סוזן קלנסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוזן קלנסי
Susan Clancy
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוזן קלנסיאנגלית: Susan Clancy) (נולדה ב-1950) היא פסיכולוגית מחקר באוניברסיטת הרווארד, הידועה בעקבות מחקריה בתחום הזיכרון.

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלנסי עוסקת מזה שנים רבות בתחום חקר הזיכרון. עוד בהיותה סטודנטית לתואר שני במחלקה לפסיכולוגיה, התעניינה בתוצאות מחקר המראות רגישות ואימות פרטים מעברו של האדם כאשר מבוצע תהליך היזכרות באירועים ישנים. עם השנים שחלפו, בעקבות תוצאות מחקרים שערכה, החלה קלנסי לתמוך בעמדה לפיה אירועים מעברו של האדם לא התקיימו בהכרח כפי שהם נזכרים אצלו במאגר הזיכרון.

מחקרי זכרונות טראומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעה הרווחת בנושא, לפי רבים מהפסיכולוגים הקליניים, היא כי לעיתים אנשים מדחיקים זכרונות טראומטיים, אך הם יכולים לשחזרם בטיפול פסיכולוגי לאחר שנים; לעומת זאת, רוב הפסיכולוגים הקוגניטיביים טוענים שלא ניתן לבצע שחזור לזכרונות אלו בטיפול. קלנסי ערכה מחקר[1] על מטופלים שלטענתם הצליחו לשחזר זיכרון מודחק של התעללות מינית אחרי שנים בהן היה מודחק. במחקר ביצעה לנבדקים מבחן זיכרון סטנדרטי, בו הציגה להם רשימת מילים בעלות קשר מבחינת משמעותן (למשל "סוכרייה", "חמוץ", "סוכר"), וכשנתבקשו להיזכר במילים מתוך רשימה, הם נטו לבחור במילים שלא היו ברשימה המקורית אך היו דומות להן מבחינת ההקשר (למשל "מתוק"), כלומר זכרו מתוך הקשר מילים שלא היו. זאת בניגוד לקבוצת ביקורת של אנשים שללא ספק חוו התעללות - קבוצה זו נטתה לזכור מילים מתוך הקשר ברמה ממוצעת בלבד. קלנסי הגיעה למסקנה כי לאנשים בעלי זכרונות משוחזרים יש נטייה לזכרונות שגויים, ולפיכך נראה כי לא בהכרח התקיימו זכרונותיהם הטראומטיים בצורה כה קשה, אם בכלל התקיימו.

עבודתה פורסמה בכתב העת המדעי "Psychological Science", וב-2010 פורסמו טענותיה בספרה "The Trauma Myth: The Truth about the Sexual Abuse of Children—and its Aftermath". היא ספגה ביקורת קשה, בין השאר על עצם העלאת ההשערה כי זכרונות טראומטיים עלולים להיות שגויים, ועל מסקנותיו שעלולות להגביר התעללות בילדים, לטענת המבקרים. היא אף קיבלה מכתבי נאצה רבים מהמתנגדים לעמדתה.[1]

מחקרי חוויות חטיפה על ידי חייזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלנסי עסקה בהקשר לזכירת אירועים גם בנושא השנוי במחלוקת המתמקד באנשים הטוענים כי נחטפו על ידי חייזרים. קלנסי פרסמה בעיתוני העיר בוסטון מודעת דרושים למחקר, עבור נבדקים אשר עברו חוויות חטיפת על ידי חייזרים. היא אספה 11 נבדקים, ובעקבות בדיקתם במבחן זיכרון המילים הסטנדרטי, הגיעה למסקנה כי בניגוד לזכרונותיהם, חטיפות החייזרים שתיארו לא התרחשו במציאות. טענותיה פורסמו ב-2005 בספרה "Abducted: How People Come to Believe They Were Kidnapped by Aliens". נבדקים רבים טענו בעקבות המחקר כי חשו שרומו ונבגדו על ידי קלנסי.

מנגד לקלנסי עומד ג'ון מאק, חבר סגל המחלקה לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, אשר החל בשנות השבעים של המאה העשרים לעסוק במיסטיקה. בשנת 1994 פורסם ספרו "חטיפה" (Abduction), שעורר עניין והפך לרב-מכר ידוע, ואף שימש בהכנת סדרת המתח הפופולרית "תיקים באפלה"; האישור שהעניקה אוניברסיטת הרווארד לפרסום ספרו העניק אמינות גבוהה לסיפורי החטיפה השונים בידי חייזרים. מאק טוען כנגד מחקריה של קלנסי כי לא ניתן להשתמש במבחן מילים קצר שערכה על הנבדקים, וממנו להסיק מסקנות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ברוס גריסון (ניו יורק טיימס), הזיכרונות הטראומטיים של סוזן קלנסי, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2003