פורטל:ביולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

P biology.svg

ביולוגיה היא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

Plos paabo.jpg

סוונטה פבו (נולד ב-20 באפריל 1955) הוא גנטיקאי אבולוציוני שבדי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, העוסק במיצוי דנ"א מתאים מתים בפוחלצים, במומיות ואפילו במאובנים של אורגניזמים שכבר נכחדו.

כילד התעניין פבו במומיות מתקופת הפרעונים, וכשבגר אף נרשם ללימודי אגיפטולוגיה באוניברסיטה, אך עבר ללמוד ביולוגיה מולקולרית. למרות זאת התעניינותו במומיות לא פסקה, ובשנת 1984 הוא היה הראשון שהצליח למצות דנ"א ממומיה של ילד מצרי שמת לפני 2,400 שנה. באותן שנים האמינו מרבית המומחים שהדנ"א מתפרק זמן קצר לאחר המוות, אך פבו וביולוגים נוספים שבאו בעקבותיו הוכיחו שבתנאים מסוימים ניתן להפיק את הדנ"א אפילו לאחר עשרות אלפי שנים.

פבו הצליח למצות ואף לפענח את הרצף של דנ"א משרידים של ממותות, זאבים טסמנים, עוף המואה, וכן מן המומיה המפורסמת של אצי איש הקרח. אך ההשג החשוב ביותר שלו הוא מיצוי הדנ"א של האדם הניאנדרטלי. כיום עומד פבו בראש הפרויקט הבינלאומי למיפוי הגנום הניאנדרטלי. ממצאי הפרויקט הוכיחו שבני-אדם בני-זמננו הם במידה מסוימת צאצאי הניאנדרטלים. בנוסף הוליך הפרויקט לגילוי הגנום של אוכלוסיית אדם קדמון חדשה למדע - האדם הדניסובי.


EscherichiaColi NIAID.jpg
חיידקי האשריכיה קולי הם אחד ממיני החיידקים העיקריים הנמצאים במעי הגס שלנו, ואנו מקיימים עימם יחסי אנדוסימביוזה הדדית. גוף האדם מספק לחיידק בית, עם טמפרטורה קבועה של 37 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה האופטימלית לגדילתו) ומזון בשפע (שיירי עיכול). בתמורה, החיידק, מתחרה על המזון גם בחיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה), ובכך מקטין את קצב גדילת אוכלוסייתם. בנוסף, מפריש החיידק אנזימי עיכול המעכלים רכיבים תזונתיים, שהאדם אינו מסוגל לעכל בעצמו.

אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca (פרה).

Article.gif

Adenoviridae - ארכאוזואולוגיה - ביולוגיה - דבש - דנטורציה - ישראל יעקב קליגלר - מאזן אקולוגי - מישל רבל - נדידת עופות - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - שירת הלווייתן

אבולוציה: אבולוציה של האדם - ארדיפיתקוס רמידוס - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - האדם הניאנדרטלי

מישל רבל

מישל רֶבֶל (נולד ב-1938) הוא ביוכימאי ישראלי המשמש כפרופסור וכחוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. רבל הוא חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשנ"ט. מישל רבל נודע במחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוח תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, וכן הוא עוסק באתיקה ומוסר במדע. הוא משמש כיושב ראש המועצה הלאומית לביואתיקה בישראל, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובוועדה הבינלאומית לביו-אתיקה של אונסק"ו.

רבל מרצה בפני קהלים שונים בתחומי התמחותו, ושם הוא נוהג להציג שאלות אתיות הנוגעות לשיבוט ולשימוש בתאי גזע עובריים. השקפתו המדינית הליברלית הביאה לחברותו בחוג "עוז ושלום - נתיבות שלום" ובתנועת מימד, שבמסגרתה הוא הוצב במקום ה-102 ברשימת העבודה-מימד לכנסת ה-17. כאדם דתי, ראייתו את הצד המוסרי של המדע משולבת בהיבטים של מחשבת ישראל ושל המוסר המתבטא בהלכה היהודית.

