פורטל:ביולוגיה
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
לואי פסטר (27 בדצמבר 1822 – 28 בספטמבר 1895) היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. במהלך מחקרו הופנתה התעניינותו של פסטר למדע הגבישים, קריסטלוגרפיה. ב-1848 גילה תגלית בעלת ערך רב בתחום זה, גילוי הבדלים במבנה גבישי בין שני האננטיומרים של חומצה טרטרית. תגלית זו הביאה להתפתחות הסטריאוכימיה ולהבנת תכונת הכיראליות של מולקולות מסוימות. על תגלית זו קיבל את אות "לגיון הכבוד" הצרפתי.
בשנת 1849, בהיותו רק בן 27, מונה פסטר לפרופסור לכימיה באוניברסיטת שטרסבורג. שם החל בחקירותיו בשטח התסיסות. בזמן זה גם נשא לאישה את מריה לורנט שהייתה במשך כל חייהם המשותפים לעוזרתו התומכת. בשנת 1854 מונה לפרופסור ומנהל אוניברסיטת ליל, בזמן זה כבר היה ידוע כאבי תורת החיידקים. מדע הבקטריולוגיה היה עדיין בחיתוליו, שעה שפסטר החל במחקרו על תסיסה. הוא יישב את בעיית הופעת החיידקים ורעיון זה הניח את הדרך לקראת תהליך הפסטור (שנקרא על שמו), להפחתה משמעותית של מספר החיידקים בחלב, יין, בירה, מיצי פירות ודבש. ב-1856 זכה במדליית רמפורד היוקרתית.
פסטר הראה באמצעות ניסוי שצמיחתם של מיקרואורגניזמים על מצע מזין אינה נובעת מבריאה ספונטנית. כמו כן, הוא עזר לפתח חיסון לכלבת בעזרת ניסויים רבים; הניסוי המוצלח הראשון בוצע בילד חולה ב-6 ביולי 1885.
ג'יימס ווטסון ומאחוריו פסל בצורת מבנה הדי-אן-איי. ווטסון הוא גנטיקאי אמריקאי שגילה בשנת 1953 יחד עם פרנסיס קריק את מבנה מולקולת הדי-אן-איי במעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קיימברידג', בריטניה. על הישג זה הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1962 יחד עם קריק ומוריס וילקינס. בשנת 1968 ראה אור ספרו "הסליל הכפול", בו תיאר את גילוי מבנה ה-DNA במשפט: "מבנה כל כך יפה פשוט חייב היה להתקיים."
בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. הכבשה נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת שופעת החזה דולי פרטון, זאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין.
ארכאוזואולוגיה - ישראל יעקב קליגלר - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - שירת הלווייתן - מעכבי אנזימים
מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis - Adenoviridae - חגורת המנינגיטיס האפריקנית
אבולוציה: אבולוציה של האדם - ארדיפיתקוס רמידוס - האדם הניאנדרטלי - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - הומו פלורסיינסיס
אנאירובי (בעברית: אל-אווירני) הוא אורגניזם המסוגל, או מוכרח, לחיות בהיעדר חמצן חופשי. כל היצורים האנאירוביים הינם מיקרואורגניזמים (כלומר, ניתן לראותם בעזרת מיקרוסקופ בלבד), כשרובם חיידקים ומיעוטם פטריות ופרוטיסטים (אם כי לא כל החיידקים, הפרוטיסטים והפטריות אנאירוביים).
המונח אנאירובי מתייחס בדרך-כלל לאורגניזמים, ואילו לתיאור סביבה מסוימת נהוג להשתמש במונח אנאוקסי (למשל: "חיידקים אנאירוביים מסוגלים לגדול בנוחות בסביבה האנאוקסית הקיימת במעי של בעלי חיים"), אולם לא תמיד נעשית ההבחנה.
גנטיקה הוא המדע העוסק בתורשה ובמגוון הגנטי באורגניזמים. הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקידי הגנים והיא מאפשרת לנו לבחון את השפעתן ההדדית כלל הגנים באורגניזם על תכונותיו. ברוב היצורים החומר התורשתי מצויות במולקולות ה-DNA ה"נארזות" בעת חלוקת התא לכרומוזומים. כיום, רוב המחקר בגנטיקה סובב סביב הניסיון להסביר את השפעתם של הגנוטיפ, כלומר מכלול הגנים המקודדים לתכונה מסוימת, על הפנוטיפ, כלומר ביטוי הגנים במציאות, כמו גם את השפעת הגנים על אוכלוסייה מסוימת של אורגניזמים ואת השונות ביניהם. אבי הגנטיקה המודרנית היה הנזיר הצ'כי גרגור מנדל, שביצע במאה ה-19 ניסוים באפוני גינה והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. למרות שלא כל התכונות מאופיינות בעקרון ההורשה המנדלי, עבודתו של מנדל הדגימה את החשיבות שביישום הסטטיסטיקה בחקר התורשה. מאז ועד היום משתמשים בתורתו של מנדל כבסיס למודלי תורשה בגנטיקה.
בתמונה: הרכבה בין שני צמחי אפונת גינה עם אללים שונים עבור אותו הגן, אחד המבטא פריחה סגולה (מסומן ב-B) ואחד המבטא פריחה לבנה (מסומן ב-b).
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל בעלי החיים | פורטל יונקים | פורטל אורניתולוגיה וצפרות |
פורטל הרפואה | פורטל גוף האדם | פורטל הבוטניקה | פורטל הכימיה |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)