לדלג לתוכן

סטיבן בראדלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן בראדלי
Stephen Bradley
לידה 20 בפברואר 1754
צ'שייר, מושבת קונטיקט, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בדצמבר 1830 (בגיל 76)
וולפול, ניו המפשייר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Stephen Row Bradley עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ורמונט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קולג' ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
סנטור ארצות הברית
17 באוקטובר 1791 – 4 במרץ 1793
(שנה)
4 במרץ 1793 – 4 במרץ 1795
(שנתיים)
15 באוקטובר 1801 – 4 במרץ 1803
(שנה)
4 במרץ 1803 – 4 במרץ 1805
(שנתיים)
4 במרץ 1805 – 4 במרץ 1807
(שנתיים)
4 במרץ 1807 – 4 במרץ 1809
(שנתיים)
4 במרץ 1809 – 4 במרץ 1811
(שנתיים)
4 במרץ 1811 – 4 במרץ 1813
(שנתיים)
Dudley Chase ←
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן רו בראדלי (באנגלית: Stephen Row Bradley;‏ 20 בפברואר 1754 – 9 בדצמבר 1830) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי. הוא שימש כסנאטור של ארצות הברית ממדינת ורמונט וכנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית בתחילת שנות ה-1800.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראדלי נולד ב-20 בפברואר 1754, בחלק של וולינגפורד, קונטיקט שהוא כיום צ'שייר.[1] [2] הוא היה בנם של מוזס ומרי (רו) בראדלי.[3][4] הוא היה נכדו של סטיבן בראדלי, צורף כסף בניו הייבן[1] שהיה אחד מששת האחים ששירתו ב"איירונסיידס" של קרומוול לפני שהיגרו לאמריקה.[4]

בראדלי סיים את לימודיו במכללת ייל בשנת 1775.[5]

לאחר סיום לימודיו, בראדלי הופקד כקפטן במיליציה של קונטיקט ועלה לדרגת מייג'ור. הוא פיקד על מתנדבי צ'שייר ובדצמבר 1776 הוא שירת כשליש. הוא קודם לתפקיד אחראי על מכירות פומביות של רכוש אויב שנתפס ולויאליסטים ואפסנאי, ולאחר מכן שימש כשליש לגנרל ווסטר במהלך המתקפה הבריטית על דנברי ב-27 באפריל 1777 כאשר ווסטר נפצע אנושות.[5] בראדלי התפטר מתפקידו לאחר הקרב.

הוא קיבל תואר שני באמנויות מייל בשנת 1778.[6] בשנת 1779, הוא עבר לווסטמינסטר, ורמונט ולמד משפטים, אצל טופינג ריב, מייסד בית הספר למשפטים של ליצ'פילד. בראדלי התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1779 והחל לעסוק בעריכת דין בווסטמינסטר, והפך לאזרח חשוב בעיירה.[7][8] באוקטובר 1779 בחר בו בית המחוקקים כאחד מחמישה סוכנים לקונגרס האמריקאי מוורמונט; בתחילת 1780, הוא כתב מסכת בשם "הערעור של ורמונט על עולם גלוי ובלתי משוא פנים", שהגן על זכותה של ורמונט לעצמאות מפני תביעות מתחרות של ניו יורק, ניו המפשייר ומסצ'וסטס.[1][4]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1780, בראדלי מונה לפרקליט המדינה של מחוז קמברלנד, ורמונט.[4] הוא מילא את תפקידי רישום הצוואות ופקיד העירייה, ובשנת 1783 כיהן כשופט המחוזי.[9] הוא גם שירת שבע שנים בבית הנבחרים של ורמונט בשנות ה-80 של המאה ה-18. הוא היה יושב ראש בית הנבחרים של ורמונט במהלך 1785.[4]

בראדלי המשיך לקבל אחריות נוספת במיליציה. מונה ללוטננט קולונל באוגוסט 1780, הועלה לדרגת קולונל כמפקד הרגימנט הראשון באוקטובר. מאוחר יותר הועלה לדרגת בריגדיר גנרל כמפקד חטיבה 8, ושירת עד 1791.

הוא כיהן כשופט של בית המשפט העליון של ורמונט במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18, ושל בית המשפט העליון של ורמונט ב-1788. בראדלי סייע ליישוב סכסוכי הגבול של ורמונט עם ניו המפשייר.[10] ורמונט הפכה לחלק מארצות הברית ב-4 במרץ 1791. בראדלי ומוזס רובינסון נבחרו על ידי בית המחוקקים במדינה להיות הראשונים למלא את שני המושבים בסנאט מטעם ורמונט. בשנת 1791, הוא נכנס לסנאט של ארצות הברית ותמך בסיעה נגד הממשל. הוא הובס בניסיונו לבחירה מחדש ב-1794, חזר לווסטמינסטר והיה פעיל במשפטים ובפוליטיקה המקומית, וכיהן במועצת העיר.

