פורטל:ביולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

P biology.svg

ביולוגיה הוא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

Plos paabo.jpg

סוונטה פבו (נולד ב-20 באפריל 1955) הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, העוסק במיצוי דנ"א מתאים מתים בפוחלצים, במומיות ואפילו במאובנים של אורגניזמים שכבר נכחדו.

כילד התעניין פבו במומיות מתקופת הפרעונים, וכשבגר אף נרשם ללימודי אגיפטולוגיה באוניברסיטה, אך עבר ללמוד ביולוגיה מולקולרית. למרות זאת התעניינותו במומיות לא פסקה, ובשנת 1984 הוא היה הראשון שהצליח למצות דנ"א ממומיה של ילד מצרי שמת לפני 2,400 שנה. באותן שנים האמינו מרבית המומחים שהדנ"א מתפרק זמן קצר לאחר המוות, אך פבו וביולוגים נוספים שבאו בעקבותיו הוכיחו שבתנאים מסוימים ניתן להפיק את הדנ"א אפילו לאחר עשרות אלפי שנים.

פבו הצליח למצות ואף לפענח את הרצף של דנ"א משרידים של ממותות, זאבים טסמנים, עוף המואה, וכן מן המומיה המפורסמת של אצי איש הקרח. אך ההשג החשוב ביותר שלו הוא מיצוי הדנ"א של האדם הניאנדרטלי. כיום עומד פבו בראש הפרויקט הבינלאומי למיפוי הגנום הניאנדרטלי. ממצאי הפרויקט הוכיחו שבני-אדם בני-זמננו הם במידה מסוימת צאצאי הניאנדרטלים. בנוסף הוליך הפרויקט לגילוי הגנום של אוכלוסיית אדם קדמון חדשה למדע - האדם הדניסובי.



EscherichiaColi NIAID.jpg
חיידקי האשריכיה קולי הם אחד ממיני החיידקים העיקריים הנמצאים במעי הגס שלנו, ואנו מקיימים עימם יחסי אנדוסימביוזה הדדית. גוף האדם מספק לחיידק בית, עם טמפרטורה קבועה של 37 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה האופטימלית לגדילתו) ומזון בשפע (שיירי עיכול). בתמורה, החיידק, מתחרה על המזון גם בחיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה), ובכך מקטין את קצב גדילת אוכלוסייתם. בנוסף, מפריש החיידק אנזימי עיכול המעכלים רכיבים תזונתיים, שהאדם אינו מסוגל לעכל בעצמו.
אבעבועות שחורות

אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca (פרה).



מישל רבל

מישל רֶבֶל (נולד ב-1938) הוא ביוכימאי ישראלי המשמש כפרופסור וכחוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. רבל הוא חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשנ"ט. מישל רבל נודע במחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוח תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, וכן הוא עוסק באתיקה ומוסר במדע. הוא משמש כיושב ראש המועצה הלאומית לביואתיקה בישראל, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובוועדה הבינלאומית לביו-אתיקה של אונסק"ו.

רבל מרצה בפני קהלים שונים בתחומי התמחותו, ושם הוא נוהג להציג שאלות אתיות הנוגעות לשיבוט ולשימוש בתאי גזע עובריים. השקפתו המדינית הליברלית הביאה לחברותו בחוג "עוז ושלום - נתיבות שלום" ובתנועת מימד, שבמסגרתה הוא הוצב במקום ה-102 ברשימת העבודה-מימד לכנסת ה-17. כאדם דתי, ראייתו את הצד המוסרי של המדע משולבת בהיבטים של מחשבת ישראל ושל המוסר המתבטא בהלכה היהודית.


מבעד למיקרוסקופ - מבט על תחום נבחר
Genome viewer screenshot small.png

ביואינפורמטיקה עוסקת בחקר המידע הביולוגי באמצעות מחשב. זהו ענף המדע העוסק בניתוח, ארגון והבנה של המידע השאוב מניסויים ביולוגים. הביואינפורמטיקה מיישמת כלים מתחום מדעי המחשב, המתמטיקה, הסטטיסטיקה ותורת המידע לשם עיבוד מידע ביולוגי רחב היקף. כלים אלה כוללים מודלים מתמטיים, אלגוריתמים ותוכניות מחשב, שמתאפיינים בהתמודדות עם מאגרי מידע גדולים, בעיות בסיבוכיות גבוהה, וחיפוש אחר תבניות. בין הנושאים בהם עוסקת הביואינפורמטיקה: ניתוח רצפי DNA וב-RNA המקודדים ליצירת חלבונים, ניתוח ומידול תלת ממדי של מולקולות ביולוגיות מורכבות וסימולציה של תהליכים ביולוגיים באמצעות תוכנת מחשב. תחום מדעי זה החל פורח בשנים האחרונות, הן בזכות זמינותם של מאגרי מידע ביולוגיים הולכים וגדלים שנוצרו בעיקר בזכות פרויקט הגנום, והן בזכות פיתוחים טכנולוגיים בתחום חומרת המחשב, בתחום האלגוריתמים ובתחום מסדי הנתונים המאפשרים התמודדות ראויה עם אתגרים אלו.
בתמונה: מפה של כרומוזום X האנושי. חקירת גנום האדם וניתוחו היא אחת מההישגים הגדולים ביותר של הביואינפורמטיקה.


P Elephant.png Llama P icon.png P bird.png P medicine.svg P human body.svg P Leaf.png P chemistry.svg
פורטל בעלי החיים פורטל יונקים פורטל אורניתולוגיה
וצפרות
פורטל הרפואה פורטל גוף האדם פורטל הבוטניקה פורטל הכימיה


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים