פורטל:ביולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

P biology.svg

ביולוגיה היא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

Charles Darwin by Julia Margaret Cameron 2.jpg

צ'ארלס רוברט דרווין (12 בפברואר 1809 - 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע אנגלי, הוגה תאוריית האבולוציה שהציעה שכל המינים החיים התפתחו במשך הזמן מגורם יחיד, בתהליך לו קרא הברירה הטבעית. דרווין סיפק ראיות מדעיות לכך. תאוריית הברירה הטבעית הפכה במהלך שנות ה-30 להסבר המקובל לאבולוציה וכיום יוצרת את הבסיס לסינתזה האבולוציונית המודרנית. בצורות שונות, גילויו המדעי של דרווין נשאר בסיסה של הביולוגיה, מאחר שהיא מספקת הסבר לוגי אחיד למגוון הביולוגי.

דרווין גילה את התעניינותו בטבע כאשר למד לתואר ברפואה מאוניברסיטת אדינבורו בשנת 1825. אביו של דרווין לא אהב את החלטת בנו ורשם אותו ללימודי כמורה באוניברסיטת קיימברידג'. דרווין למד שם את ידיעת הטבע (ביולוגיה), ולאחר סיום לימודיו נותר בקיימברידג' ועסק בגאולוגיה.

בשנת 1831, דרווין יצא למסע מחקר של 5 שנים לדרום אמריקה על סיפון הספינה "אה"מ ביגל". במסע זה חקר דרווין את הגאולוגיה של המקומות בהם עברה הספינה וכן אסף בשיטתיות דוגמאות אורגניזמים ומאובנים. אוסף גדול ומיוחד זה שלח דרווין למוזיאון הבריטי. דרווין התרשם ממה שראה במסעו, במיוחד ממגוון המינים בגלאפגוס וקווי דמיון ושוני בין מינים שונים של פרושים. בשובו ב-2 באוקטובר 1836 החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי הטבע.

במשך 22 שנים לאחר שחזר ממסעו הוא חקר 10,000 מינים של בע"ח ומאובנים, כדי לבדוק ולבחון את תורתו מכל צד וצד. מכיוון שהרעיון שהגה היה כה מהפכני, דרווין פחד לפרסמו. המהפכנות של דרווין לא הייתה ברעיון האבולוציה עצמו, שכן זה הוצע לפניו, אלא בכך שהציע מנגנון נטורליסטי לחלוטין, בו אין כל גורם רצוני, המנווט את תהליך האבולוציה. רק בעקבות אלפרד ראסל וואלאס, שניסח אותו עקרון באופן בלתי תלוי לדרווין וכתב לו על כך, פרסם דרווין את ספרו המפורסם "מוצא המינים". פרסום הספר ב-24 בנובמבר 1859 עורר סערה גדולה וכל המהדורה הראשונה של הספר נמכרה ביום אחד. צ'ארלס דרווין נפטר ב-19 באפריל 1882, בהיותו בן 73, ונקבר בכנסיית וסטמינסטר ליד ניוטון.


Lab mouse mg 3263.jpg
היונק עכבר מצוי, חיית המעבדה הידועה ביותר, הוא אורגניזם המודל הקרוב ביותר לאדם. למרות השוני הפנוטיפי (ביטוי הגנים במציאות) הניכר, הרי של-99% מהגנים של העכבר יש גנים מקבילים באדם, ואזורים שלמים בגנום העכבר זהים ברצפם לאותם אזורים בגנום האדם. יחסית ליונקים אחרים, קל העכבר להשגה ולגידול. בעכבר נערכים מחקרים מקיפים כמעט בכל נושא בביולוגיה וגם מרבית המחקרים בפסיכולוגיה המשתמשים באורגניזם מודל נעשים בהם. זהו אחד משמונת האורגניזמים השמישים ביותר בחקר הגנטיקה בעשור הראשון של שנות האלפיים.
בונובו, או שימפנזה ננסי, שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם

במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוף בונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפת לוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו המאמצת (שבעצם חטפה אותו מנקבה אחרת) בעת שהיה גור.

Article.gif

Adenoviridae - ארכאוזואולוגיה - ביולוגיה - דבש - דנטורציה - ישראל יעקב קליגלר - מאזן אקולוגי - מישל רבל - נדידת עופות - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - שירת הלווייתן

אבולוציה: אבולוציה של האדם - ארדיפיתקוס רמידוס - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - האדם הניאנדרטלי

החיידק Yersinia pestis בהגדלה של פי 20,000, הגורם של כל סוגי מחלות הדבר

דֶבֶר הוא שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות של מכרסמים ובני אדם הנגרמות על ידי חיידק ומופיעות בתנאים מסוימים בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב.

המחלה נגרמת על ידי חיידק מקבוצת החיידקים הארגמניים בשם Yersinia pestis שנתגלה בשנת 1894 על ידי הצרפתי א. ירסין (A.Yersin) וללא תלות עמו גם על ידי היפני ס. קיטאסאטו (S. Kitasato). זהו חיידק קטן המתקיים בטבע בחולדות בית, בנברני בר ובמכרסמים אחרים. הדבר מועבר ממכרסם למכרסם וממכרסמים לאדם על ידי עקיצת פרעושים. עובדה זו נתגלתה על ידי היפני אוגטה (Ogata) ב-1897 והוכחה על ידי הצרפתי פ.ל. סימון (Simond) שנה לאחר מכן, אם כי תושבי סין ידעו זה מכבר כי קיים קשר שכזה, כשהבחינו כי ניכרת תמותה רבה של חולדות לפני התפרצות מגפת הדבר.

מבעד למיקרוסקופ - מבט על תחום נבחר
The Earth seen from Apollo 17.jpg

אקולוגיה הוא ענף בביולוגיה החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים ובין האורגניזם לסביבתו, הקובעים את המגוון ושפע המינים. למרות היותה תחום צעיר, האקולוגיה פיתחה במרוצת השנים מערכת עקרונות והגדרות ענפה, עליה מתבסס המחקר האקולוגי כיום. בין הגדרות אלו, ניתן למנות את המושגים: גורמים אביוטיים שהם כלל הגורמים המצוים בסביבתו של אורגניזם ומשפיעים עליו, בית גידול שהוא הסביבה האופיינית לקיומו של מין מסוים, גומחה אקולוגית שהיא מיקומו של המין במערכת יחסי הגומלין המתקיימת בסביבה, ביומסה, מארג מזון ועוד. בין העקרונות החשובים יש למנות את:

לערך המלא

מבט על תחומי משנה נוספים

P Elephant.png
P bird.png
P medicine.svg
P human body.svg
P Leaf.png
P chemistry.svg
פורטל בעלי החיים פורטל אורניתולוגיה
וצפרות
פורטל הרפואה פורטל גוף האדם פורטל הבוטניקה פורטל הכימיה

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הביולוגיה

בעמוד זה מרוכזות הבקשות לערכים בתחומי הביולוגיה השונים:

כללי

מיקרוביולוגיה

חלבונים

ביולוגיה התפתחותית

מיקולוגיה

פטריות עיליות נפוצות בישראל

אתולוגיה

כלים ביולוגיים

ביולוגים

חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1907 שרל לואי אלפונס לברן (אנ') צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות.
1909 אמיל תאודור קוכר (אנ') שווייץ מחקר על בלוטת התריס.
1913 שרל רוברט רישה (אנ') צרפת על גילוי האנפילקסיס
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו (אנ') דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל (אנ') הממלכה המאוחדת מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית.
1923 ג'ון מקלאוד (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת.
1924 וילם איינטהובן (אנ') הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם.
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר (אנ') דנמרק מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן (מחלה) בחיות.
1927 יוליוס ואגנר-יאורג (אנ') אוסטריה על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה.
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול (אנ') צרפת מחקר על טיפוס.
1929 כריסטיאן אייקמן (אנ')
סר פרדריק גואולנד הופקינס (אנ')
הולנד
הממלכה המאוחדת
על גילוי ויטמינים שונים
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר.
1934 ג'ורג' ריצ'רדס מינוט (אנ')
ויליאם פרי מורפי (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה.
1936 סר הנרי דייל (אנ') הממלכה המאוחדת על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי.
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס (אנ') בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח.
1939 גרהרד דומק (אנ') גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
1943 אדוארד א. דויסי (אנ') ארצות הברית גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי.
1945 הווארד וולטר פלורי (אנ') אוסטרליה, הממלכה המאוחדת על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות.
1947 קארל פרדיננד קורי (אנ')
גרטי תרזה קורי (אנ')
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר.
1949 וולטר רודולף הס (אנ') שווייץ על מיפוי תפקודי מרכז המוח.
1950 אדוארד קלוין קנדל (אנ')
שוולטר הנך (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים
1954 ג'והן פרנקלין אנדרס (אנ')
תומאס הקל וולר (אנ')
פרדריק צ'פמן רובינס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל (אנ') שבדיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
1956 אנדרה פרדריק קורנאן (אנ')
דיקינסון וו. ריצ'רדס (אנ')
צרפת, 1941: ארצות הברית
ארצות הברית
על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות.
1957 דניאל בובה (אנ') שווייץ, איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.
1958 אדוארד לורי טטום (אנ') ארצות הברית על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים.
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט (אנ')
פיטר בריאן מדואר (אנ')
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
ברזיל, הממלכה המאוחדת
על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה.
1961 גאורג פון בקשי (אנ') הונגריה הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית.
1963 סר ג'והן קריו אקלס (אנ') אוסטרליה על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב.
1966 פייטון רוס (אנ') ארצות הברית על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים.
צ'ארלס ב. הגינס (אנ') קנדה, ארצות הברית על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים.
1967 רגנר גרניט (אנ')
הלדן קפלר הרטליין (אנ')
פינלנד, שבדיה
ארצות הברית
על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם.
1968 רוברט וו. הולי (אנ')
הר גבינד חורנה (אנ')
ארצות הברית
הודו (הבריטית), ארצות הברית
על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון.
1970 אולף פון יולר (אנ') שבדיה על עבודתו בתחום מוליכים עצביים.
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור (אנ') ארצות הברית על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך מוליכים משניים.
1972 רודני ר. פורטר (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים.
1974 אלברט קלוד (אנ')
כריסטיאן דה דוב (אנ')
בלגיה
בלגיה
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים.
1975 דייוויד בולטימור (אנ')
רנטו דלבקו (אנ')
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא.
1976 ד. קרלטון גיידוסק (אנ') ארצות הברית על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם.
1977 רוג'ר גיימן (אנ')
אנדרו שלי (אנ')
צרפת, 1965: ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח.
1978 ורנר ארבר (אנ')
המילטון או. סמית' (אנ')
שווייץ
ארצות הברית
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית.
1979 אלן מ. קורמק (אנ') דרום אפריקה, ארצות הברית על פיתוח ה-CT.
1980 ז'אן דוסה (אנ')
ג'ורג' ד. סנל (אנ')
צרפת
ארצות הברית
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex).
1982 סון ברגסטרום (אנ')
בנט סמואלסון (אנ')
ג'והן ר. ויין (אנ')
שבדיה
שבדיה
הממלכה המאוחדת
על גילוי הפרוסטגלנדינים.
1984 נילס ק. ג'רן (אנ')
ג'ורג'ס קוהלר (אנ')
דנמרק
מערב גרמניה
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים).
1988 סר ג'יימס וו. בלק (אנ')
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי.
1989 ג'. מייקל בישופ (אנ')
הרולד א. ורמוס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים.
1990 ג'וזף א. מורי (אנ')
דונל תומס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים.
1991 ארוין נהר (אנ')
ברט זקמן (אנ')
גרמניה
גרמניה
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם.
1992 אדמונד ה. פישר (אנ')
אדוין ג. קרבס (אנ')
שווייץ, ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים.
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס (אנ')
פיליפ א. שרפ (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA.
1994 אלפרד ג. גילמן (אנ') ארצות הברית על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותו בתא.
1995 אריק פ. וישהאוס (אנ') ארצות הברית על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות.
1996 פטר ס. דוהרטי (אנ')
רולף מ. זינקרנגל (אנ')
אוסטרליה
שווייץ
כיצד עשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף.
1998 רוברט פ. פורשגוט (אנ')
לואיס ג'. איגנרו (אנ')
פריד מורד (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
2000 ארביד קרלסון (אנ') שבדיה על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון.
2001 לילנד ה. הרטוול (אנ')
ר. טימותי הנט (אנ')
סר פול מ. נורס (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא.
2002 ה. רוברט הורביץ (אנ') ארצות הברית היה מקובעי את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה.
2003 פול לאוטבור (אנ')
סר פיטר מנספילד (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
על תגליותיהם ביחס ל-MRI.
2005 רובין וורן או רובין ורן (אנ') אוסטרליה על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תרסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתרסריון.
2006 קרייג מלו (אנ') ארצות הברית על גילוי שיטה לשיתוק השפעתם של גנים ספציפיים.

ערכים דורשי שיפור

דיהידרוטסטוסטרון - הכבשה דולי - עונת רבייה - קולגן - סבולת לב ריאה - הורמון - אוכלוסייה (אקולוגיה)

ראו גם

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים