סופרג'יסטיות (סרט)

סופרג'יסטיות
Suffragette
	כרזת הסרט בעברית
בימוי	שרה גברון
הופק בידי	אליסון אואן
תסריט	אבי מורגן
עריכה	בארני פילינג
שחקנים ראשיים	אדריאן שילר (דייוויד לויד ג'ורג'); נטלי פרס (אמילי דייוויסון); מריל סטריפ (אמלין פנקהרסט); Shelley Longworth; Finbar Lynch; Clive Wood; Jamie Ballard; Annabelle Dowler; ג'ף בל; ליסה דילון; Lorraine Stanley; קארי מאליגן; סמואל וסט; אן-מארי דאף; הלנה בונהאם-קרטר; קול נידהם; רומולה גראי; ברנדן גליסון; בן וישו; Jonathan Cullen
מוזיקה	אלכסנדר דספלה
צילום	אדוארד גראו
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Film4 Productions, Canal+, Cine+, Ingenious Media, מכון הסרטים הבריטי, Ruby Films
חברה מפיצה	UIP Duna, פאתה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	26 בנובמבר 2015
משך הקרנה	106 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה
הכנסות באתר מוג'ו	suffragette
פרסים	פרס הקולנוע האירופי לעיצוב ההפקה הטוב ביותר (Alice Normington)
	www.suffragettemovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

סופרג'יסטיות (אנגלית: Suffragette) הוא סרט דרמה היסטורי בריטי משנת 2015. הסרט עוסק במאבק של נשים לקבל את זכות הבחירה בבריטניה. הסרט בוים על ידי שרה גברון (Sarah Gavron) ונכתב על ידי אבי מורגן (Abi Morgan). מככבים בו קארי מאליגן, הלנה בונהם קרטר, ברנדן גליסון, אן-מארי דאף ומריל סטריפ.

הסרט צולם בארמון וסטמינסטר, ובאישור חברי הפרלמנט. זהו הסרט הראשון שזכה במעמד זה. הסרט יצא לאקרנים בבריטניה ב-12 אוקטובר, 2015 על ידי חברת פאה והיה בהפצה מוגבלת בארצות הברית ב-23 באוקטובר 2015 על ידי חברת פוקוס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1912 מוד וואט בת ה-24 עובדת ככובסת. מוד מגלה כי עמיתתה לעבודה ויולט מילר פעילה בתנועת הסופרג'יזם ואף משתתפת במהומות המתרחשות בעיר. מוד גם פוגשת באדית אלין אשה בעלת ידע רחב ברפואה אך לא יכולה לעסוק בתחום בגלוי כי היא אשה. אדית פועלת תחת שמו של בעלה, הרוקח. אדית פעילה בתנועת הסופרג'יזם גם כן, ומגדירה את עצמה כלוחמת למען זכות ההצבעה.

אליס הואטון אשתו של חבר פרלמנט, מעודדת את הנשים העובדות במכבסות לתת עדות מול הפרלמנט, על מנת להבטיח את זכות ההצבעה. ויולט נבחרה לתת עדות מהמכבסה של מוד, אך היא הוכתה על ידי בעלה המתעלל, והוחלט כי מוד תוכל לתת עדות טובה יותר. מוד מאמינה כי עדותה עשתה רושם והולכת עם ויולט ואדית לשמוע את ההחלטה שהתקבלה בנוגע זכות הצבעה לנשים. ההחלטה הייתה לא לאשר את זכות ההצבעה, והנשים מחו על כך. השוטרים החלו לפנות את הנשים ולהכות אותן. מוד נתפסת ומוכנסת למאסר למשך שבוע. בעודה בכלא, היא פוגשת את אמילי דייוויסון, אשת אמונה של אמלין פנקהרסט.

כשהיא חוזרת הביתה, היא נאלצת להתמודד עם הביקורת של השכנים ועמיתה לעבודה. היא מבטיחה לבעלה סוני להתרחק מהסופרג'יסטיות. עם זאת, כשהיא מוזמנת לכנס סודי, לשמוע את דבריה של פנקהרסט, היא מחליטה ללכת. היא מחליפה כמה מילים עם פנקהרסט, נעצרת ומשוחררת בדיוק מול הבית שלה. בעלה רותח מזעם על כך שהשפילה אותו פעם נוספת ומגרש אותה מהבית. מוד נאבקת כדי לראות את הבן שלה, אף על פי שבעלה מסרב לאפשר לה זאת. מוד ממשיכה לעבוד במכבסה ורואה כיצד המנהל מתעלל מינית באחת הבנות החדשות, כפי שנהג לעשות עם הנערות במשך שנים. כאשר תמונתה של מוד מודפסת בעיתון והיא מתפרסמת כסופרג'יסטית, הוא מפטר אותה. מוד, שהגיעה לסף שבירה, שורפת את ידו עם מגהץ והמשטרה מגיעה. המפקח סטיד מאפשר לה להשתחרר אם תסגיר את שאר חברותיה לתנועה. מוד מסרבת.

סוני ממשיך למנוע ממוד לראות את בנם, כשהוא מזכיר לה שהחוק לצדו. מוד מחזקת את פעילותה בתנועה כחלק מהמאמץ שלה לשנות את החוקים המפלים כנגדה. בסופו של דבר היא לומדת שסוני, שמצא את עצמו דחוי ומנודה חברתית, לא מצליח לגדל את ג'ורג' והוא מוסר אותו למשפחה מאמצת. בלי קשרי משפחה, מוד הופכת להיות יותר ויותר קיצונית בהנהגתה של אדית, והיא מעורבת בפיצוץ של תיבות דואר וחיתוך של חוטי הטלגרף. היא וכל חברותיה נאסרות שוב אחרי שהן מפוצצות בית מגורים של הפרלמנט כשהוא עומד ריק. כאסירה פוליטית בכלא, מוד פוצחת בשביתת רעב. השוטרים פועלים באלימות ומאכילים אותה בכוח. קצין המשטרה סטיד לא מרגיש בנוח עם הפעולות הללו.

המאבק של הנשים מחריף. המשטרה מנסה ללחוץ על העיתונים למנוע מהם לדווח על הפעילות האלימה של התנועה, והתנועה מחריפה את הפעילויות על מנת לזכות בתהודה ציבורית רחבה יותר. הנשים מחליטות להשתתף במרוץ הסוסים אפסון, בו המלך ג'ורג' החמישי יהיה נוכח. הן מתכננות לעמוד מול המצלמות עם שלטים וכרזות התומכות בזכות ההצבעה עבור נשים. עם זאת, ביום האירוע, רק מוד ואמילי דייוויסון מגיעות. לאחר שניסו להגיע למיקום שבו המלך עמד ולא הצליחו, אמילי מחליטה שעליה להשיג את המטרה בדרך אחרת. בעיצומו של המרוץ, היא נכנסת לאמצע המסלול ונדרסת למוות על ידי הסוסים. מוד מגיעה יחד עם שאר חברותיה למסע הלוויה. הסרט מסתיים בכיתוב שנשים קיבלו את זכות ההצבעה ב-1918 בבריטניה, ואחר כך ישנה רשימה של השנים בהן קיבלו נשים את זכות הבחירה בכל עולם עד היום.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הדמויות מלבד פנקהרסט, דייוויסון, לויד ג'ורג' והמלך ג'ורג החמישי הן בדויות.

סוגיות בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מציג שלב בתהליך קבלת זכות ההצבעה לנשים. שלב המאופיין בהסלמה של המאבק ומעבר ממחאה שקטה, למאבק אלים. הנשים המוצגות בסרט מעידות על עצמן כי לא רצו להשחית רכוש ולפעול באלימות, אך לא נותרה להן ברירה. כל הסלמה נוספת במאבק גוררת אחריה היסוסים של הנשים, מלבד אדית שמצטטת את פנקהרסט כשהיא אומרת שמעשים, ולא מילים יזכו אותן בזכות ההצבעה. סוגיה נוספת שעולה בסרט הוא מאבקה של מוד במצבה החברתי ובמיוחד אל מול בנה. מוד מפסידה את בנה ונאסר עליה לראות אותו, וזאת אף על פי שאביו אינו מתפקד, ולבסוף אף מחליט למסור אותו לאימוץ. מוד נאבקת על זכות ההצבעה על מנת לזכות בחקיקה אשר מגינה על זכויותיהן של אמהות.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרג'יסטיות קיבל בעיקר ביקורות חיוביות. הסרט זכה בדירוג של 73%, בהתבסס על 179 חוות דעת, עם דירוג ממוצע של 6.6/10 באתר "Rotten Tomatoes"^[1]. רוב הביקורות כתבו כי אף על פי שיש בסרט פגמים, הסרט יוצר דרמה אנושית שעדיין רלוונטית ונוגעת. באתר Metacritic, הסרט מחזיק ציון של 67 מתוך 100, בהתבסס על 37 מבקרים, המציין "בדרך כלל חיובי ביקורות"^[2]. ארז דבורה ואורי קליין כתבו בביקורת על הסרט כי מדובר בנושא חשוב, ובסרט שיש לו כמה מעלות. אך בסופו של דבר הוא לא עושה צדק לנושא עליו מדבר^[3]^[4].

המבקרים שיבחו את יכולות המשחק של צוות השחקנים, במיוחד של קארי מאליגן, והלנה בונהם קרטר. המבקרים גם טוענים שאף על פי שהופעתה של מריל סטריפ הייתה טובה, היא הופיעה בסרט מעט מאוד, וכי השימוש בשמה לקידום הסרט היה מטעה.