סווטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סווטש
Swatch Logo RGB.svg
מייסדים ניקולס חייק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ביל/ביין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה שעון עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.swatch.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ניקולאס ג'ורג' חייק - 1928-2010
מייסד קבוצת סווטש
אחד מדגמי שעון היד "סווטש"
מיצג של אחד ממותגי הקבוצה, "TISSOT", בפסגת הסקס רוז' מעל קרחון 3000 בשווייץ. המיצג הוא דגם של שעון המותג בקוטר של כמטר עם מחוגים נעים המציינים את השעה, ושורה דיגיטלית דוממת המציינת את גובה הפסגה

סווטש (swatch) הוא מותג שעוני יד של "קבוצת סווטש", קבוצת חברות שווייצרית לייצור שעונים ומוצרים נלווים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 תפסו שעונים זולים מתוצרת יפן ומזרח אסיה את עיקר שוק השעונים בעולם, ונראה היה כי לתעשיית השעונים בשווייץ אין עתיד.

בשנת 1983 אילצו הבנקים השווייצריים את שתי יצרניות השעונים השווייצריות ASUAG ו-SSIH להתאחד, על מנת להתייעל. ניקולאס ג'ורג' חייק הוזמן לגבש טיוטה למיזוג, אך מעבר למה שהתבקש הוא החל הוביל את המיזוג ולאחר מכן הוביל יחד עם משקיעים נוספים את קניית החברה הממוזגת החדשה, כשמטרתו להתחרות ביפנים בזירת המחיר.

חייק ביטל פסי ייצור כפולים, שיפר את האוטומציה, הורה למהנדסים להקטין את מספר החלקים בשעון, ולעבור לפלסטיק[1].

החברה החדשה נקראה Société de Microélectronique et d'Horlogerie,‏ (Swiss Corporation for Microelectronics and Watchmaking Industries) ובראשי תיבות SMH, ועסקה במיקרואלקטרוניקה ושעונים.

השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה פיתחה שעון יד דק בשם המותג "סווטש", ובו 51 חלקים בלבד, במקום 91 חלקים ויותר שהיו קיימים עד אז בשעוני יד והוא היה בעל רצועה שחורה. המשמעות המקורית של שם השעון סווטש נבעה מהלחם בסיסים של המילים באנגלית "Second Watch" ("שעון שני"). זאת משום שבתחילה הוא שווק כשעון חליפי לשעון היוקרתי הקבוע של לקוחותיה, והוצג כרעיון חדש של שעונים יומיומיים פשוטים. השעון הוצג בציריך ב-1 במרץ 1983. מאז יציאתו לשוק, סדרותיו השונות של המותג משווקות בכל העולם וזוכות להצלחה במכירות. מחירו העממי יחסית לשעון בייצור שווייצרי, תורם לפופולריות שלו. לאחר השנה הראשונה נמכרו 1.1 מיליון שעונים. בשנה השלישית כבר נמכרו 12 מיליון שעונים. ההצלחה הייתה כה גדולה שחייק שינה ב-1998 את שם התאגיד ל- Swatch Group. המיתוג, החומר והעיצוב הקליל הפכו את מוצרי המותג לפופולריים ומזוהים עם תרבות הפופ, ועם הזמן אף זכו להומאז'ים שונים, בין השאר בטיימס סקוור, ועד שיתופי פעולה עם אמנים ומעצבי אופנה כפראדה. עם הזמן נוספו קווים נוספים למותג הכוללים גם שעונים עשויים בחלקם מתכת, וקולקציית תכשיטים.

קבוצת סווטש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים פיתחה החברה מוצרים נוספים, בנוסף למוצר המקורי העשוי פלסטיק: סווטש אוריג'ינל - בעל מכסה מארז מפלסטיק; סווטש איירוני – בנוי ממתכת; סווטש כרונו סקין – הכרונוגרף הדק ביותר; סווטש סנואופס – בעל טכנולוגיית "Access Control" שיכולה לשמש כסקי-פס באתרי סקי רבים בעולם; סווטש בייט – מצויד בטכנולוגיית "זמן אינטרנט".

משרדי החברה נמצאים בעיר ביל/ביין בשווייץ.

חייק מת נפטר ב-28 ביוני 2010 במהלך יום עבודה במטה החברה שבביל/ביין[2]. במותו בגיל 82 היה מדורג במקום 232 ברשימת עשירי העולם, עם הון משוער של $3.9 מיליארד דולר[3].

בתו ניילה חייק, ילידת 1951, נכנסה לתפקיד יו"ר החברה, ובנו ניק (ג'ורג' ניקולס ג'וניור), יליד 1954, החליפו בתפקיד המנכ"ל.

קבוצת סווטש מחזיקה בבעלותה מספר מותגים ידועים של שעוני יוקרה שווייצריים, בהם סווטש, אומגה, Breguet, Blancpain, Hatot, Glashütte Original/Union, Jaquet-Droz, Léon Hatot, Longines, Rado, Tissot, Calvin Klein, Certina, Mido, Hamilton, Pierre Balmain, Flik Flak ו-Endura.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סווטש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזרא אוחיון, הבלוג של עזרא אוחיון, דה מרקר, ‏6.7.2010
  2. ^ "Nicolas G. Hayek 1928–2010". swatchgroup.com. 
  3. ^ "The World's Billionaires". Forbes.com. 3 באוקטובר 2010. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2013.