פטרישה ארקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרישה ארקט
Patricia T. Arquette
פטרישה ארקט, 2009
פטרישה ארקט, 2009
לידה 8 באפריל 1968 (בת 55)
שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1987
בן או בת זוג
צאצאים אנזו רוסי, הרלו ג'יין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטרישה טי ארקטאנגלית: Patricia T. Arquette; נולדה ב-8 באפריל 1968) היא שחקנית קולנוע ובמאית טלוויזיה יהודייה-אמריקאית, זוכת פרס אוסקר, פרס אמי, פרס גלובוס הזהב, פרס באפט"א לקולנוע ופרס גילדת שחקני המסך. היא מוכרת בזכות הופעותיה בסרטים "סטיגמטה", "רומן על אמת" ו "אד ווד" ובשל תפקידה הראשי בסדרת הטלוויזיה "מדיום", אשר שני פרקים בה, היא אף ביימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקט נולדה בשיקגו לשחקן הקולנוע לואיס ארקט ולשחקנית ברנדה אוליבייה. אמה של ארקט היא יהודייה ממשפחת ניצולי שואה מפולין, ואביה הקתולי המיר את דתו לאסלאם. לארקט, שגדלה בווירג'יניה, ארבעה אחים ואחיות: רוזאנה, אלקסיס, ריצ'מונד ודייוויד, כולם שחקני קולנוע.

ארקט פרצה לתודעה בהיותה בת 19 כשהופיעה בתפקיד ראשי בחלק השלישי בסדרת סרטי האימה "סיוט ברחוב אלם". בסרט גילמה ארקט את קירסטן פארקר, נערה מתבגרת אשר הרוצח הסדרתי פרדי קרוגר מופיע שוב ושוב בחלומותיה. לאחר שפרדי חותך את ורידיה של קירסטן, אימה חושדת בה שניסתה להתאבד ושולחת אותה למחלקת נוער בבית חולים פסיכיאטרי. במחלקה מאושפזת קירסטן יחד עם קבוצה של בני-נוער אשר סובלת גם היא מהפרעות שינה.

ב-1993 הופיעה ארקט במותחן הפשע של טוני סקוט וקוונטין טרנטינו "רומן על אמת". בסרט הופיעה ארקט כאלבמה ווית'מן, זונה שמתאהבת בלקוח בשם קלרנס וורלי (כריסטיאן סלייטר). קלרנס, שמתאהב בה, מחליט להתחתן איתה ולהוציא אותה מעסקי הזנות. תפקיד זה קידם מאוד את מעמדה של ארקט בהוליווד. לבד מזאת קיבלה ארקט מועמדות לפרס ה-MTV בקטגוריית הנשיקה הכי טובה עם כריסטיאן סלייטר.

תפקידה הבא של ארקט היה בדרמה הקומית-ביוגרפית זוכת 2 פרסי אוסקר של טים ברטון "אד ווד". בסרט גילמה ארקט את דמותה של קת'י או'הרה, חברתו ולאחר מכן אשתו של במאי הקולנוע המפורסם אדוארד ווד (ג'וני דפ).

בסוף שנות ה-90 הופיעה ארקט בדרמת המתח של מרטין סקורסזה "לגעת במוות" ובמותחן האימה של דייוויד לינץ' "כביש אבוד", בו גילמה את רנה מדיסון, אשתו של פרד שמקבלת לביתה באופן מסתורי קלטות וידאו שצולמו בביתם מבחוץ ומבפנים.

את המילניום סגרה ארקט כששיחקה בתפקיד ראשי במותחן האימה "סטיגמטה" שם גילמה את דמותה של פרנקי פייג', מעצבת שיער אתאיסטית שחיה בפיטסבורג. לפרנקי יש חבר וחייה נראים רגילים ונורמליים לחלוטין, עד שיום אחד תוקפים אותה סימפטומים של סטיגמטה, תופעה בלתי מוסברת המתועדת בקרב מאמינים קתולים, שגורמת לדימומים פתאומיים בראש ובכפות הידיים והרגליים, במקומות שבהם מוסמר ישו לצלב. רופאים ופסיכולוגים, שאליהם פונה פרנקי, לא מסוגלים לסייע לה, והתופעה רק הולכת ומחריפה. לאחר שכומר מקומי עד למצבה הקשה של פרנקי, הוא מדווח על כך לממונים עליו. בוותיקן מחליטים לשלוח חוקר מיוחד, אנדרו קירנן (גבריאל ביירן), המתמחה בטיפול בתופעות מיסטיות ובסילוק שדים, שינסה לפענח את המסתורין סביב התופעה וימצא תרופה לסבלה של פרנקי.

בשנת 2000 שיחקה ארקט בקומדיית האימה "שטן על הזמן". בסרט גילמה את ואלרי וראן שמנסה ללמד את ניקי (אדם סנדלר) בנו של השטן מספר דברים על אנושיות.

בשנת 2003 השתתפה ארקט בדרמת ההרפתקאות המסתורית "בורות". בסרט שיחקה ארקט רוצחת בשם קייט בארלו.

בשנת 2005 זכתה להערכה כשקיבלה את פרס אמי על תפקידה בסדרת הדרמה "מדיום", בה גילמה את דמותה של אליסון דובואה אשר מתפקדת כמדיום ועוזרת בחקירות עבור התובע המחוזי של פיניקס, אריזונה. על תפקידה קיבלה ארקט 3 מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, וכמו כן מועמדות נוספת לפרס אמי. בשנת 2009 היא גם ביימה שניים מפרקי הסדרה. בשנת 2012 שיחקה בקומדיה "ילדה בתהליך" בכיכובה של אווה מנדז.

ב-2014 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, בפרס גלובוס הזהב, בפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה, בפרס גילדת שחקני המסך בפרס אינדפנדנט ספיריט ובפרס סטלייט על תפקידה בסרט "התבגרות", שצולם במשך 12 שנים.

בשנת 2018 זכתה בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך על תפקידה במיני סדרה "הבריחה מדנמורה". ב-2019 שיחקה במיני סדרת הפשע של רשת הולו "הפשע: ג'יפסי רוז" על רצח דידי בלנשרד, ועל תפקידה בסדרה זכתה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה.

חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 התחתנה ארקט עם השחקן ניקולס קייג', עמו שיתפה פעולה בסרט "לגעת במוות". אולם, לאחר 5 שנות נישואים הגישה ארקט בקשה לגירושין והזוג נפרד סופית לקראת סוף שנת 2000.

לארקט שני ילדים ממערכת יחסים שניהלה עם המוזיקאי פול רוסי, ובת שנולדה בשנת 2003 מאירוסיה לשחקן תומאס ג'יין. ב-2005 נישאו ארקט וג'יין בטקס פרטי בוונציה. באוגוסט 2010 הודיעו על גירושין, וביולי 2011 הושלם תהליך הגירושין. את בתם המשותפת הם חולקים במשמורת משותפת.

לאחר מות אמה מסרטן השד בשנת 1997, החלה ארקט להעלות את המודעות למחלה בקרב הציבור, והייתה אחראית על מספר פרויקטים שבהם גויסו מיליוני דולרים לחקר המחלה ולמאבק בה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטרישה ארקט בוויקישיתוף
פטרישה ארקט - פרסים
הקודם:
2014: ג'ניפר לורנסחלום אמריקאי
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – שחקנית המשנה הטובה ביותר
2015: פטרישה ארקט – התבגרות
הבא:
2016: רוני מארהקרול