סדר הירושה של נשיא ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סדר הירושה של נשיא ארצות הבריתאנגלית: United States presidential line of succession) מגדיר מי יכהן כנשיא ארצות הברית במקרה של חוסר מסוגלות, מוות, התפטרות או העברה מכהונה (על ידי הדחה (אנ') או הרשעה) של הנשיא המכהן הנוכחי.

סדר הירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת סדר הירושה של נשיא ארצות הברית קבועה בחוקת ארצות הברית, וחוק הירושה הנשיאותית מ-1947 מתוקן בהתאם על מנת לכלול משרדי קבינט חדשים. הבאים בסדר הירושה לאחר הנשיא הנבחר הם: סגן הנשיא, יושב ראש בית הנבחרים, הנשיא הזמני של הסנאט ולאחריו חברי הקבינט על פי הסדר בטבלה:

# תפקיד נושא משרה נוכחי הערות
1 סגן הנשיא מייק פנס
2 יושב ראש בית הנבחרים פול ראיין
3 הנשיא הזמני של הסנאט אורין האץ'
4 מזכיר המדינה מייק פומפאו
5 מזכיר האוצר סטיבן מנוצ'ין
6 מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס
7 התובע הכללי ג'ף סשנס
8 מזכיר הפנים ראיין זינקי
9 מזכיר החקלאות סאני פרדו
10 מזכיר המסחר וילבור רוס
11 מזכיר העבודה אלכסנדר אקוסטה
12 מזכיר הבריאות ושירותי האנוש אלכס אזר
13 מזכיר השיכון והפיתוח העירוני בן קרסון
מזכירת התחבורה איליין צ'או אינה בסדר הירושה כיוון שלא נולדה כאזרחית ארצות הברית
14 מזכיר האנרגיה ריק פרי
15 מזכירת החינוך בטסי דבוס
16 המזכיר לענייני חיילים משוחררים (בפועל) פיטר אורורק
17 מזכירת ביטחון המולדת קירסטן נילסן

סדר משרדי הקבינט נקבע על פי הסדר הכרונולוגי של הקמתם.

"השורד המיועד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השורד המיועד" (designated survivor), או "היורש המיועד" (designated successor) הוא אדם הכלול בסדר הירושה לנשיא ארצות הברית, בדרך כלל חבר הקבינט, שמיועד להיות במקום מרוחק, מאובטח ולא ידוע כאשר הנשיא ושאר מנהיגי המדינה (סגן הנשיא ושאר חברי הקבינט) מתאספים במקום אחד לצורך אירוע מסוים, כמו נאום מצב האומה או טקס השבעת הנשיא. מהלך זה מיועד להבטיח את המשכיות השלטון במקרה של התרחשות אסון בו נהרגים הנשיא ורבים מהבכירים שבסדר הירושה. במקרה בו גם הנשיא וגם סגנו נהרגים, ייתכן שיקרה מצב שבו השורד המיועד יהפוך לנשיא בפועל על פי חוק הירושה הנשיאותית.[1][2]

דרישות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוקת ארצות הברית נקבעו הדרישות ההכרחיות למועמדים לתפקיד הנשיא: אזרח ארצות הברית מלידה, בן 35 לפחות, ותושב ארצות הברית במשך 14 שנים לפחות. וזה הנדרש גם מהיורשים הפוטנציאליים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]