נשר מקראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןנשר מקראי
נשר קירח בתעופה
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: נשר
מין: נשר מקראי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gyps fulvus
Hablitz, 1783
תחום תפוצה
Gyps fulvus dis.PNG
רעיית נשיא מדינת ישראל נחמה ריבלין שחררה לטבע את הנשרים "נחמה ורובי" בטקס לציון 20 שנה ל"פורשים כנף", בחי-בר כרמל.

נשר מקראי (שם מדעי: Gyps fulvus; על פי האקדמיה ללשון העברית: נֶשֶׁר קֵרֵחַ) הוא מין בסוג נשר. הנשר הוא דורס הניזון מפגרים ונפוץ בארצות אגן הים התיכון.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשר הוא עוף גדול, אורך גופו כ-93–122 ס"מ, בעל מוטת כנפיים של עד כ-2.8 מטר ומשקלו עד 8 קילוגרם. בתעופתו מסוגל להגיע הנשר למהירות של עד 140 קמ"ש. צבע נוצותיו חום-אפור (לגוזלי הנשר צבעים כהים יותר). ראשו וחלק צווארו העליון מכוסים פלומת נוצות דקה מאוד. בהמשך הצוואר מצויה פלומה לבנה. זנבו ואברותיו המשונצים שחורים. רגליו קצרות וחזקות, בעלות טפרים מעוקלים. בשעת הליכתו על הקרקע צעידתו כבדה וכשהוא נמלט, פורש הוא את כנפיו ורץ בדילוגים.

מקורו של הנשר חזק, ארוך, רחב ומאונקל בקצהו העליון. חלק מהושט משמש כזפק, לאגירת מזון מזדמן. ראייתו חדה מאוד ובעלת כושר הפרדה מעולה והוא מסוגל להבחין במזון מגובה של מאות מטרים וממרחק של קילומטרים רבים.

הנשר שוכן במגוון סוגי נוף, החל ממדבריות וכלה בנופים הרריים. הוא מקים את קנו לרוב באזורים מצוקיים. את טרפו הוא מוצא לרוב בשטחים פתוחים לצורך איתור מהיר של מזון מן האוויר. הנשר הוא עוף חברותי.

נקבת הנשר מטילה לרוב ביצה בודדת ודוגרת עליה כ-54 ימים. אורך חייו של נשר בשבייה עד 41.4 שנה.

בארץ ישראל פעילים כיום כ-60 זוגות נשרים, 30 מתוכם בגמלא. בשנים האחרונות סבלה אוכלוסיית הנשרים מצמצום ניכר, עקב הרעלות, צמצום מקורות המזון, התחשמלות מקווי מתח והפרעה במקומות הקינון.[2] על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" הנשר נמצא בסיכון אזורי ועתידו בישראל בסכנה.

אזכורי הנשר בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשר מוזכר במקרא פעמים רבות והוא מסמל כוח ומהירות ובתלמוד אף הכתירוהו כ"מלך העופות" (חגיגה י"ג, ע"ב). הנשר מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, הן כחיה שאינה כשרה למאכל והן כמשל.

הבטחתו של אלוהים לבני ישראל היא: "ואשא אתכם על כנפי נשרים". השגחתו על בני ישראל היא "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף".

בקינת דוד המלך נאמר על שאול ובנו יהונתן: "מנשרים קלו מאריות גברו".

פני נשר מצא יחזקאל באחת הדמויות האלוהיות בחזון מעשה מרכבה.[3]

אחת מהדרכים המפליאות את מחבר ספר משלי היא: "דרך הנשר בשמים" (פרק ל', פסוק י"ט) ואולי הסיבה לכך היא (לפי פירוש דעת מקרא) הסתירה לכאורה שבין מעופו לבין מבנה גופו המאסיבי והכבד.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נשר מקראי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ שומרים על הנשרים בגמלא, באתר "תפוז"
  3. ^ ספר יחזקאל, פרק י', פסוק י"ד