פיל סוואנה אפריקני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפיל סוואנה אפריקני
Elephant Walking.JPG

African-Elephant-Scale-Chart-SVG-Steveoc86.svg

מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: בעלי חדק
משפחה: פיליים
סוג: פיל אפריקני
מין: פיל סוואנה אפריקני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Loxodonta africana
‏בלומנבך, 1797
תחום תפוצה
African Elephant distribution map without borders.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיל סוואנה אפריקני (שם מדעי: Loxodonta africana) הוא מין בסוג פיל אפריקני. זהו בעל החיים הגדול ביותר שנע על פני היבשה: משקלו של פיל סוואנה אפריקני יכול להגיע ל-6 עד 12 טונות, אורכו נע בין 6 ל-7.3 מטרים (24 רגל), וגובהו בין 3 ל-4 מטר.

פיל הסוואנה הגדול ביותר שתועד, ניצוד באנגולה ב-1955, משקלו היה 12,274 קילוגרם (27,060 ליברות) והוא התנשא לגובה של 4.2 מטרים (14 רגל). גופתו מוחזקת במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בוושינגטון, בירת ארצות הברית. פיל הסוואנה האפריקני נע במהירות של 6 קמ"ש, אולם כאשר הוא מבוהל הוא מסוגל לרוץ אף במהירות של 40 קמ"ש.

ראשו של פיל הסוואנה האפריקני גדול ולו אוזניים גדולות שמאפשרות לו לשחרר חום עודף. חדקו גדול וחזק והוא בעל שני חטי שנהב בולטים, המפותחים היטב אצל שני המינים אף שהדבר נפוץ יותר אצל זכרים. צווארו של הפיל קצר, ולו ארבע רגליים גדולות וזנב קצר יחסית שבקצהו שיער ארוך ושחור. פיל הסוואנה האפריקני מכוסה שכבת עור קשה אך גמישה בצבע אפור-חום. ברגלו האחורית שלוש בהונות, המהוות יחד פרסה, ולעומת זאת ברגלו הקדמית מספר הבהונות עשוי להשתנות בין ארבע לחמש.

פיל הסוואנה חי בעדרים של כ-30 פרטים המורכבים ממספר דורות של נקבות וצאצאיהן הקשורים בקשרי משפחה. בראש העדר עומדת הנקבה הזקנה והמנוסה ביותר (המטריארך). כאשר פילים ממין זכר מתבגרים הם מגורשים מהעדר וחיים בגפם. כאשר פילי סוואנה זכרים נמצאים במוסט הם נהיים תוקפניים ביותר, כולל כלפי פילים אחרים (בהם נקבות) ובני אדם.

פיל סוואנה בוגר הוא למעשה חסין מטריפה ורק בני האדם (הצדים אותם ברובה פילים ופוגעים בבתי הגידול שלהם) ופילים זכרים אחרים מהווים איום עליו. גורי פילים לא מוגנים יכולים להיטרף על ידי להקת אריות או תניני יאור גדולים.

פיל הסוואנה האפריקני נמצא בסכנת הכחדה ומצב השימור שלו מוגדר כ"פגיע". האיום העיקרי עליו הוא ציד בלתי-חוקי: חטי השנהב שלו נחשקים מאוד בארצות אסיה ואפריקה ונמכרים בשווקים תמורת כסף רב. איום נוסף הוא אובדן בית גידול עקב פעילות האדם. בנוסף הפילים נפגעים מהתחממות כדור הארץ המייבשת מקווי מים חשובים לקיומם והופכת אזורים שונים לצחיחים יותר עבורם.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה פיל היער האפריקני מיערות מערב אפריקה גם משויך למין זה אך בהמשך הופרד למין עצמאי (Loxodonta cyclotis).

התאמות להישרדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיל סוואנה אפריקאי מספר התאמות שונות כדי לשרוד: הפילים נודדים עונתית כעדרים לפי אספקת המזון והמים. לטובת זאת הם פיתחו עזרים כמו זיכרון מצוין, כדי לזכור מקורות מים שמצאו בזמן הנדידה, וחדק ארוך, שילוב של האף והשפה העליונה, המשמש בין היתר כשנורקל המאפשר לשהות מתחת למים ולחצות נהרות ומקורות מים בשחייה. בנוסף החדק משמש לליקוט מזון, שתייה, רחצה, תקשורת והעפת אבק. פילים מעיפים אבק על גבם כהגנה מעקיצות חרקים ומהשמש. בנוסף לפיל יש שש מערכות של שיניים טוחנות, כך שיוכלו ללעוס גם עלים וגם קליפות עצים בהתאם לסביבה בה הם שוהים, וניבים ארוכים המשמשים לאיסוף מזון, סחיבה ותקיפה בעת הצורך. התאמה נוספת של הפיל היא חוש הריח המפותח שלו. פילים יכולים להעריך את מצב הרבייה של האחר לפי הריח וכך לדעת מתי אפשר להתרבות שכן פילה מתעברת כל 4–9 שנים.

לפילים מספר מנגנוני התמודדות עם קשיי הסביבה. קיומם של ריסים ארוכים המגנים על העין מהאבק מקנים להם עמידות נגד האבק בסוואנה, וזאת על אף שהם מפחיתים מכושר ראייתם. אוזניהם הענקיות, המשמשות לשמיעת קולותיהם של פילים מרוחקים (עד כ-4 ק"מ), משמשות גם לוויסות חום גופם. דרך נוספת בה הפילים מווסתים את חום גופם היא התזת מים ואבק על גבם בעזרת החדק. בנוסף רגליהם בנויות מכריות שומן וסחוס המפוזרות בין חלקי הרגל, עקב מוגבה ועור עבה כסוליה, וזאת כדי שיוכלו לסחוב את משקלם גם בזמן תנועה ונדידה ללא כאב.[2][3][4]

טיפול בצאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיל בממוצע צאצא אחד בו הוא מטפל למשך זמן ממושך. הפילה מניקה את הצאצא, ומשנה את תזונתה כדי להתאים את החלב לשלב ההתפתחותי של הצאצא, לדוגמת, שלב הוצאת השיניים, בו יצטרך הגור משככי כאבים ולכן האם תאכל צמחים עם חומרים נוגדי דלקות. האם מלמדת את הגור עד גיל שלוש בערך את מיומנויות החיים שיצטרך כמו מה לאכול, איך להילחם ואיך לשלוט בעדר. שהפילה נוהגת כך כיוון היא מוודאת שהילוד יצליח לחיות בכוחות עצמו. שכן דרך החיים של הפילים היא זו שפיל עוזב לחפש עדר חדש לחיות בו, שם יתרבה. ואילו הפילה בגיל מבוגר תהיה מנהיגת העדר. כיוון שלזכר ולנקבה יש מסלול חיים שונה על האם ללמד את הצאצא כל שהיא יכולה על מנת לוודא את הישרדותו והמשכיות המין. קצב התרבות המין איטי יחסית, אך נקודת הפתיחה של הפיל לחייו היא גבוהה מאוד וכמעט מבטיחה את הישרדותו שכן הישרדותו תלויה יותר במזג האוויר, במזון ובמים בסוואנה מאשר מהתמודדות עם טורפים אשר מפחדים מגודלו.[5]

תפוצה, שפע ודפוס פיזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיל סוואנה אפריקאי יש דפוס פיזור מקובץ, כיוון שהפילים חיים בעדרים, בעדרים קטנים ובמקרים נדירים כיחידים. ישנם עדר נקבות, עדר זכרים או זכרים כיחידים. עדר הנקבות כולל את הצאצאים, ראש השבט - הפילה המבוגרת, הגדולה והדומיננטית ביותר, שאר הנקבות ואת הזכרים אשר לא הגיעו לבגרות מינית מספקת כדי לעזוב את העדר, עדר זה בנוי מכ- 6-70 פריטים. אולם, הפיל הזכר חי בעדר זכרים או כיחידים, עדר הזכרים מורכב מזכרים שהגיעו לבגרות מינית וחיים יחדיו כמספר מצומצם של פריטים עד שימצאו נקבה שאיתה יוכלו להתרבות וכך יחברו לעדר נקבות רק לתקופת ההזדווגות. הזכרים חיים במקרים נדירים גם כיחידים. הגורמים העיקריים המשפיעים על התפוצה והשפע של הפיל הם שינויי האקלים, בעיקר התחממות כיוון, שאין להם מגוון גנטי רחב המאפשר להם להתאים את עצמם בצורה מיטבית לסביבתם ,ולכן, הם נודדים במרחב התפוצה בין 1.5–40 ק״מ ביום מיום היוולדם, כדי למצוא מקורות מים ומזון שיספיקו לכל העדר. בנוסף, רביית הפילים מושפעת מזמני הגשם שכן, צמחים מסוימים הגדלים לאחר הגשם גורמים לבשלות הפילה לרבייה. בעקבות שינוי האקלים וכניסת בני האדם למרחב התפוצה, תפוצת הפילים הפכה לכתמית, שכן מקורות מים רבים התייבשו או נלקחו. שפע האוכלוסייה גדל בשטחם המצומצם דבר שהוביל לעלייה בכמות הפריטים לכל עדר ולנדידה מוגברת שכן ישנם יותר פילים להשקות ולהאכיל.[6]https://www-jstor-

יחסי גומלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל סוואנה אפריקאי מנהל יחסי גומלין טרופים הרביבורים שכן הוא הטרוטרופ, טורף צמחים. הפילים אוכלים בעיקר ענפי שיחים, עשב ,פירות, זרדים, עצים - עלים, שורשים וקליפה הנותנת סיבים מעצם לעיסתה, לא בליעתה. בנוסף, הפיל נמצא ביחסים קרניבורים עם טורפים כמו אריות,כלבי פרא,צבועים וקרוקודילים. אך אלו לא מרבים לטרוף פילים בוגרים מפאת גודלם.

יחסי הגומלין הלא-טרופים של הפיל הם קומנסליזם והדדיות. דוגמה לקומנסליזם היא קרציות ופילים, על עור הפילים נמצאות קרציות Lxodoidea, אלו מוצצות לפיל את הדם כדי להשלים את מעגל החיים המורכב שלהן ולכן, הקרציות נהנות מיחסי הגומלין ואילו הפילים אדישים להם. דוגמה ליחסי הדדיות היא הפיל ואנפית בקר Bubulcus ibis, האנפית חיה סביב הפיל ואוכלת את הטפילים שעל עורו. לפיכך, האנפית והפיל נהנים, זו משפע מזון וזה מניקוי טפילים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיל סוואנה אפריקני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיל סוואנה אפריקני באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ elephant | Description, Habitat, Scientific Names, Weight, & Facts, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  3. ^ African Elephant, bioweb.uwlax.edu
  4. ^ G E Weissengruber, G F Egger, J R Hutchinson, H B Groenewald, The structure of the cushions in the feet of African elephants (Loxodonta africana), Journal of Anatomy 209, 2006-12, עמ' 781–792 doi: 10.1111/j.1469-7580.2006.00648.x
  5. ^ Meghan Howard, Loxodonta africana (African bush elephant), Animal Diversity Web (באנגלית)
  6. ^ Meghan Howard, Loxodonta africana (African bush elephant), Animal Diversity Web (באנגלית)