פורטל:ביולוגיה
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
מישל רבל (נולד ב-20 באוגוסט 1938) הוא ביוכימאי ישראלי המשמש כפרופסור וכחוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. רבל הוא חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשנ"ט.
מישל רבל נודע במחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוח תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, וכן הוא עוסק באתיקה ומוסר במדע. הוא משמש כיושב ראש המועצה הלאומית לביואתיקה בישראל, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובוועדה הבינלאומית לביו-אתיקה של אונסק"ו. כמו כן, הוא כיהן שלוש שנים כיו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, בה הוא חבר. רבל חבר בוועדות משרד הבריאות: ועדת הלסינקי (הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם) והוועדה למעמד העובר. נוסף לזכייתו בפרס ישראל זכה רבל בפרס א.מ.ת לשנת 2004 בתחום מדעי החיים (ביוטכנולוגיה וחקר המוח) ובפרס מיכאל לנדאו לביוטכנולוגיה.
פרופסור רבל פרסם למעלה מ-200 עבודות שונות בתחומי המחקר שבהם הוא עוסק. הוא נוהג להרצות בפני קהלים שונים בתחומי התמחותו. שם הוא נוהג להציג שאלות אתיות הנוגעות לשיבוט ולשימוש בתאי גזע עובריים.
כלורופלסט הוא אברון המצוי בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמש לביצוע תהליך פוטוסינתזה. בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב גלוקוז ופחמימות אחרות, ממים ופחמן דו-חמצני על ידי ניצול אנרגיית השמש, אשר נקלטת על ידי פיגמנטים. לרוב הפיגמנט הוא כלורופיל אשר צבעו ירוק המעניק לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם.
למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.
ארכאוזואולוגיה - ישראל יעקב קליגלר - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - שירת הלווייתן - מעכבי אנזימים
מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis - Adenoviridae - חגורת המנינגיטיס האפריקנית
אבולוציה: אבולוציה של האדם - ארדיפיתקוס רמידוס - האדם הניאנדרטלי - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - הומו פלורסיינסיס
האבולוציה של האדם היא תהליך התפתחותו של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של מינים נוספים נכחדים בתת-שבט האדם, מתוך קופי-אדם קדומים. תהליך זה התרחש במשך כעשרת מיליוני השנים האחרונות, במהלך התקופות הגאולוגיות של המיוקן, הפליוקן, הפלייסטוקן וההולוקן. האבולוציה של האדם מוכרת למדע מתוך השוואת האנטומיה, ההתנהגות ורצפי הגנום של האדם ושל קופי-האדם, מתוך חקירת מאובנים של מינים נכחדים ומתוך שרידים ארכאולוגיים כמו כלי אבן מסותתים ואמנות פרהיסטורית. התהליכים העיקריים שהובילו להתפתחות האדם הם ההזדקפות על הרגליים האחוריות והגידול המהיר של קליפת המוח. על פי תורת האבולוציה המודרנית, תהליך זה התרחש כתוצאה ממוטציות ומגוון גנטי שנבררו על ידי ברירה טבעית וסחף גנטי.
אקולוגיה הוא ענף בביולוגיה החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים ובין האורגניזם לסביבתו, הקובעים את המגוון ושפע המינים. למרות היותה תחום צעיר, האקולוגיה פיתחה במרוצת השנים מערכת עקרונות והגדרות ענפה, עליה מתבסס המחקר האקולוגי כיום. בין הגדרות אלו, ניתן למנות את המושגים: גורמים אביוטיים שהם כלל הגורמים המצוים בסביבתו של אורגניזם ומשפיעים עליו, בית גידול שהוא הסביבה האופיינית לקיומו של מין מסוים, גומחה אקולוגית שהיא מיקומו של המין במערכת יחסי הגומלין המתקיימת בסביבה, ביומסה, מארג מזון ועוד. בין העקרונות החשובים יש למנות את:
- עקרון "רמות הארגון" (או השיוך) באקולוגיה, בו הפרט הוא חלק מאוכלוסיית פרטים, האוכלוסייה היא חלק מן החברה האקולוגית והחברה האקולוגית היא חלק מהמערכת האקולוגית.
- עקרון יחסי הגומלין בין האורגניזמים, כאשר ישנם מספר סוגים של יחסים - יחסי טפילות, בו הטפיל מרווח תנאים וחומרים הדרושים להמשך קיומו והפונדקאי נפסד, יחסי קומנסליזם, בהם אחד האורגניזמים מרוויח והאחר לא, סימביוזה הדדית, בהם שני הפרטים נהנים מהקשר ועוד.
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל בעלי החיים | פורטל יונקים | פורטל אורניתולוגיה וצפרות |
פורטל הרפואה | פורטל גוף האדם | פורטל הבוטניקה | פורטל הכימיה |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום הביולוגיה [ עריכה ]
| |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