מבעד למיקרוסקופ - מבט על תחום נבחר
Genome viewer screenshot small.png

ביואינפורמטיקה עוסקת בחקר המידע הביולוגי באמצעות מחשב. זהו ענף המדע העוסק בניתוח, ארגון והבנה של המידע השאוב מניסויים ביולוגים. הביואינפורמטיקה מיישמת כלים מתחום מדעי המחשב, המתמטיקה, הסטטיסטיקה ותורת המידע לשם עיבוד מידע ביולוגי רחב היקף. כלים אלה כוללים מודלים מתמטיים, אלגוריתמים ותוכניות מחשב, שמתאפיינים בהתמודדות עם מאגרי מידע גדולים, בעיות בסיבוכיות גבוהה, וחיפוש אחר תבניות. בין הנושאים בהם עוסקת הביואינפורמטיקה: ניתוח רצפי DNA וב-RNA המקודדים ליצירת חלבונים, ניתוח ומידול תלת ממדי של מולקולות ביולוגיות מורכבות וסימולציה של תהליכים ביולוגיים באמצעות תוכנת מחשב. תחום מדעי זה החל פורח בשנים האחרונות, הן בזכות זמינותם של מאגרי מידע ביולוגיים הולכים וגדלים שנוצרו בעיקר בזכות פרויקט הגנום, והן בזכות פיתוחים טכנולוגיים בתחום חומרת המחשב, בתחום האלגוריתמים ובתחום מסדי הנתונים המאפשרים התמודדות ראויה עם אתגרים אלו.
בתמונה: מפה של כרומוזום X האנושי. חקירת גנום האדם וניתוחו היא אחת מההישגים הגדולים ביותר של הביואינפורמטיקה.

לערך המלא

מבט על תחומי משנה נוספים

P Elephant.png
P bird.png
P medicine.svg
P human body.svg
P Leaf.png
P chemistry.svg
פורטל בעלי החיים פורטל אורניתולוגיה
וצפרות
פורטל הרפואה פורטל גוף האדם פורטל הבוטניקה פורטל הכימיה

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הביולוגיה

בעמוד זה מרוכזות הבקשות לערכים בתחומי הביולוגיה השונים:

