סכר אימפריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סכר אימפריאל
Imperial Dam.jpg
מיקום עמק נהר הקולורדו התחתון
בין מחוז יומה באריזונה, למחוז אימפריאל בקליפורניה בארצות הברית
סוג לוח בטון מחוזק בתומכות
סוכר את נהר הקולורדו
יוצר את מאגר אימפריאל
אורך 1,059 מטרים
רוחב בבסיס 23 מטרים
רוחב בראש 3.6 מטרים
גובה 26 מטרים
נפח סכר 150,000 מ"ק
התחלת בנייה 1936
סיום בנייה 1938
שטח אגם 23.29 קמ"ר
נפח אגם 0.2 קמ"ק
קואורדינטות 32°52′59″N 114°27′54″W / 32.883056°N 114.465°W / 32.883056; -114.465

סכר אימפריאלאנגלית: Imperial Diversion Dam) הוא סכר בטון מחוזק בתומכות בגובה 26 מטרים על נהר הקולורדו, בגבול בין מחוז יומה באריזונה, למחוז אימפריאל בקליפורניה בארצות הברית, כ-30 קילומטרים צפונית-מזרחית ליומה באריזונה. הסכר נבנה בין 1936 ל-1938 על ידי לשכת הטיוב של ארצות הברית.[1] הסכר נועד לאגור מים להשקיה. המים נאגרים במאגר אימפריאל, מאגר מים מאחורי הסכר, שם מסונן הסחף והמים מוטים לתעלה הכול-אמריקנית, הנהר חילה, ומוביל המים מיזם יומה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכר אימפריאל נבנה משלושה מקטעים. השערים בכל מקטע עוצרים את המים במטרה להטות אותם כלפי מפעל הניקוי מהסחף. שלושה אגנים גדולים מאוד ו-72 להבים באורך 230 מטרים בולמים את המים ומסננים מהם את הסחף. הבוצה של הסחף שסונן מתוך המים מוזרמת באמצעות שישה צינורות מתחת לנהר הקולורדו, אל תעלה המשיבה את הסחף לנהר במורד הזרם. המים שסוננו מושבים לאחד משלושת המקטעים, המטה את המים לאחד משלושה ערוצים. כ-90% מימי נהר הקולורדו מוטים לתעלות בנקודה זו. ספיקת המים המוטים יכולה להגיע ל-1,100 מטרים מעוקבים בשנייה, יותר מפי 50 מהספיקה של הריו גראנדה.

נהר חילה ומוביל המים מיזם יומה מסתעפים לכיוון אריזונה בעוד שהתעלה הכול-אמריקנית פונה לדרום למרחק של 60 קילומטרים לפני שהיא מגיעה לגבול בין קליפורניה למקסיקו ואז פונה מערבה לעבר עמק אימפריאל, האזור החקלאי הפורה ביותר לגידולי חורף בארצות הברית.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סכר אימפריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bureau of Reclamation (29 ביוני 2009). "Imperial Diversion Dam". U.S. Department of the Interior. 
  2. ^ "Fighting For Water In Arid Imperial Valley". National Public Radio. 10 בפברואר 2011.