פורטל:ביולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P biology.svg

ביולוגיה הוא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.


Louis Pasteur.jpg

לואי פסטר (27 בדצמבר 182228 בספטמבר 1895) היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. במהלך מחקרו הופנתה התעניינותו של פסטר למדע הגבישים, קריסטלוגרפיה. ב-1848 גילה תגלית בעלת ערך רב בתחום זה, גילוי הבדלים במבנה גבישי בין שני האננטיומרים של חומצה טרטרית. תגלית זו הביאה להתפתחות הסטריאוכימיה ולהבנת תכונת הכיראליות של מולקולות מסוימות. על תגלית זו קיבל את אות "לגיון הכבוד" הצרפתי.

בשנת 1849, בהיותו רק בן 27, מונה פסטר לפרופסור לכימיה באוניברסיטת שטרסבורג. שם החל בחקירותיו בשטח התסיסות. בזמן זה גם נשא לאישה את מריה לורנט שהייתה במשך כל חייהם המשותפים לעוזרתו התומכת. בשנת 1854 מונה לפרופסור ומנהל אוניברסיטת ליל, בזמן זה כבר היה ידוע כאבי תורת החיידקים. מדע הבקטריולוגיה היה עדיין בחיתוליו, שעה שפסטר החל במחקרו על תסיסה. הוא יישב את בעיית הופעת החיידקים ורעיון זה הניח את הדרך לקראת תהליך הפסטור (שנקרא על שמו), להפחתה משמעותית של מספר החיידקים בחלב, יין, בירה, מיצי פירות ודבש. ב-1856 זכה במדליית רמפורד היוקרתית.

פסטר הראה באמצעות ניסוי שצמיחתם של מיקרואורגניזמים על מצע מזין אינה נובעת מבריאה ספונטנית. כמו כן, הוא עזר לפתח חיסון לכלבת בעזרת ניסויים רבים; הניסוי המוצלח הראשון בוצע בילד חולה ב-6 ביולי 1885.


15th century egyptian anatomy of horse.jpg

איור בן המאה ה-15 המתאר את האנטומיה והביולוגיה של הסוס
הספרייה האוניברסיטאית, איסטנבול


ערפד מצוי

ברוק של הערפד המצוי, מין של עטלף הניזון מדם, קיים אנזים המאפשר לו לפרק קרישי דם. אנזים זה שומר על זרימת דם בגוף הקורבן, ובכך עוזר לערפד למצוץ את הדם באופן רצוף. ייתכן שבעתיד יהיה לאנזים שימוש רפואי בפירוק קרישי דם במוח ומניעת שבץ מוחי. לא במקרה, שמו של האנזים הוא "דראקולין", על שם הערפד המיתולוגי מהספר דראקולה.


Article.gif

ארכאוזואולוגיה - ביולוגיה - דבש - דנטורציה - ישראל יעקב קליגלר - מאזן אקולוגי - מישל רבל - נדידת עופות - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - שירת הלווייתן - מעכבי אנזימים

מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis ‏ - Adenoviridae ‏ -

אבולוציה: אבולוציה של האדם - ארדיפיתקוס רמידוס - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - האדם הניאנדרטלי


חיידקי אנתרקס

למחלת הגחלת (אנתרקס, Anthrax) מקום של כבוד בהיסטוריה של המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה המודרניות, אם כי הציבור מכיר אותה בעיקר בשל פוטנציאל השימוש בה כנשק ביולוגי במלחמה. בשנת 1876 קישר רוברט קוך את מחלת הגחלת העורית לחיידק בצילוס אנתרסיס (Bacillus anthracis), מתג גרם חיובי אארובי. בשנת 1881, כשיצר לואי פסטר את החיסון החי הראשון כנגד גורם זיהומי, היה זה כנגד חיידק הגחלת.

מקורו של השם אנתרקס במילה היוונית Anthrakis, שפירושה "פחם". השם מתאר את הנגע העורי השחור המופיע אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים פגיעים במיוחד אוכלי העשב, הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע.


מבעד למיקרוסקופ - מבט על תחום נבחר
Myoglobin.png

ביוכימיה היא מדע החוקר התהליכים הכימיים באורגניזם. תחום הביוכימיה מהווה גשר בין הכימיה והביולוגיה וחוקרת כיצד תגובות כימיות יוצרות את מכלול התופעות והתהליכים המוכרים לנו כ"חיים". הוא עוסק במבנה ובתפקוד של רכיבי התא, כגון: חלבונים, סוכרים, ליפידים, חומצות גרעין ומולקולות נוספות שנוצרות ביצורים חיים. לביוכימיה נגיעה ואחיזה כמעט בכל תחום ביולוגי שהוא, כולל תחומים שנדמה כי הם רחוקים ממנה מאוד, כגון זואולוגיה וביולוגיה אבולוציונית. האטומים השונים המרכיבים את כל היצורים החיים; הקשרים הכימיים והכוחות הפועלים ביניהם; התרמודינמיקה והקינטיקה של תגובות כימיות בתא - נטייתם של חומרים להגיב דווקא עם חומרים מסוימים ולא עם אחרים; כל אלו עומדים בבסיסן של כל התופעות הביולוגיות באשר הן.
בתמונה: המבנה התלת מימדי של מיוגלובין, חלבון קטן, המשמש לצד ההמוגלובין לנשיאת חמצן בגופם של בעלי חיים.

לערך המלא

מבט על תחומי משנה נוספים


P Elephant.png
P bird.png
P medicine.svg
P human body.svg
P Leaf.png
P chemistry.svg
פורטל בעלי החיים פורטל אורניתולוגיה
וצפרות
פורטל הרפואה פורטל גוף האדם פורטל הבוטניקה פורטל הכימיה


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!

בעמוד זה מרוכזות הבקשות לערכים בתחומי הביולוגיה השונים:

כללי

מיקרוביולוגיה

חלבונים

ביולוגיה התפתחותית

מיקולוגיה

פטריות עיליות נפוצות בישראל

אתולוגיה

כלים ביולוגיים

ביולוגים

חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1907 שרל לואי אלפונס לברן (אנ') צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות.
1909 אמיל תאודור קוכר (אנ') שווייץ מחקר על בלוטת התריס.
1913 שרל רוברט רישה (אנ') צרפת על גילוי האנפילקסיס
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו (אנ') דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל (אנ') הממלכה המאוחדת מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית.
1923 ג'ון מקלאוד (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת.
1924 וילם איינטהובן (אנ') הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם.
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר (אנ') דנמרק מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן (מחלה) בחיות.
1927 יוליוס ואגנר-יאורג (אנ') אוסטריה על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה.
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול (אנ') צרפת מחקר על טיפוס.
1929 כריסטיאן אייקמן (אנ')
סר פרדריק גואולנד הופקינס (אנ')
הולנד
הממלכה המאוחדת
על גילוי ויטמינים שונים
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר.
1934 ג'ורג' ריצ'רדס מינוט (אנ')
ויליאם פרי מורפי (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה.
1936 סר הנרי דייל (אנ') הממלכה המאוחדת על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי.
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס (אנ') בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח.
1939 גרהרד דומק (אנ') גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
1943 אדוארד א. דויסי (אנ') ארצות הברית גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי.
1945 הווארד וולטר פלורי (אנ') אוסטרליה, הממלכה המאוחדת על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות.
1947 קארל פרדיננד קורי (אנ')
גרטי תרזה קורי (אנ')
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר.
1949 וולטר רודולף הס (אנ') שווייץ על מיפוי תפקודי מרכז המוח.
1950 אדוארד קלוין קנדל (אנ')
שוולטר הנך (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים
1954 ג'והן פרנקלין אנדרס (אנ')
תומאס הקל וולר (אנ')
פרדריק צ'פמן רובינס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל (אנ') שוודיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
1956 אנדרה פרדריק קורנאן (אנ')
דיקינסון וו. ריצ'רדס (אנ')
צרפת, 1941: ארצות הברית
ארצות הברית
על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות.
1957 דניאל בובה (אנ') שווייץ, איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.
1958 אדוארד לורי טטום (אנ') ארצות הברית על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים.
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט (אנ')
פיטר בריאן מדואר (אנ')
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
ברזיל, הממלכה המאוחדת
על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה.
1961 גאורג פון בקשי (אנ') הונגריה הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית.
1963 סר ג'והן קריו אקלס (אנ') אוסטרליה על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב.
1966 פייטון רוס (אנ') ארצות הברית על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים.
צ'ארלס ב. הגינס (אנ') קנדה, ארצות הברית על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים.
1967 רגנר גרניט (אנ')
הלדן קפלר הרטליין (אנ')
פינלנד, שוודיה
ארצות הברית
על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם.
1968 רוברט וו. הולי (אנ')
הר גבינד חורנה (אנ')
ארצות הברית
הודו (הבריטית), ארצות הברית
על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון.
1970 אולף פון יולר (אנ') שוודיה על עבודתו בתחום מוליכים עצביים.
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור (אנ') ארצות הברית על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך מוליכים משניים.
1972 רודני ר. פורטר (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים.
1974 אלברט קלוד (אנ')
כריסטיאן דה דוב (אנ')
בלגיה
בלגיה
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים.
1975 דייוויד בולטימור (אנ')
רנטו דלבקו (אנ')
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא.
1976 ד. קרלטון גיידוסק (אנ') ארצות הברית על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם.
1977 רוג'ר גיימן (אנ')
אנדרו שלי (אנ')
צרפת, 1965: ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח.
1978 ורנר ארבר (אנ')
המילטון או. סמית' (אנ')
שווייץ
ארצות הברית
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית.
1979 אלן מ. קורמק (אנ') דרום אפריקה, ארצות הברית על פיתוח ה-CT.
1980 ז'אן דוסה (אנ')
ג'ורג' ד. סנל (אנ')
צרפת
ארצות הברית
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex).
1982 סון ברגסטרום (אנ')
בנט סמואלסון (אנ')
ג'והן ר. ויין (אנ')
שוודיה
שוודיה
הממלכה המאוחדת
על גילוי הפרוסטגלנדינים.
1984 נילס ק. ג'רן (אנ')
ג'ורג'ס קוהלר (אנ')
דנמרק
מערב גרמניה
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים).
1988 סר ג'יימס וו. בלק (אנ')
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי.
1989 ג'. מייקל בישופ (אנ')
הרולד א. ורמוס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים.
1990 ג'וזף א. מורי (אנ')
דונל תומס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים.
1991 ארוין נהר (אנ')
ברט זקמן (אנ')
גרמניה
גרמניה
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם.
1992 אדמונד ה. פישר (אנ')
אדוין ג. קרבס (אנ')
שווייץ, ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים.
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס (אנ')
פיליפ א. שרפ (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA.
1994 אלפרד ג. גילמן (אנ') ארצות הברית על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותו בתא.
1995 אריק פ. וישהאוס (אנ') ארצות הברית על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות.
1996 פטר ס. דוהרטי (אנ')
רולף מ. זינקרנגל (אנ')
אוסטרליה
שווייץ
כיצד עשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף.
1998 רוברט פ. פורשגוט (אנ')
לואיס ג'. איגנרו (אנ')
פריד מורד (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
2001 לילנד ה. הרטוול (אנ')
ר. טימותי הנט (אנ')
סר פול מ. נורס (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא.
2002 ה. רוברט הורביץ (אנ') ארצות הברית היה מקובעי את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה.
2005 רובין וורן או רובין ורן (אנ') אוסטרליה על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תרסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתרסריון.

ערכים דורשי שיפור

דיהידרוטסטוסטרון - הכבשה דולי - עונת רבייה - קולגן - סבולת לב ריאה - הורמון - אוכלוסייה (אקולוגיה)

ראו גם

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים