סיקסטו רודריגז
 |
|
| רודריגז ב-2007 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שם לידה | סיקסטו דיאז רודריגז |
| תאריך לידה | 10 ביולי 1942 (בן 75) |
| מקום לידה | דטרויט, מישיגן, ארצות הברית |
| שנות פעילות | 1967-1973 1979-1981 1998-הווה |
| סוגה | רוק  |
| עיסוק | זמר-יוצר, זמר, גיטריסט, בנאי, מוזיקאי |
| כלי נגינה | גיטרה |
| חברת תקליטים | Sussex, RCA, Impact, Light in the Attic |
| Allmusic | mn0001006765 |
| www.sugarman.org | |
 |
|
סיקסטו דיאז רודריגז (10 ביולי 1942) (ספרדית: Sixto Díaz Rodríguez; ידוע גם בשמות רודריגז, חזוס רודריגז) הוא זמר-יוצר פולק אמריקאי. הקריירה המוזיקלית קצרת הימים שלו במולדתו כללה הוצאת שני אלבומים בשנות ה-70. עם זאת, מבלי שהיה מודע לכך, יצירתו זכתה להצלחה מפתיעה ולהשפעה רבה בדרום אפריקה, שם נפוצה שמועה מוטעית כי התאבד.
בשנות ה-90 הצליחו מעריצים דרום-אפריקאים נחושים לאתרו וליצור עמו קשר, והובילו בכך להתחדשות בלתי צפויה של הקריירה המוזיקלית שלו. מעשה זה מתועד בסרט הדוקומנטרי מ-2012: מחפשים את שוגרמן ("Searching for Sugar Man")[1], שאף תרם לרודריגז מעט תהילה במולדתו.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודריגז נולד בדטרויט, מישיגן. הוא נקרא סיקסטו משום שהיה הילד השישי במשפחתו[2]. הוריו היו מהגרים ממקסיקו, אנשי מעמד הפועלים, שהגיעו לארצות הברית בשנות ה-20. ברבים משיריו הוא מביע עמדות פוליטיות לגבי האכזריות בפניה עומדים העניים דיירי שכונות העוני שבמרכזי הערים.
ב-1967 הוציא רודריגז (תחת השם: רוד ריגז) את הסינגל "I'll Slip Away" בחברת התקליטים הקטנה "אימפקט" (Impact Records). הוא לא הפיק יצירה נוספת במשך שלוש שנים, עד שהוחתם בחברת התקליטים "סאסקס" (Sussex Records), שלוחה של חברת "בודהא" (Buddah Records). לאחר מעברו לחברה זו, שינה את שם הבמה שלו ל-רודריגז בלבד.
רודריגז הקליט שני אלבומים בסאסקס: "Cold Fact" ב-1970 ו-" Coming from Reality" ב-1971. האלבומים קיבלו ביקורות מעורבות ומכירות דלות, ורודריגז נפלט מהחברה, אשר נסגרה ב-1975.
מכיוון שיצירתו לא הצליחה לעורר הדים, נטש רודריגז את הקריירה המוזיקלית.
רודריגז נותר לא מוכר בארצו, אך בו בזמן, באמצע שנות ה-70, החלו אלבומיו לצבור השמעות בדרום אפריקה, בוטסואנה, זימבבואה ואוסטרליה וניו זילנד. לאחר שאזלו עותקים של אלבומיו המיובאים, חברת תקליטים אוסטרלית, "בלו גוז" (Blue Goose Music), קנתה את הזכויות-באוסטרליה על יצירותיו והדפיסה את שני אלבומי האולפן שלו, והפיקה ב-1977 אלבום אוסף בשם "At His Best". אלבום זה כלל להיטים משני אלבומיו וכן שלוש רצועות ייחודיות - "Can't Get Away" שהוקלט ב-1973 אך טרם הופץ, "Street Boy" שלא הופץ עד אז והקלטה מחודשת של הסינגל הראשון שלו - "I'll Slip Away". ללא ידיעתו של רודריגז, הפך התקליט לאלבום פלטינה בדרום אפריקה.
ב-1998, בעקבות הבאזז המחודש סביב רודריגז, הוא יצא למסע הופעות באוסטרליה, יחד עם להקתו של מארק גילספי. שתיים מההופעות נכללו באלבום שהופץ באוסטרליה בלבד, "Alive". שם התקליט מתייחס למהותו - הקלטה מהופעות חיות, אך גם רומז לשמועות שנפוצו בשל העלמותו של רודריגז מעין הציבור, שטענו כי רודריגז נפטר שנים רבות קודם לכן. ב-1981 יצא רודריגז למסע הופעות נוסף באוסטרליה, עם להקת "Midnight Oil" ולאחריו חזר לחייו השגרתיים. הוא סיים תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת ויין בדטרויט ב-1981[3] ועבד לפרנסתו בעבודות בניין ושיפוצים[4][5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- sugarman.org - האתר הרשמי של רודריגז. נוצר מאיחוד האתרים של סטפן סגרמן ובריאן קורין.
- סיקסטו רודריגז באתר Allmusic
- סיקסטו רודריגז באתר MusicBrainz
- סיקסטו רודריגז באתר Discogs
- סיקסטו רודריגז באתר IMDb
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מילולית: "בחיפוש אחר איש הסוכר". איש הסוכר הוא שמו של אחד משיריו של רודריגז.
- ^ באנגלית: "שש" = six, "שישי" = sixth
- ^ בוגרי קולג' Monteith, באוניברסיטת ויין
- ^ Ben Hopkins, Here Is The Resurrection - Rodriguez, במגזין Clash
- ^ Killian Fox , Sixto Rodriguez: 'It's a typical rags-to-riches story', באתר האובזרבר-הגארדיאן
