פול סיימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול סיימון בהופעה, 2011

פול פרדריק סיימוןאנגלית: Paul Frederic Simon; נולד ב-13 באוקטובר 1941) הוא מוזיקאי, זמר וכותב שירי פולק ורוק אמריקאי. הוא התחיל להתפרסם בקריירה המוזיקלית שלו יחד עם האמן ארתור (ארט) גרפונקל, שקנו את פרסומם בשם ההרכב שלהם, סיימון וגרפונקל. הוא ידוע גם בזכות קריירת סולו עשירה.

פול סיימון ידוע גם כמי שאחראי רבות לקידום מוזיקת העולם והפיכתה למוזיקה פופולרית. בשנת 2006, הכתיר אותו "טיים מגזין" כאחד מ-"100 האנשים שעיצבו את עולמנו".

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון נולד למשפחה יהודית הונגרית בניוארק הייטס, ניו ג'רזי, ועבר במהרה לעיר ניו יורק, שם גדל. שמו המקורי היה פנחס זימן. הוא התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו עוד בתיכון, כאשר הוא וחברו ארט גרפונקל ניגנו ביחד בבית הספר. אותו הרכב מפורסם שידוע היום בתור סיימון וגרפונקל כונה באותה תקופה "תום וג'רי". ב-1957 הם הקליטו בחברת תקליטים קטנה בשם "ביג" את הסינגל הראשון שלהם, "Hey Schoolgirl". השיר זכה להצלחה יחסית והגיע למקום 49 במצעדי הפופ.

סיימון למד בקווינס קולג' שבניו יורק, ואילו גרפונקל למד באוניברסיטת קולומביה שבמנהטן. סיימון סיים תואר ראשון בספרות אנגלית. בין 1957 ל-1964 עבד במשרדי ההפקה בבניין בריל, כתב, הקליט והוציא לאור יותר מ-30 שירים. את רוב השירים ביצע פול סיימון לבד תחת שם במה, ועם מוזיקאים אחרים מלבד גרפונקל.

באותה תקופה פגש סיימון את קרול קינג, איתה הקליט מספר הקלטות דמו. בנוסף, הפיק סיימון סינגלים רבים לאמנים אחרים, כגון ריצ'י קורדל, ג'יי ווקר והפדסטריאנס, והפסיונס. באותה תקופה התחיל סיימון להתחבר למוזיקת הפולק שצמחה בניו יורק, ועשה את צעדיו הראשונים בתחום. עדות לכך היא שירו He Was My Brother"". את השיר הקדיש לחבר שלמד בכיתתו שנרצח בזמן פעילות למען זכויות אדם במיסיסיפי ב-1964. באמצע שנות השישים כתב סיימון שירים בשיתוף פעולה עם הלהקה האוסטרלית, המשחרים (The Seekers). בין השאר כתב באותה תקופה את שיריו "Cloudy" ו- "Red Rubber Ball".

סיימון וגרפונקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיימון וגרפונקל

בתחילת 1964 נכנסו סיימון וגרפונקל למבחנים בחברת התקליטים קולומביה רקורדס. ההנהלה של חברת התקליטים החליטה להחתים אותם על חוזה להפקת אלבום. חברת התקליטים החליטה שהם יכונו פשוט סיימון וגרפונקל. סיימון טוען שזוהי הפעם הראשונה שמוזיקאי פופ השתמשו בשמם המקורי.

האלבום הראשון של השניים, "Wednesday morning, 3 A.M", יצא ב-19 באוקטובר 1964, וכלל 12 שירי פולק, שחמישה מתוכם נכתבו על ידי פול סיימון. בתחילת דרכו נחשב האלבום לכישלון, אך תחנות הרדיו התחילו לקבל גל גובר של בקשות להשמעת השיר "The Sound of Silence" ("צלילי השקט"). המפיק שלהם, תום וילסון, הוסיף להקלטה גיטרה חשמלית, בס חשמלי ותופים, והוציא אותו כסינגל, שהגיע למקום הראשון במצעדי הפופ של ארצות הברית. סיימון טס לאנגליה כדי להקליט אלבום סולו ב-1965, "Paul Simon's Song Book", אבל הוא חזר כדי להתאחד עם גרפונקל לאחר ההצלחה המסחרית של Sound Of Silence. ביחד הקליטו השניים אלבומים מפורסמים רבים, ביניהם "Parsley, Sage, Rosemary and Thyme" ("פטרוזיליה, מרווה, רוזמרין ותימין" – שורה מתוך השיר "יריד סקרבורו") ב-1966, "Bookends" (מחזיקי ספרים) ב-1968, ו- "Bridge Over Troubled Water" ("גשר על פני מים סוערים") ב- 1970.

השיר "Mrs. Robinson" ("גברת רובינסון") שהפך לשיר הנושא בסרטו של מייק ניקולס, הבוגר, נקרא במקור "Mrs. Roosevelt", ונכתב על אשת נשיא ארצות הברית לשעבר והפעילה הפוליטית, אלינור רוזוולט. כשמייק ניקולס, במאי הסרט, שמע את השיר לראשונה, הוא פקד על פול "מעכשיו זה גברת רובינסון".