הוא נבחר מחדש כמועמד ג'פרסוני לסנאט של ארצות הברית בשנת 1800, וכיהן כנשיא הזמני של הסנאט מסוף 1801 ועד לקראת סוף 1802. לאחר שנבחר מחדש ב-1807, הוא שימש שוב בתפקיד הנשיא במשך כמה שבועות בתקופת 1808–1809.

בראדלי השתתף בכתיבת התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית, שהתקבל בקונגרס ב-1803 ואושרר ב-1804.[4] אף על פי שהיה דמוקרטי-רפובליקאי, הוא התנגד למלחמת 1812.[1]

לאחר שפרש מהסנאט ב-1813, הוא פרש מהפוליטיקה וחזר לווסטמינסטר. הוא חי שם חמש שנים, ובשנת 1818 הוא עבר לוולפול, ניו המפשייר, שם התגורר עד סוף ימיו.[11] ביתו בוולפול רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראדלי מת בוולפול, מחוז צ'שייר, ניו המפשייר, ב-9 בדצמבר 1830 (בגיל 76 שנים, 292 ימים).[12] גופתו הוחזרה לווסטמינסטר, ורמונט והוא נקבר בבית הקברות בווסטמינסטר.[13]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראדלי, הידוע כאדם אינטליגנטי ותמהוני, היה עורך דין ונואם טוב. הוא מונה לעמית על ידי מידלברי קולג' ב-1 בספטמבר 1800, והחזיק בתפקיד עד סוף חייו.[14] מכללות מידלברי ודארטמות' העניקו לו תואר כבוד.[15]

בראדלי התחתן עם מירב אטוואטר ב-16 במאי 1780. לאחר מותה, הוא התחתן עם גראטיה ת'נקפול טיילור ב-12 באפריל 1789. הוא התחתן בפעם השלישית, ב-18 בספטמבר 1803, לבלינדה וילארד.[3] היו לו חמישה ילדים, ויותר מתריסר נכדים. שלוש בנותיו נישאו לגברים בולטים, אחד מהם היה סמואל טיודור. בנו ויליאם צאר בראדלי, גם הוא פוליטיקאי, כיהן כמה קדנציות בקונגרס.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן בראדלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Franklin Bowditch Dexter, Biographical Sketches of the Graduates of Yale College: May 1763-July 1778 with Annuals of the College History, Vol. III (Henry Holt & Co.: 1903), pp. 549-52.
  2. ^ Bradley, Stephen Row (2009). Stephen R. Bradley: Letters of a Revolutionary War Patriot and Vermont Senator. McFarland. p. 23. ISBN 9780786452521.
  3. ^ 1 2 Bradley, Stephen Row (2009). Stephen R. Bradley: Letters of a Revolutionary War Patriot and Vermont Senator. McFarland. p. 16. ISBN 9780786452521.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 Dodge, Prentiss Cutler (1912). Encyclopedia, Vermont Biography: A Series of Authentic Biographical Sketches of the Representative Men of Vermont and Sons of Vermont in Other States, 1912. Ullery Publishing Co. p. 55.
  5. ^ 1 2 Blake, John Lauris (1859). A biographical dictionary: comprising a summary account of the lives of the most distinguished persons of all ages, nations, and professions; including more than two thousand articles of American biography. H. Cowperthwait & co. p. 191.
  6. ^ Hunt, Robert (1999). Ure's Dictionary of Arts, Manufactures and Mines, Volume 5. Taylor & Francis. p. 591. ISBN 9780415216319.
  7. ^ Poland, J & J M (1876). Vermont: Records of the Governor and Council of the State of Vermont. J & J M Poland. p. 169.
  8. ^ Haas, Jessie (2010). Revolutionary Westminster: From Massacre to Statehood. The History Press. p. 125. ISBN 9781609491666.
  9. ^ Gazetteer and Business Directory of Windham County, Vt., 1724-1884. Printed at the Journal office. 1884. p. 35.
  10. ^ "Stephen R. Bradley". Debate.org. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2014. נבדק ב-9 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Jefferson, Thomas J and Butterfield, Lyman Henry (2012). The Papers of Thomas Jefferson: 1 July to 12 November 1802. Princeton University Press. p. 298. ISBN 9780691153230.
  12. ^ Burton, William E. (1838). The Gentleman's Magazine, Volume 3. William E. Burton. p. 414.
  13. ^ Haas, Jessie (2011). Revolutionary Westminster: From Massacre to Statehood. The History Press. p. 147. ISBN 9781609491666.
  14. ^ Congress (2005). Congressional Record, V. 146, Pt. 12, July 27, 2000 to September 13, 2000. Government Printing Office. p. 17645. ISBN 9780160749476.
  15. ^ Stephen R. Bradley. Stephen R. Bradley: Letters of a Revolutionary War Patriot and Vermont Senator. 2009-01-22. ISBN 9780786452521. נבדק ב-9 בינואר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  16. ^ "BRADLEY, William Czar, (1782 - 1867)". Biographical Directory of the United States Congress. נבדק ב-11 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטיבן_בראדלי&oldid=39424239"