פורטל:ביולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

P biology.svg

ביולוגיה הוא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

Charles Darwin by Julia Margaret Cameron 2.jpg

צ'ארלס רוברט דרווין (12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע אנגלי, הוגה תאוריית האבולוציה שהציעה שכל המינים החיים התפתחו במשך הזמן מגורם יחיד, בתהליך לו קרא הברירה הטבעית. דרווין סיפק ראיות מדעיות לכך. תאוריית הברירה הטבעית הפכה במהלך שנות ה-30 להסבר המקובל לאבולוציה וכיום יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית. בצורות שונות, גילויו המדעי של דרווין נשאר בסיסה של הביולוגיה, מאחר שהיא מספקת הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.

דרווין גילה את התעניינותו בטבע כאשר למד לתואר ברפואה מאוניברסיטת אדינבורו בשנת 1825. אביו של דרווין לא אהב את החלטת בנו ורשם אותו ללימודי כמורה באוניברסיטת קיימברידג'. דרווין למד שם את ידיעת הטבע (ביולוגיה), ולאחר סיום לימודיו נותר בקיימברידג' ועסק בגאולוגיה.

בשנת 1831, דרווין יצא למסע מחקר של 5 שנים לדרום אמריקה על סיפון הספינה "אה"מ ביגל". במסע זה חקר דרווין את הגאולוגיה של המקומות בהם עברה הספינה וכן אסף בשיטתיות דוגמאות אורגניזמים ומאובנים. אוסף גדול ומיוחד זה שלח דרווין למוזיאון הבריטי. דרווין התרשם ממה שראה במסעו, במיוחד ממגוון המינים בגלאפגוס וקווי דמיון ושוני בין מינים שונים של פרושים. בשובו ב-2 באוקטובר 1836 החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי הטבע.

במשך 22 שנים לאחר שחזר ממסעו הוא חקר 10,000 מינים של בע"ח ומאובנים, כדי לבדוק ולבחון את תורתו מכל צד וצד. מכיוון שהרעיון שהגה היה כה מהפכני, דרווין פחד לפרסמו. המהפכנות של דרווין לא הייתה ברעיון האבולוציה עצמו, שכן זה הוצע לפניו, אלא בכך שהציע מנגנון נטורליסטי לחלוטין, בו אין כל גורם רצוני, המנווט את תהליך האבולוציה. רק בעקבות אלפרד ראסל וואלאס, שניסח אותו עקרון באופן בלתי תלוי לדרווין וכתב לו על כך, פרסם דרווין את ספרו המפורסם "מוצא המינים". פרסום הספר ב-24 בנובמבר 1859 עורר סערה גדולה וכל המהדורה הראשונה של הספר נמכרה ביום אחד. צ'ארלס דרווין נפטר ב-19 באפריל 1882, בהיותו בן 73, ונקבר בכנסיית וסטמינסטר ליד ניוטון.



Beaver dam in Tierra del Fuego.jpg
סכר אשר בונים קנדיים בנו בנהר בארץ האש, ארגנטינה. בונים הם דוגמה נהדרת למין מהנדס סביבה, כלומר, מין היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול בו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים בבית הגידול. כפי שנראה בתמונה זו, הסכר שינה לחלוטין את תצורת הנהר וכתוצאה מכך את התנאים למינים אחרים. כך למשל, דגי נהר אינם יכולים לדור עוד באזור הרדוד שנוצר כתוצאה מהסכר, אבל צמחי נחלים רדודים יכולים לשגשג בו.
מקס פון פטנקופר

החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקים.



העברת חפץ מיד ליד בעת קנייה

ידיים הן הגפיים העליונות הנמשכות מהכתפיים ועד קצות האצבעות. גפיים המכונות ידיים נמצאות במספר בעלי חיים, כגון פרימטים, אך בדרך כלל משמשת המילה "ידיים" ככינוי לגפיים העליונות של האדם. הגפיים הקדמיות של בעלי ארבע רגליים משתתפות בהנעתם ממקום למקום, אך הידיים התפתחו להתמחויות אחרות על חשבון יכולת התנועה של האדם. עיקר תפקידן של הידיים הוא בדיקה על ידי מישוש ותמרון של עצמים במרחב בעזרת אחיזה. הן משמשות להגשת מזון לפה, לטיפוח עצמי או הדדי, להפעלת כלים, כמכשיר תקשורת בין-אישית, לנשיאת חפצים ואף ככלי נשק.

בבסיס היכולות המיוחדות של הידיים נמצאת האנטומיה שלהן, הכוללת עצמות רבות, מפרקים מורכבים לאורך הגפה, ומספר גדול של שרירים ויחידות תנועתיות, המצויים באמה ובכף היד, ומייצרים תנועות מגוונות ומדויקות. תכונה מיוחדת נוספת היא ריכוז הקולטנים התחושתיים בכפות הידיים ובאצבעות. קולטנים אלו ממוקמים שם בצפיפות גדולה יותר מבכל מקום אחר בגוף, מלבד הלשון והשפתיים.


מבעד למיקרוסקופ - מבט על תחום נבחר
Punnett square mendel flowers.svg

גנטיקה הוא המדע העוסק בתורשה ובמגוון הגנטי באורגניזמים. הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקידי הגנים והיא מאפשרת לנו לבחון את השפעתן ההדדית כלל הגנים באורגניזם על תכונותיו. ברוב היצורים החומר התורשתי מצויות במולקולות ה-DNA ה"נארזות" בעת חלוקת התא לכרומוזומים. כיום, רוב המחקר בגנטיקה סובב סביב הניסיון להסביר את השפעתם של הגנוטיפ, כלומר מכלול הגנים המקודדים לתכונה מסוימת, על הפנוטיפ, כלומר ביטוי הגנים במציאות, כמו גם את השפעת הגנים על אוכלוסייה מסוימת של אורגניזמים ואת השונות ביניהם. אבי הגנטיקה המודרנית היה הנזיר הצ'כי גרגור מנדל, שביצע במאה ה-19 ניסוים באפוני גינה והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. למרות שלא כל התכונות מאופיינות בעקרון ההורשה המנדלי, עבודתו של מנדל הדגימה את החשיבות שביישום הסטטיסטיקה בחקר התורשה. מאז ועד היום משתמשים בתורתו של מנדל כבסיס למודלי תורשה בגנטיקה.

בתמונה: הרכבה בין שני צמחי אפונת גינה עם אללים שונים עבור אותו הגן, אחד המבטא פריחה סגולה (מסומן ב-B) ואחד המבטא פריחה לבנה (מסומן ב-b).


P Elephant.png Llama P icon.png P bird.png P medicine.svg P human body.svg P Leaf.png P chemistry.svg
פורטל בעלי החיים פורטל יונקים פורטל אורניתולוגיה
וצפרות
פורטל הרפואה פורטל גוף האדם פורטל הבוטניקה פורטל הכימיה


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים