד תום המלחמה. על התנהגותו האמיצה ב-13 בפברואר 1916 העניק לו הקיסר פרנץ יוזף תואר אצולה, התעודה נמסרה לו אחרי מות הקיסר, ב-2 בספטמבר 1917

לאחר פירוק אוסטרו-הונגריה וצירוף בוקובינה לרומניה, שב וייסלברגר לצ'רנוביץ ב-1920 ונבחר לסנאט הרומני במרץ 1922. בתפקידו זה נותר עד 1926. בשנים 1927-1928 שימש כחבר בית הנבחרים הרומני מטעם המפלגה הלאומית ליברלית (PNL).

סאלו וייסלברגר נפטר בסנטוריום בווינה לאחר מחלה ממושכת בשנת 1931. הובא לקבורה בווינה.

וייסלברגר פרסם זכרונות ברומנית ובצרפתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Memoriu asupra evenimentelor petrecute în Bucovina în luna lui Septemvrie 1914, Cernăuți 1916 ׁ(דו"ח על המאורעות בבוקובינה בחודש ספטמבר 1914]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאלו וייסלברגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוגו גולד (עורך) (1962) ע' 193-197 Bukoviner of the past