סטיב גאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטיב גאד
גאד בהופעה בנורווגיה, ינואר 2014
סטיב גאד בהופעה בנורווגיה, ינואר 2014
לידה 9 באפריל 1945 (בן 74)
אירונדקויט, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה סטיבן קנדל גאד
מקום לימודים בית הספר איסטמן למוזיקה, בית הספר מנהטן למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1968-היום
סוגה ג'אז, פוסט בופ, פיוז'ן ג'אז, רוק, בלוז, R&B
עיסוק מתופף, מוזיקאי ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה תופים, כלי הקשה
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטיבן קנדל "סטיב" גאד (באנגלית: Stephen Kendall "Steve" Gadd; נולד ב-9 באפריל 1945[1]) הוא מתופף, נגן כלי הקשה ונגן אולפן אמריקאי. גאד נחשב לאחד מנגני האולפן הטובים ביותר בהיסטוריה, והיה מהראשונים להיכנס להיכל התהילה של מגזין Modern Drummer.[2]

מקצבו של גאד בשירו של פול סיימון 50 Ways to Leave Your Lover וסולו התופים בקטע "Aja" של הרכב הג'אז סטילי דן, הם דוגמה לחתימה המוזיקלית ולסגנון הנגינה הייחודי של גאד.

גאד עבד עם מוזיקאים והרכבים פופולריים רבים במגוון רחב של ז'אנרים, ביניהם סיימון וגרפונקל, פול סיימון, פרנק סינטרה, פול מקרטני, סטילי דן, אל ג'ארו, ג'ים קרוצ'י, מנהטן טרנספר, הבי ג'יז, קארלי סימון, טוני בנקס, ג'ון בון ג'ובי, צ'ארלס מינגוס, צ'ט בייקר, פול דזמונד, מישל פטרוצ'יאני, מייקל מקדונלד, קייט בוש, דייוויד סנבורן, ג'יימס טיילור, בי בי קינג, ג'ימי וון, אריק קלפטון, ג'ו קוקר, צ'יק קוריאה, אל דימיולה ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאד נולד באירונקויט, פרבר של העיר רוצ'סטר, בניו יורק. כשהוא היה בן שבע, דודו, שהיה מתופף בצבא ארצות הברית, עודד אותו לקחת שיעורי תופים. בראיון למגזין Modern Drummer אמר גאד כי הוא הושפע רבות מן המתופפים באדי ריץ', אלווין ג'ונס, טוני ויליאמס, ו"פחות או יותר" מסגנונו של ריק מרוטה.[3]

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, למד גאד שנתיים בבית הספר למוזיקה במנהטן, עד שעבר לבית הספר למוזיקה איסטמן ברוצ'סטר, שם ניגן כנגן כלי הקשה בתזמורות כלי נשיפה שונות. לאחר שסיים את הקולג לקראת סוף שנות ה-60 ניגן באופן קבוע עם צ'אק מנג'יונה ואחיו גאפ. הופעתו הראשונה כמתופף באלבום הייתה באלבום הבכורה של גאפ, Diana in the Autumn Wind.

גאד גויס לצבא ארצות הברית ובילה שלוש שנים בתור מתופף בתוכנית המוזיקה של הצבא, וברוב זמנו ניגן עם "שגרירי הג'אז", להקה צבאית של צבא ארצות הברית. בעודו מתגורר באזור וושינגטון, גאד למד שיעורי תופים ממתופף הג'אז מייקל ס. סמית. לאחר שרותו הצבאי הוא ניגן עם להקה מקומית באזור רוצ'סטר, ובשנת 1972 יצר טריו עם טוני לוין ומייק הולמס, ונסע איתם לניו יורק. הטריו בסופו של דבר התפרק, וגאד החל לעבוד כמוזיקאי אולפנים. הוא ניגן עם הרכב Return to Forever של צ'יק קוריאה, אך לאחר זמן קצר עזב את ההרכב. בשנות -70 וה-שנות ה-80 הופיע ברחבי העולם כנגן בהרכבים שונים, והקליט בין היתר עם פול סיימון ואל דימיולה.

בשנת 1976, גאד ומוזיקאים נוספים, ביניהם ריצ'רד טי, אריק גייל וקורנל דופרי, הקימו את להקת Stuff. עבודתם כללה בעיקר הופעות ברשת NBC בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב", שם הם ניגנו בעצמאים ולעיתים כלהקת ליווי של ג'ו קוקר. בשנת 2005, יחד עם אברהם לבוריאל, פטריס ראשן ואחרים, הוענק לגאד תואר דוקטור למוזיקה מאוניברסיטת ברקלי למוזיקה, עבור תרומתם יוצאת הדופן למוזיקה המודרנית.[4] בשנת 2017, האלבום Way Back Home: Live from Rochester, NY של ההרכב העצמאי של גאד היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית "האלבום האינסטרומנטלי העכשווי הטוב ביותר" במהלך טקס פרסי הגראמי ה-59.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיב גאד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Braman, Chuck; Kernfeld, Barry (2002). "Gadd, Steve". in Barry Kernfeld. The New Grove Dictionary of Jazz, Vol. 2 (מהדורה שנייה). New York: Grove's Dictionaries Inc.. עמ' 2. ISBN 1561592846. 
  2. ^ Modern Drummer’s Readers Poll Archive, 1979–2014
  3. ^ Rick Mattingly, Hall of Fame - Steve Gadd", Percussive Arts Society.
  4. ^ "Honorary Degree Recipients", Berklee College of Music website
  5. ^ WINNERS & NOMINEES - 59th Annual GRAMMY Awards