סטארגייט: רצף הזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטארגייט: רצף הזמן
Stargate Continuum
Stargate Continuum.jpg
בימוי מרטין ווד
הפקה רוברט סי קופר
בראד רייט
תסריט בראד רייט
שחקנים ראשיים בן בראודר
אמנדה טאפינג
כריסטופר ג'אדג'
מייקל שנקס
קלאודיה בלאק
ריצ'רד דין אנדרסון
דון ס. דייוויס
מוזיקה ג'ואל גולדסמית
צילום פיטר וואסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ MGM Home Entertainment
מדינה קנדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 29 ביולי 2008
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מדע בדיוני, סרט הרפתקאות, סרט פעולה, סרט פנטזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 7 מיליון דולר
הכנסות 8,055,900 מיליון דולר
סרט קודם סטארגייט: תיבת האמת
סרט הבא Stargate Universe, season 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטארגייט: רצף הזמןאנגלית: Stargate Continuum) הוא סרט מדע בדיוני אמריקני-קנדי שהופץ על ידי MGM Home Entertainment ב-29 ביולי 2008 ישירות ל-DVD כחלק מזיכיון סטארגייט. זהו סרט ההמשך השני לסדרה סטארגייט SG-1, אחרי "סטארגייט: תיבת האמת", ומככבים בו הצוות של העונה העשירית של הסדרה, בנוסף להופעת אורח של ריצ'רד דין אנדרסון, שהיה חבר צוות בשמונה העונות הראשונות.

עלילת הסרט עוסקת במסע בזמן, לאחר שהזמן עצמו שונה בידי בעל, אחרון גזע הגואולד.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות SG-1 וגנרל ג'ק או'ניל משתתפים בטקס הוצאת השיתופן מגופו של בעל, אחרון גזע הגואולד שנותר בחיים ונכלא בהקפאה עמוקה. עם שיחרורו מההקפאה, בעל מתפאר בכך שהוא רק אחד מכמה שיבוטים שנעשו על ידי בעל האמיתי, וכי יש באמתחתו תוכנית. באותה עת העלילה עוברת לשנת 1939, שבה בעל האמיתי מגיח מתוך הסטארגייט שהועבר באוניית המשא "אכילס" מגיזה, מצריים לארצות הברית. הוא טובח בצוות הספינה ושותל פצצה באונייה. סבו של קמרון מיטשל, חבר צוות SG-1, משליך את הפצצה ומונע את התפוצצות הספינה. בזמן ההווה, אנשים מתחילים להיעלם, ביניהם ואלה מל דורן וטילק. בעל הורג את ג'ק בטרם מיטשל, קרטר וג'קסון הורגים אותו ונמלטים חזרה דרך הסטארגייט.

הם מגיחים מתוך הסטארגייט לתוך האונייה "אכילס", שבינתיים נסחפה לאזור הארקטי. מיטשל, קרטר וג'קסון מגלים כי בעל שינה את קו הזמן, האונייה כלל לא הגיעה ליעדה ושתוכנית סטארגייט כלל לא יצאה לפועל. לאחר שהם נמלטים מהאונייה הטובעת, מוצא אותם צוות חילוץ בראשותו של קולונל ג'ק או'ניל. למרות שגנרל לנדרי מאמין לסיפורם, הם אינם מורשים לשנות חזרה את קו הזמן. ביקום מקביל זה, דניאל ג'קסון עדיין מנסה לשכנע אנשים בדבר התאוריות שלו על הפירמידות, סמנתה קרטר נהרגה באסון מעבורת חלל, ומיטשל כלל אינו קיים משום שסבו מת בהגנה על ה"אכילס". השלושה מקבלים אישור להתחיל בחיים חדשים.

לאחר שנה, הצוות נקרא לחזור לפעולה לאחר שבכדור הארץ מופיעות ספינות תצפית של הגואולד. בעל הביס את אדוני המערכת וכעת מוכן להשתלט על כדור הארץ, עם מלכתו קאטש (בגופהּ של ואלה מל דורן) וסגנו הראשון טילק. SG-1 פוגשים בנשיא ארצות הברית ובלוטננט גנרל האמונד, שמודיעים להם כי הסטארגייט שבאזור הארקטי נמצא לפי המידע שמסרו. זאת ועוד, הם נשלחים לחלץ את מקור הכוח (הנקרא ZPM, Zero Point Module) שיאפשר את הפעלת הסטארגייט. צבאו של בעל מתאסף בחלל וזה האחרון מודיע לאנשי הארץ את כוונותיו. קאטש מתחילה לחשוד בבעל על היכרותו הרבה עם כדור הארץ ומאלצת אותו לגלות לה הכל. היא בוגדת בו בכך שהיא פוקדת להשמיד את התחנה הארקטית. היא הורגת את בעל לאחר שטילק מגלה את דבר בוגדנותה. טילק נמלט בשעה שקאטש פוקדת על הפצצת הארץ ועושה את דרכה למכונת הזמן.

בעקבות השמדת התחנה הארקטית, צוות SG-1 נשלח לרוסיה משום שהרוסים חילצו את הסטארגייט מהאונייה "אכילס". מטוסי מיג עוזרים להם להגיע ליעדם לאחר שהם מותקפים על ידי דאוני גואולד. גם SG-1 וגם טילק מגיעים למכונת הזמן - מחשב על שעוקב אחר התפרצויות שמש, המשפיעות על תנודות חור התולעת - והם כורתים ביניהם ברית על מנת לעצור את קאטש. הם חייבים לחכות להתפרצות השמש המדויקת שתחזיר אותם חזרה לזמן המתאים, אולם התקפה פתאומית של קאטש וחייליה מאלצת אותם לחייג לכדור הארץ של שנת 1929, עשר שנים לפני המאורעות על סיפון ה"אכילס". קרטר וג'קסון נהרגים במהלך ההתקפה, ומיטשל הוא היחיד שמצליח לחזור בזמן, לאחר שטילק - פצוע אנושות - מפעיל פצצה ומשמיד את המקום על יושביו.

על סיפון ה"אכילס" של שנת 1939, מיטשל הוא נוסע סמוי אשר הורג את בעל ישר אחרי שזה מגיח מהסטארגייט. בזמן ההווה, צוות SG-1 צופה בתהליך הוצאת השיתופן ללא כל תקריות מיוחדות, וכאשר הצוות דן בפשר "תוכניתו"-לכאורה של בעל, בארוניתו של מיטשל תלויה תמונה דהויה של סבו ושל מיטשל עצמו משנת 1939, זה לצד זה.

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]