סיוט ברחוב אלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיוט ברחוב אלם
Nightmare22.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: A Nightmare on Elm Street
בימוי: וס קרייבן
הפקה: רוברט שיין
תסריט: וס קרייבן
עריכה: פאטריק מק'מהון
ריק שיין
שחקנים ראשיים: ג'ון סקסון
רוני בלקלי
הת'ר לאנגנקאמפ
אמנדה וויס
ניק קורי
ג'וני דפ
רוברט אנגלונד
מוזיקה: צ'ארלס ברנשטיין
צילום: ג'קוז הייטקין
חברת הפצה: New Line Cinema
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 9 בנובמבר 1984
משך הקרנה: 91 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $1,800,000
הכנסות: $26,319,961
פרסים: מועמד לשלושה פרסי סטורן
הסרט הבא בסדרה: סיוט ברחוב אלם 2: נקמתו של פרדי
דף הסרט ב-IMDb

סיוט ברחוב אלם (במקור: A Nightmare on Elm Street) הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1984 אותו כתב וביים וס קרייבן, והוא הראשון בסדרת סרטי "סיוט ברחוב אלם". בסרט מככבים ג'ון סקסון, רוני בלקלי, הת'ר לאנגנקאמפ, אמנדה וויס, ניק קורי, ג'וני דפ (בהופעת הבכורה הקולנועית שלו) ורוברט אנגלונד כפרדי קרוגר. עלילת הסרט מתרחשת בעיירה הבדיונית ספרינגווד אשר באוהיו, סביב קבוצת בני נוער, אשר פוחדים כי אם יירדמו - הם יהרגו בחלומותיהם בידי פרדי קרוגר, ובכך ימותו גם במציאות. בתחילה, בני הנוער אינם מודעים לגורם לתופעה המוזרה הזאת, אבל לבסוף הם מגלים כי להוריהם יש סוד אפל מעברם הרחוק.

קרייבן הפיק את הסרט בתקציב של כ-1.8 מיליון דולר[1], סכום אותו הסרט הרוויח בחזרה כבר במהלך השבוע הראשון להקרנתו[2]. הסרט הפך להצלחה מסחרית מיידית, ובסופו של דבר הכניס בארצות הברית (כתוצאה ממכירת כרטיסים בקופות בלבד) סכום של 25.5 מיליון דולר[2]. הסרט התקבל בביקורות נלהבות והשפיע משמעותית על ז'אנר סרטי האימה, וזכה לשורה של סרטי המשך, סדרת טלוויזיה, סרט קרוס-אובר בשיתוף מותג הקולנוע יום שישי ה-13, רימייק ועוד[3][4].

הסרט ראוי לציון בשל הביצועים המרשימים של דימויי אימה קולנועיים רבים שנמצאים בו, אשר נעשו בתקציב נמוך מאוד לסרט מז'אנר זה (בהשוואה לסרטים דומים מהתקופה), וכן בשל הקישור בין חוסר המוסריות של מתירנות מינית בקרב בני נוער עם מותם הבלתי נמנע (רצח אכזרי וגראפי, בדרך כלל), מה שהוביל למונח "סרטי סלאשר" (ריטוש)[4][5]. מבקרי קולנוע והיסטוריונים של הקולנוע משבחים כיום את יכולתו של הסרט להפר את הגבולות שבין המציאות לבין הדמיון, ובכך לתעתע בתפיסות הקהל[6][7][8].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסבלה מסיוטים, טינה גריי (אמנדה וויס), תלמידת תיכון אמריקאית, מבקשת מחברתה הטובה ננסי תומפסון (הת'ר לאנגנקאמפ) שתבוא לישון אצלה, מאחר שהוריה השאירו אותה בבית לבדה. אל השתיים מצטרפים גלן לנץ (ג'וני דפ), בן-זוגה של ננסי, ורוד ליין (ניק קורי), החבר-לשעבר של טינה. הארבעה מגלים, להפתעתם, שבתקופה האחרונה החלו כולם לחוות סיוטים על אותו אדם נוראי ומזוויע, שיש לו כפפת סכינים, הלבוש בסוודר אדום-ירוק וחובש כובע מגבעת חום.

כשחבריה לכיתה מתחילים למצוא את מותם בזה אחר זה, ננסי מתחילה לחשוד כי ישנו קשר הדוק בין הנעשה באותו חלום משותף, לבין המציאות, והיא חוששת מלהירדם ולישון. אימה האלכוהוליסטית של ננסי, מארג' (רוני בלקלי), לוקחת אותה למעבדת שינה, ושם ננסי מגלה כי יש ביכולתה להפוך את חלומותיה למציאות - היא מתעוררת מחלום כאשר היא אוחזת בכובע מרופט, בו מופיע השם פרד קרוגר, אשר היה בידה כשהייתה בתוך החלום. מארג', מזועזעת מהתגלית, מתוודה בפני ננסי כי אותו יצור מסתורי היה בעבר אדם חי וקיים, שענה לשם פרד קרוגר. קרוגר (רוברט אנגלונד) היה רוצח ילדים מטורף, שהטיל טרור על דיירי רחוב אלם לפני מספר שנים. הוא נתפס לבסוף, אך בשל תקלה טכנית בעת מעצרו, שוחרר לחופשי. בשל כך הורי הקורבנות הנזעמים החליטו לקחת את החוק לידיהם, ושרפו את פרדי בעודו בחיים. לננסי מתברר כי אימה הייתה בין המשתתפים בלינץ', לאחר שנכשלו מלהעמיד את פרדי לדין.

ננסי מחליטה לנסות ולהוציא את קרוגר מהחלום אל המציאות, על מנת שאביה (ג'ון סקסון), ראש תחנת המשטרה המקומית, יוכל לעצור אותו. היא אכן מצליחה להוציא את קרוגר ומנצחת אותו לבסוף, אך לא לפני שהוא הורג את מארג'.

למחרת בבוקר, ננסי נראית נכנסת למכונית ביחד גלן, טינה רוד, כולם בריאים ושלמים שוב, בדרכם לבית הספר. מארג' אומרת לננסי כי היא מתכוונת לוותר על שתייה, וננסי אומרת לה כי ישנה טוב בליל אמש. קרוגר משתלט על מכוניתו של גלן ברגע שננסי נכנסת פנימה, ובעוד המכונית מתרחקת במהירות עם ננסי צורחת אל עבר אמא שלה, מארג' נמשכת דרך החלון שבדלת הכניסה על ידי ידו של קרוגר - שעליה כפפת הלהבים שלו, רמז לכך שקרוגר הצליח להוליך שולל את ננסי, וכי למעשה הוא עדיין חי.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות גורל הדמות
ג'ון סקסון דון תומפסון אביה של ננסי, קצין משטרה יופיע שוב בסיוט ברחוב אלם 3: לוחמי החלומות
רוני בלקלי מארג' תומפסון אימה של ננסי נשרפה למוות כשהיא ישנה במיטתה
הת'ר לאנגנקאמפ ננסי תומפסון תופיע שוב בסיוט ברחוב אלם 3: לוחמי החלומות
אמנדה וויס טינה גריי חברתה של ננסי פרדי דוקר אותה עם הכפפה שלו, והיא מתה במיטת אימה לנגד עיניו של רוד, שנחשד כי רצח אותה
ניק קורי רוד ליין בן-זוגה של טינה מת כתוצאה משבירת מפרקת באמצעות סדין כשהוא בתוך תא מעצר
ג'וני דפ גלן לנץ שכנה ובן-זוגה של ננסי נשאב לתוך מיטתו ונגרס למוות
רוברט אנגלונד פרדי קרוגר יופיע שוב בסיוט ברחוב אלם 2: נקמתו של פרדי
ג'ו אונגר גרסיה סמל משטרה

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות חיוביות באופן כללי ולציון 95% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 42 ביקורות‏[9].

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה
1985 פרס סטורן סרט האימה הטוב ביותר מועמדות
1985 פרס סטורן ניק קורי - פרס לשחקן הצעיר הטוב ביותר מועמדות
2007 פרס סטורן ה-DVD הקלאסי הטוב ביותר מועמדות
1985 Avoriaz Fantastic Film Festival וס קרייבן - פרס המבקרים זכייה
1985 Avoriaz Fantastic Film Festival ציון לשבח - הת'ר לאנגנקאמפ - בעבור משחק זכייה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Kenneth Muir, "Career Overview" in Wes Craven: The Art of Horror (Jefferson, N.C.: McFarland and Company, 1998), p. 18, ISBN 0-7864-1923-7.
  2. ^ 2.0 2.1 A Nightmare on Elm Street at Box Office Mojo; last accessed August 30, 2006.
  3. ^ A Nightmare on Elm Street (1984). Rotten Tomatoes. אוחסן מהמקור ב־12 January 2010. אוחזר ב־January 17, 2010.
  4. ^ 4.0 4.1 Jim Harper, Legacy of Blood: A Comprehensive Guide to Slasher Movies (Manchester, Eng.: Headpress, 2004), p. 126, ISBN 1-900486-39-3.
  5. ^ Rick Worland, The Horror Film: A Brief Introduction (Malden, Mass.: Blackwell Publishing, 2007), p. 106, ISBN 1-4051-3902-1.
  6. ^ Kelly Bulkeley, Visions of the Night: Dreams, Religion, and Psychology (Albany: State University of New York Press, 1999), p. 108; see also chap. 11: "Dreamily Deconstructing the Dream Factory: The Wizard of Oz and Nightmare on Elm Street," ISBN 0-7914-4283-7.
  7. ^ Ian Conrich, "Seducing the Subject: Fred Krueger, Popular Culture and the Nightmare on Elm Street Films" in Trash Aesthetics: Popular Culture and its Audience, ed. Deborah Cartmell, I. Q. Hunter, Heldi Kaye and Imelda Whelehan (London: Pluto Press, 2004), p. 119, ISBN 0-7453-1202-0.
  8. ^ James Berardinelli, review of A Nightmare on Elm Street, at ReelViews; last accessed August 30, 2006.
  9. ^ "A Nightmare on Elm Street‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)