לדלג לתוכן

סוקצסיה (אקולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדה לבה ובו דרך וצמחייה פולשת. התמונה צולמה באי רנגיטוטו, אוקלנד, ניו זילנד, שנוצר לפני כ-600 שנה בהתפרצות געשית.

סוּקְצֶסְיָה (בעברית מַעֲקוֹבֶת; באנגלית: Succession) היא המהלך הטבעי של חילוף החברות בטבע, מחברת החלוץ ועד לחברת השיא. הסוקצסיה היא תהליך הדרגתי בו אט אט מתחלפות החברות (טור סוקצסיוני), החל מחברה ירודה ומהירת התפתחות (חברת החלוץ הראשונית שהגיעה לבית הגידול, כגון: צמחים חד שנתיים וחרקים שונים) ועד לחברות המפותחות ביותר ומן הסתם גם האטיות ביותר בהתפתחותן וברבייתן (חברת השיא שכוללת אורגניזמים כגון עצים רחבי עלים ובעלי חיים שונים). חברת החלוף היא מעין שלב ביניים בין חברת החלוץ לחברת השיא. הסוקצסיה נעצרת כשהחברה השלטת במקום היא חברת השיא, הנקראת חברת קלימקס.

המודל המלא לסוקצסיה הוא מודל ובו חברת החלוץ מתיישבת במדבר שבו המים אינם זמינים לצמחים בשל חלחולם המהיר למי התהום (דרך הרווחים הגדולים שבין גרגירי הקוורץ ושברי הצדפות), חברת החלוץ מייצבת מעט מאוד את הקרקע, אך מספקת מזון ומחסה לחרקים קטנים. לאחר שהקרקע מעט מיוצבת וישנם חרקים ממינים שונים, מגיעים צמחים מפותחים יותר שמייצבים את הקרקע באמצעות שורשיהם באופן טוב יותר. בעקבות החרקים מגיעים מכרסמים קטנים. בכל פעם שהקרקע מיוצבת יותר, מגיעים צמחים מפותחים יותר ובעלי חיים שהם הטורפים הטבעיים של בעלי החיים שנמצאים כבר בבית הגידול. חברת החלוף היא חורש העשוי שיחים ובני שיח, האדמה כבר די מיוצבת, בבית הגידול נמצא מגוון רחב של בעלי חיים. בחברת השיא כבר יש יערות גשם (כמו האמזונאס, למשל), הקרקע מיוצבת ביותר ומתקיימת במקום מערכת אקולוגית שלמה הכוללת מגוון גדול של מיני בעלי חיים. במודל הסוקצסיה המלאה, חברת השיא מקיימת את כל יחסי הגומלין הקיימים, בין כל האורגניזמים הנמצאים בבית הגידול; זאת בניגוד לחברת החלוץ ולחברת החלוף שמקיימות רק חלק מיחסי הגומלין, בדרך לחברת השיא, בזמן שבית הגידול מתפתח.

מחקריו של פרדריק קלמנס תרמו רבות לפיתוח תאוריה זו.

סוקצסיה ראשונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוקצסיה ראשונית (Primary Succession) מתרחשת כאשר יצרנים (בדרך כלל צמחים) מיישבים בית גידול חדש בו לא היו יצרנים מעולם (למשל שטחי קרקע חדשים שנוצרו על משטחי לבה מהתפרצות געשית, שטחים של קרקעית ים שאך זה נחשפו או מקום שעבר הפרעה קיצונית (שרפה חזקה למשל) ואין בו שאריות חיות של צמחים). מקום כזה נקרא בית גידול ראשוני (Primary Habitat).

סוקצסיה משנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוקצסיה משנית (Secondary Succession) מתרחשת לאחר הפרעה במהלך הסוקצסיה במקום שבו היה קיים בית גידול קודם לכן (למשל הזרמת מים באזור צחיח, או שטח שנשרף), ויש בו שרידים חיים של צמחים או זרעים שלא נפגעו. שרידי צמחים אלה נמצאים במקום כבר מראשיתו של תהליך הסוקצסיה המתחיל לאחר ההפרעה, אפילו אם מקומם הטבעי הוא בשלבים המאוחרים של הסוקצסיה הראשונית במקום. סוקצסיה משנית, להבדיל מסוקצסיה ראשונית, נגישה יותר לתצפית על ידי אקולוגים, מכיוון שידוע למדענים היכן היא מתרחשת ומתי.

חשיבות הסוקצסיה ליצירת תיאוריה מדעית והוליסטית של מערכות אקולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבולוציה והסוקצסיה של הצומח והחי הם שני התהליכים הבסיסיים העיקרים היוצרים את עולם החיים על כדור הארץ ולכן מהווים מטרה למחקר מקיף, לקבלת תיאוריה כוללנית שתוכל להסביר את רצף האירועים בכל מקטע ואזור פיטוגאוגרפי.

ארבעה מודלים עיקריים הוצגו בסיכום המחקר ( 2023)[1]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל ראשון :מקטע ופרטים- מתחילת המאה ה־20 התרכז המחקר בתהליכים רציפים המתקיימים בביוטופ מוגדר ובמערכת ביוטית מוגדרת. כאשר הדגש היה על ההתפתחות ה" אינדיוידואלית" של כל מין ביחס לגורם המגביל שמונע את התפתחותו.[2]

מודל שני: מערכות אקולוגיות- ( החל מ 1965) בחינת התהליכים המתקיימים במערכת האקולוגית של אינטראקציה בין מערכות חיים ( ביוטה) בביוטופ מוגדר.[1]

מודל שלישי : ( החל מ־2000) מערכות נוף- השפעת הסביבה שמסביב לתחום שבו מתרחשת סוקצסיה, הקרבה לביוטופים ואזורים פיטוגאוגרפים שמחוץ לתחום על מגוון הצמחייה שתתפתח באזור הסוקצסיה. למשל אפשרות הפצת זרעים, מקור לבעלי חיים מסיעים או מעכבים התפתחות ועל היתרון התחרותי .

המודל הרביעי: ( החל מ־2015)מערכות סוציו-אקולוגיות: הוספת השפעת האדם המקומית והגלובלית על תהליך הסוקצסיה.[3]

המודל הרביעי והאחרון יוצר תמונה רחבה של הקשרים בין האדם למערכות האקולוגיות, תנאי הסביבה והאבולוציה של כל מערכות החיים, באזור שבו מרחשת סוקצסיה ובסביבתו הקרובה והרחוקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Lourens Poorter, Lucy Amissah, Frans Bongers, Iris Hordijk, Jazz Kok, Susan G. W. Laurance, Madelon Lohbeck, Miguel Martínez-Ramos, Tomonari Matsuo, Jorge A. Meave, Rodrigo Muñoz, Marielos Peña-Claros, Masha T. van der Sande, Successional theories, Biological Reviews 98, 2023, עמ' 2049–2077 doi: 10.1111/brv.12995
  2. ^ H. A. Gleason, The Individualistic Concept of the Plant Association, Bulletin of the Torrey Botanical Club 53, 1926-01, עמ' 7 doi: 10.2307/2479933
  3. ^ Robert van Hulst, Vegetation Dynamics or Ecosystem Dynamics: Dynamic Sufficiency in Succession Theory, Dordrecht: Springer Netherlands, 1980, עמ' 147–151, ISBN 978-94-009-9202-3