על אף שפול סיימון פנה לקריירת הסולו שלו כעיסוקו העיקרי אחרי הוצאת "Bridge Over Troubled Water", הוא המשיך לנגן מדי פעם עם גרפונקל. ב-1975, לדוגמה, הוציאו השניים את הלהיט "My Little Town" ("עירי הקטנה"). השיר נכתב במקור על ידי סיימון בשביל גרפונקל, אבל גרפונקל התעקש שהם ישירו אותו ביחד. ב-1981 התאחדו להופעתם המפורסמת והמוקלטת בסנטרל פארק, שאחריה התכוונו להוציא אלבום משותף שלבסוף הפך לאלבום הסולו של סיימון "Hearts And Bones" ("לבבות ועצמות"). ב-1983 הופיעו סימון וגרפונקל באצטדיון רמת גן בישראל. ההרכב סיימון וגרפונקל נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול ב-1990.

בשנת 2000, השניים התאחדו שוב כשקיבלו פרס גראמי על מפעל חיים. איחוד זה הביא לסיבוב הופעות בארצות הברית, בשם "Old Friends" ("חברים ותיקים"), על שם אחד השירים המוקדמים שלהם. הסיבוב זכה גם להדרן ב-2004. במהלך הסיבוב השני הם הופיעו בחינם בקולוסיאום של רומא, הופעה אשר משכה יותר מ-600,000 איש.

קריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום המצליח של פול סיימון מ-1986, Graceland. האלבום כולל שילוב מהפכני של מוזיקה אפריקאית ומוזיקה אמריקאית פופולרית.
בהופעה באצטדיון רמת גן, יולי 2011

לאחר הפיצול של סיימון וגרפונקל ב-1971, חזר פול סיימון להקליט סולו. אלבומו "Paul Simon" מ-1972 כולל את הניסיון הראשון שלו במוזיקת עולם, עם השיר הג'מייקאני "Mother And Child Reunion" ("איחוד בין אם לבנה"). ב-1973 הוציא את האלבום "There Goes Rhymin' Simon" ("הנה הולך סיימון החרזן"). ב-1975 הוציא את האלבום "Still Crazy After All These Years" ("עדיין מטורף לאחר כל השנים"), שנחשב, בעיני רבים, לאחת מיצירותיו הטובות ביותר. בעשר השנים שלאחר מכן נחשב סיימון לרדום, אף על פי שעדיין נשאר ידוע בציבור בזכות מספר סינגלים מוצלחים.

ב-1985, הופיע פול סיימון בסינגל "We Are the World" ("אנחנו העולם"), שנועד להשיג תרומות עבור הארגון "ארצות הברית למען אפריקה". ב-1986 הוציא סיימון את אלבומו זוכה הגראמי "Graceland". האלבום כלל שימוש מהפכני בקולות, קצבים, ומוזיקאים אפריקאיים. ב-1990 הוציא את אלבום ההמשך "The Rhythm Of The Saints" ("מקצב הקדושים"), שכלל שימוש במוזיקה דרום אמריקאית. שני האלבומים נחשבים לאלבומים שעזרו להביא מוזיקת עולם לעיני הציבור. ב-1991 העלה פול סיימון הופעה נוספת בסנטרל פארק, שכללה להקות אפריקאיות ודרום אמריקאיות. הצלחת ההופעה הפכה לאלבום ומיני-סדרת טלוויזיה זוכת אמי.

בשנות ה-90 כתב והפיק סיימון מחזמר לברודוויי, "The Capeman", שהיה לכישלון מסחרי, עם הפסדים של יותר מ-11 מיליון דולר בעת הרצתו ב-1998. על אף הכישלון, מוזיקת המחזמר נחשבת לאחת מעבודותיו המשובחות ביותר של פול סיימון.

בשנת 2000 הוציא פול סיימון את אלבומו "You're The One" ("את האחת"), שעל אף שזכה להצלחה מסחרית מוגבלת, נחשב בעיני רבים ממבקריו ומעריציו כהצלחה אומנותית. האלבום "Surprise" ("הפתעה"), שהופק על ידו בשיתוף עם בראין אינו, יצא במאי 2006. כשנשאל על ההשראות שגרמו לו לכתוב את האלבום, הזכיר את אירועי ה-11 בספטמבר 2001 ואת הגיעו לגיל 60.

בשנת 2011 יצא אלבום הסולו ה-11 במספר של סיימון - So Beautiful or So What. על אלבום זה אמר סיימון שזוהי "עבודתו הטובה ביותר בעשרים השנה האחרונות". בעקבות יציאת האלבום יצא סימון לסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית, אירופה וישראל, שבה הופיע בפעם השלישית.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול סיימון התנסה גם בקריירת משחק. הוא שיחק בסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן ב-1977. הוא כתב וכיכב ב- "One Trick Pony" ("פוני של טריק אחד") בשנות ה-80, סרט על נווד רוק אנד רול. פול סיימון הופיע בסדרה החבובות, ובסאטרדיי נייט לייב מספר פעמים, שם ב-1986 שיחק את עצמו. במערכון הוא עומד בתור לסרט ומדהים את חברו, בזיכרונו בפרטי פרטים כל מי שאי-פעם הכיר. אך כשמגיע ארט גרפונקל הוא כלל אינו מזהה אותו.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול סיימון התחתן 3 פעמים. הוא התחתן עם פגי הרפר בסתיו 1969, והתגרש ממנה ב-1975. ב-1972 נולד להם בן, הרפר סיימון. ב-1983 התחתן סיימון עם השחקנית קארי פישר לתקופה של 11 חודשים בלבד. ב-1992 התחתן עם אשתו הנוכחית, הזמרת אידי בריקל, שילדה את בנו אדריאן אדוארד ב-1992 ואת בתו גבריאל אליג'יה ב-1998.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע וכתבות:

ביקורות: