סטניסלב שאצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטניסלב טֶאופילוביץ' שַאצקי
Станислав Теофилович Шацкий
לידה 13 ביוני 1878
Voronino, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוקטובר 1934 (בגיל 56)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות דונסקויה החדש עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ולנטינה ניקולאייבנה שאצקאיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטניסלב טֶאופילוביץ' שַאצקירוסית: Станислав Теофилович Шацкий;‏ 13 ביוני 187830 באוקטובר 1934) היה פדגוג רוסי חשוב, מחנך הומניסטי פרוגרסיבי, מנהלן חינוך בשלהי האימפריה הרוסית ובראשיתה של ברית המועצות. פרסם עבודות רבות בנושא חינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטניסלב שאצקי נולד בשנת 1878 בוורונינו (Воронино), כפר זעיר בפלך סמולנסק של האימפריה הרוסית, בן למשפחה ממוצא פולני שנטמעה בתרבות הרוסית. לאחר שסיים לימודי מדעי הטבע של אוניברסיטת מוסקבה והשתלם במכון החקלאי של מוסקבה, החלה בשנת 1905 עבודתו החינוכית, כשייסד ביחד עם אלכסנדר זלנקו (אנ') ואנשי חינוך נוספים "מושבה" לילדי עובדים בפאתי מוסקבה, שבה שולבו זה בזה עבודת כפיים, חינוך והעשרה תרבותית. המוסד פעל במשך שנים אחדות, עד שנסגר על ידי השלטונות באשמת הפצת תעמולה סוציאליסטית בקרב ילדים, ושאצקי עצמו נשלח למאסר. לאחר מכן ניהל עוד מספר חברות ומושבות ברוח זו.

בשנת 1919, אחר המהפכה הרוסית, ייסד וניהל שאצקי, שינק מהגותו של ג'ון דיואי, את "התחנה הניסיונית להשכלת העם" הראשונה – כפר או קהילת ילדים ("מושבה"), שנוהלה בהנהלה עצמית של חניכיה, והחינוך בו הועמד על ערך העבודה. התחנה פעלה עד 1932. משנה זו ועד 1934 כיהן כמנהל המעבדה הניסויית המרכזית של קומיסריון החינוך הסובייטי וכמנהל הקונסרבטוריון של מוסקבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Larry E. Holmes, “Shatsky: Reformer and Realist (Introductory Remarks to F. A. Fradkin’s ‘S. T. Shatsky’s Last Years’),” in: Ben Eklof (ed.), School and Society in Tsarist and Soviet Russia, New York: Macmillan, 1993, pp. 149–153.
  • Feliks Aronovich Fradkin, “Soviet Experimentalism Routed: S. T. Shatsky’s Last Years,” in: Ben Eklof (ed.), School and Society in Tsarist and Soviet Russia, New York: Macmillan, 1993, pp. 154–175.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.