כללי

מיקרוביולוגיה

חלבונים

ביולוגיה התפתחותית

מיקולוגיה

פטריות עיליות נפוצות בישראל

כלים ביולוגיים

ביולוגים

חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1907 שרל לואי אלפונס לברן (אנ') צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות.
1909 אמיל תאודור קוכר (אנ') שווייץ מחקר על בלוטת התריס.
1911 אלבר גולסטרנד (אנ') שבדיה על תפקיד עדשת העין בראיה.
1912 אלכסיס קארל (אנ') צרפת על שיטת תפירת כלי דם והשתלות.
1913 שרל רוברט רישה (אנ') צרפת על גילוי האנפילקסיס.
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו (אנ') דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע.
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל (אנ') הממלכה המאוחדת מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית.
1923 ג'ון מקלאוד (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת.
1924 וילם איינטהובן (אנ') הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם.
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר (אנ') דנמרק מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן (מחלה) בחיות.
1927 יוליוס ואגנר-יאורג (אנ') אוסטריה על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה.
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול (אנ') צרפת מחקר על טיפוס.
1929 כריסטיאן אייקמן (אנ')
סר פרדריק גואולנד הופקינס (אנ')
הולנד
הממלכה המאוחדת
על גילוי ויטמינים שונים.
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר.
1934 ג'ורג' ריצ'רדס מינוט (אנ')
ויליאם פרי מורפי (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה.
1935 האנס שפמן (אנ') גרמניה על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף.
1936 סר הנרי דייל (אנ') הממלכה המאוחדת על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי.
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס (אנ') בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח.
1939 גרהרד דומק (אנ') גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
1943 אדוארד א. דויסי (אנ') ארצות הברית גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי.
1945 הווארד וולטר פלורי (אנ') אוסטרליה, הממלכה המאוחדת על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות.
1947 קארל פרדיננד קורי (אנ')
גרטי תרזה קורי (אנ')
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר.
1949 וולטר רודולף הס (אנ') שווייץ על מיפוי תפקודי מרכז המוח.
1950 אדוארד קלוין קנדל (אנ')
שוולטר הנך (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים.
1951 מקס תיילר (אנ') דרום אפריקה פיתוח החיסון לקדחת צהובה.
1954 ג'והן פרנקלין אנדרס (אנ')
תומאס הקל וולר (אנ')
פרדריק צ'פמן רובינס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה.
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל (אנ') שבדיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
1956 אנדרה פרדריק קורנאן (אנ')
דיקינסון וו. ריצ'רדס (אנ')
צרפת, 1941: ארצות הברית
ארצות הברית
על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות.
1957 דניאל בובה (אנ') שווייץ, איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.
1958 אדוארד לורי טטום (אנ') ארצות הברית על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים.
1959 סברו אוצ'ואה (אנ') ספרד, ארצות הברית על הסינתזה של חומצות גרעין RNA ו-DNA .
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט (אנ')
פיטר בריאן מדואר (אנ')
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
ברזיל, הממלכה המאוחדת
על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה.
1961 גאורג פון בקשי (אנ') הונגריה הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית.
1963 סר ג'והן קריו אקלס (אנ') אוסטרליה על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב.
1966 פייטון רוס (אנ') ארצות הברית על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים.
צ'ארלס ב. הגינס (אנ') קנדה, ארצות הברית על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים.
1967 רגנר גרניט (אנ')
הלדן קפלר הרטליין (אנ')
פינלנד, שבדיה
ארצות הברית
על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם.
1968 רוברט וו. הולי (אנ')
הר גבינד חורנה (אנ')
ארצות הברית
הודו (הבריטית), ארצות הברית
על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון.
1969 אלפרד הרשי (אנ') ארצות הברית על עבודתו בתחום מנגנון השכפול והגנטיקה של וירוסים.
1970 אולף פון יולר (אנ') שבדיה על עבודתו בתחום מוליכים עצביים.
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור (אנ') ארצות הברית על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך מוליכים משניים.
1972 רודני ר. פורטר (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים.
1974 אלברט קלוד (אנ')
כריסטיאן דה דוב (אנ')
בלגיה
בלגיה
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים.
1975 דייוויד בולטימור (אנ')
רנטו דלבקו (אנ')
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא.
1976 ד. קרלטון גיידוסק (אנ') ארצות הברית על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם.
1977 רוג'ר גיימן (אנ')
אנדרו שלי (אנ')
צרפת, 1965: ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח.
1978 ורנר ארבר (אנ')
המילטון או. סמית' (אנ')
שווייץ
ארצות הברית
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית.
1979 אלן מ. קורמק (אנ') דרום אפריקה, ארצות הברית על פיתוח ה-CT.
1980 ז'אן דוסה (אנ')
ג'ורג' ד. סנל (אנ')
צרפת
ארצות הברית
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex).
1982 סון ברגסטרום (אנ')
בנט סמואלסון (אנ')
ג'והן ר. ויין (אנ')
שבדיה
שבדיה
הממלכה המאוחדת
על גילוי הפרוסטגלנדינים.
1984 נילס ק. ג'רן (אנ')
ג'ורג'ס קוהלר (אנ')
דנמרק
מערב גרמניה
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים).
1988 סר ג'יימס וו. בלק (אנ')
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי.
1989 ג'. מייקל בישופ (אנ')
הרולד א. ורמוס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים.
1990 ג'וזף א. מורי (אנ')
דונל תומס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים.
1991 ארוין נהר (אנ')
ברט זקמן (אנ')
גרמניה
גרמניה
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם.
1992 אדמונד ה. פישר (אנ')
אדוין ג. קרבס (אנ')
שווייץ, ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים.
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס (אנ')
פיליפ א. שרפ (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA.
1994 אלפרד ג. גילמן (אנ')
מרטין רודבל (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותו בתא.
1995 אריק פ. וישהאוס (אנ') ארצות הברית על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות.
1996 פטר ס. דוהרטי (אנ')
רולף מ. זינקרנגל (אנ')
אוסטרליה
שווייץ
כיצד עשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף.
1998 רוברט פ. פורשגוט (אנ')
לואיס ג'. איגנרו (אנ')
פריד מורד (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
1999 גינתר בלובל (אנ') מערב גרמניה, 1987: ארצות הברית על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא.
2000 ארביד קרלסון (אנ') שבדיה על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון.
2001 לילנד ה. הרטוול (אנ')
ר. טימותי הנט (אנ')
סר פול מ. נורס (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא.
2002 ה. רוברט הורביץ (אנ') ארצות הברית היה מקובעי את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה.
2003 פול לאוטבור (אנ')
סר פיטר מנספילד (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על תגליותיהם ביחס ל-MRI.
2005 רובין וורן או רובין ורן (אנ') אוסטרליה על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תרסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתרסריון.
2006 קרייג מלו (אנ') ארצות הברית על גילוי שיטה לשיתוק השפעתם של גנים ספציפיים.

ערכים דורשי שיפור

דיהידרוטסטוסטרון - הכבשה דולי - עונת רבייה - קולגן - סבולת לב ריאה - הורמון - אוכלוסייה (אקולוגיה)

ראו גם

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים