סיטרואן C4 WRC
 | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| סוג |
דגם מכונית מירוץ  |
| יצרן |
סיטרואן |
| מודל קודם |
סיטרואן קסארה WRC |
| מודל אחריו |
סיטרואן DS3 WRC |
| ממדים | |
| אורך |
4,274 מילימטר |
| רוחב |
1,800 מילימטר |
| גובה |
1,458 מילימטר |
| משקל |
1,230 ק"ג |
| בסיס גלגלים |
2,608 מילימטר |
| מפרט טכני | |
| מנוע |
מנוע בנזין |
  | |
סיטרואן C4 WRC היא מכונית מרוצי ראלי, שנבנתה על ידי סיטרואן להתמודדות באליפות העולם בראלי. המכונית מבוססת על דגם הסיטרואן C4 והיא החליפה את דגם הקסארה WRC. המכונית הוצגה לראשונה בעונת 2007. סבסטיאן לב זכה עם המכונית ארבע פעמים רצופות באליפות הנהגים. המכונית הייתה שותפה לשלוש זכיות באליפות היצרנים.
סך הכל זכתה סיטרואן עם המכונית ב-36 מרוצים[1]. בעונת 2011 הוחלפה המכונית בסיטרואן DS3 WRC[2]. .
היסטוריית תחרויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]2007
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכונית עשתה את הופעת הבכורה שלה בראלי מונטה קרלו, מרוץ הפתיחה של עונת 2007, כשהיא נהוגה בידי סבסטיאן לב ודני סורדו. לב ניצח את המרוץ וסורדו סיים במקום השני. לב ניצח 7 מתוך 15 המרוצים הנוספים בעונה וזכה באליפות, כשהוא מקדים את מרקוס גרונהולם בתשע נקודות. סורדו סיים את העונה במקום הרביעי.
2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]לב וסורדו המשיכו בקבוצה עונה נוספת. לב ניצח 11 מתוך 15 מרוצים בעונה וזכה באליפות. סורדו סיים שלישי, הישג שהבטיח לסיטרואן זכייה באליפות היצרנים.
מלבד הקבוצה הרשמית, דגם ה-C4 WRC שימש בעונה גם את הקבוצה הפרטית PH-sport, בה התחרה קונרד ראוטנבך. בנוסף, שימשה המכונית את הזוכה באליפות העולם בראלי לנוער (JWRC) סבסטיאן אוז'ייה, בראלי בריטניה, המרוץ הראשון בו התחרה ברכב מהקטגוריה הבכירה.
2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]לב ניצח את חמשת המרוצים הראשונים של העונה ואת שני המרוצים האחרונים וניצח את מיקו הירבונן בקרב על התואר בהפרש של נקודה אחת בלבד. סורדו סיים שוב במקום השלישי וסטירואן זכתה שוב באליפות היצרנים.
PH-sport התחרו כקבוצה פרטית בשם "סיטרואן ג'וניור". ראוטנבך, אוז'ייה (11 מרוצים), יבגני נוקינוב (8 מרוצים) וכריס אטקינסון וארון בורקארט (מרוץ אחד כ"א) התחרו עבור הקבוצה. פטר סולברג שהתחרה במרבית העונה בדגם הקסארה WRC, התחרה בשני המרוצים האחרונים עבור קבוצת ג'וניור עם הדגם הנוכחי.
2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]לב וסורדו התחרו עבור קבוצת היצרן בעוד אוז'ייה וקימי רייקונן התחרו עבור קבוצת ג'וניור. אוז'ייה ניצח את ראלי פורטוגל כנהג קבוצת המשנה. במהלך העונה החליף אוז'ייה את סורדו בקבוצה הבכירה בשלושה מרוצים וניצח את ראלי יפן, הניצחון הראשון שהשיג לקבוצת יצרן.
פטר סולברג התחרה בקבוצה פרטית הנושאת את שמו עם ה-C4 WRC[3]. הוא צבר שמונה פודיומים וסיים את העונה במקום השלישי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Citroen C4 WRC – Four Titles and 34 WRC Wins in Loeb's Hands, Snaplap.net, 2 March 2016
- ↑ End of an Era for Citroën C4 WRC - Web Exclusive, SuperStreetOnLine.com, 10 November 2010
- ↑ WRC: PETTER SOLBERG TO DRIVE A CITROEN C4 WRC, Auto123.com