הפארק הלאומי גרנד קניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפארק הלאומי גרנד קניון
מבט צפונה מכף סוליטיוד (Cape Solitude), קניון מרבל
מבט צפונה מכף סוליטיוד (Cape Solitude), קניון מרבל
מדינה אריזונה, ארצות הברית
שנת הכרזה 26 בפברואר 1919
שטח הפארק 4,926[1] קמ"ר
מבקרים בשנה 5,969,811[2] (נכון ל-2016)
גוף מנהל שירות הפארקים של ארצות הברית
קואורדינטות 36°03′19″N 112°07′19″W / 36.0552608°N 112.1218355°W / 36.0552608; -112.1218355קואורדינטות: 36°03′19″N 112°07′19″W / 36.0552608°N 112.1218355°W / 36.0552608; -112.1218355
Grand Canyon National Park
הפארק הלאומי גרנד קניון
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מבט מהגדה הצפונית על הגרנד קניון
מבט מהגדה הצפונית על הגרנד קניון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1979, לפי קריטריונים 7, 8, 9, 10

הפארק הלאומי גרנד קניוןאנגלית: Grand Canyon National Park) הוא פארק לאומי הנמצא בצפון-מערב מדינת אריזונה בארצות הברית. הפארק משתרע על חלקו המרכזי של הגרנד קניון, הקניון הגדול של נהר הקולורדו. זהו אחד מאתרי הטבע הנודעים בעולם. הוא כלול בכמה מרשימות פלאי עולם, וב-1979 הכריז ארגון אונסק"ו עליו אתר מורשת עולמית. בפארק, המשתרע על שטח של 4,926 קילומטרים רבועים במחוזות קוקונינו ומוהאבי, ביקרו בשנת 2016 קרוב לשישה מיליון תיירים, מספר המבקרים השני בגודלו בין הפארקים הלאומיים של ארצות הברית אחרי הפארק הלאומי גרייט סמוקי מאונטיינז.[3]

הגרנד קניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גרנד קניון

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרנד קניון משתרע מצפון-מזרח למערב בצפון מדינת אריזונה. הוא מפריד בין חלקה הצפון-מערבי של המדינה, המכונה רצועת אריזונה, מיתר המדינה. אין גשרים מעל הגרנד קניון. הכבישים המחברים את הגדה הצפונית והדרומית של הקניון חוצים את הקולורדו מזרחית לקניון ליד ליז פרי (גשר נאוואחו) או ליד פייג' (גשר קניון גלן), או כ-400 קילומטרים מערבה בנבדה סמוך לסכר הובר (גשר מייק או'קלאהן ופט טילמן). הגדה הצפונית של הקניון ורצועת אריזונה מיושבים בדלילות כשהעיר הקרובה ביותר היא סנט ג'ורג' ביוטה. צפיפות האוכלוסייה גדולה יותר בגדה הדרומית, כשהעיר הגדולה ביותר היא פלגסטף באריזונה.

אורכו של הגרנד קניון הוא 446 קילומטרים, רוחבו עד 18 קילומטרים ועומקו המקסימלי הוא 1,857 מטרים. הקניון כלול בתחומי הפארק הלאומי גרנד קניון, היער הלאומי קאיבאב (Kaibab National Forest), המונומנט הלאומי גרנד קניון-פראשנט (Grand Canyon-Parashant National Monument), ושמורות האינדיאנים של שבטי הוולאפאי, והוואסופאי ואומת נאוואחו. קרוב לשני מיליארד שנים של ההיסטוריה הגאולוגית נחשפו כאשר הנהר קולורדו ויובליו חצבו את ערוציהם תוך התחתרות לאחור בשכבות הסלעים זו אחר זו כשמקביל התרוממה רמת קולורדו.[4] מרבית המחקרים תומכים בהשערה שמסלולו הנוכחי של נהר הקולורדו דרך האזור נקבע לפני 5 עד 6 מיליון שנים.[5][6] מאז היה הנהר קולורדו הכוח המניע מאחורי תהליכי ההתחתרות לעומק של יובליו ונסיגת הצוקים, במקביל להעמקת והרחבת הקניון.

האזור סביב הקניון מחולק לשלושה חלקים: הגדה הדרומית (South Rim), בגובה ממוצע של 2,100 מטרים מעל פני הים, הקניון הפנימי (Inner Canyon), שבמרכזו זורם הקולורדו בגובה 760 מטרים מעל פני הים, והגדה הצפונית (North Rim), הגבוהה בכ-300 מטרים מהגדה הדרומית ולכן היא קרירה יותר ומקבלת יותר משקעים.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנים מכל אחת מהשכבות בתצוגה בכיכר המורשת (Heritage Square) בפלאגסטאף
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאולוגיה של הגרנד קניון

הגאולוגיה של הגרנד קניון חושפת את אחד הרצפים השלמים והנחקרים ביותר של סלעים על פני כדור הארץ. גילן של קרוב ל-40 שכבות סלעי המשקע שנחשפו בגרנד קניון ובשטח הפארק הלאומי גרנד קניון נע בין 200 מיליון שנים לקרוב ל-2 מיליארד שנים. מרביתן התגבשו במים רדודים וחמימים בסמוך לחופי ים, שמזמן כבר אינם קיימים, במערב אמריקה הצפונית. בין השכבות יש ייצוג הן למשקעים ימיים והן למשקעים יבשתיים, כולל דיונות מאובנות ממדבר נכחד. נתגלו לפחות 14 מקרים של אי התאמה בטור הסטרטיגרפי של שכבות סלעי המשקע באזור הגרנד קניון.

האזור החל להתרומם לפני כ-75 מיליון שנים במהלך האורוגנזה הלרמידית - אירוע של בניית רכסי הרים שהיה הגורם העיקרי ליצירת הרי הרוקי במזרח. בסך הכול התרוממה רמת קולורדו כ-3.2 קילומטרים.

פרובינציית אגן ורכס הסמוכה ממערב החלה להיווצר לפני כ-18 מיליון שנים כתוצאה מהתמתחות קרום כדור הארץ. המים של מערכת הניקוז זרמו דרך מה שכיום הוא מזרח הגרנד קניון ונשפכו לתוך מה שהוא כיום חלקה התחתון של פרובינציית אגן ורכס. פתיחתו של מפרץ קליפורניה לפני כ-6 מיליון שנים אפשרה לנהר גדול לחצוב את דרכו מהמפרץ בכיוון צפון מזרח. הנהר החדש השתלט על מערכת הניקוז הישנה על מנת ליצור את נהר הקולורדו שהחל לחצוב את הגרנד קניון.

אקלימים לחים יותר, תוצאה של עידני קרח שהחלו לפני 2 מיליון שנים הגבירו במידה ניכרת את חציבת הגרנד קניון, שלפני 1.2 מיליון שנים כבר היה עמוק כמו בימינו. פעילות געשית השקיעה לבה על האזור בתקופה שבין לפני 1.8 מיליון שנים ל-500,000 שנים. לפחות 13 סכרי לבה חסמו את נהר הקולורדו תוך יצירת אגמים שעומקם הגיע עד 600 מטרים. סוף עידן הקרח האחרון ופעולותיו של האדם במאה השנים האחרונות הפחיתו מאוד את עוצמת החתירה של הנהר בקניון. סכרים במיוחד שינו לגמרי את תבניות הסעת הסחף בנהר והשקעתו. נעשו ניסיונות ליזום שיטפונות מבוקרים מסכר קניון גלן במעלה הנהר על מנת לראות האם יש לפעולה זו אפקט משקם. רעידות אדמה ואירועי סחיפה מסוג תנועת בלית[א] עדיין משפיעים על עיצוב פני האזור.

היסטוריה של הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע קוורטר שבו צד הערך היה מוקדש לפארק הלאומי גרנד קניון במסגרת "הקוורטרים של אמריקה היפה"

הגרנד קניון הוכרז רשמית כפארק לאומי ב-1919,[7] אם כי אתר הטבע היה ידוע היטב לאמריקנים מעל לשלושים שנים קודם לכן.[8] ב-1903 ביקר נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט באתר ואמר: ""הגרנד קניון ממלא אותי ביראת כבוד, זה מעבר להשוואה - מעבר לתיאור: לחלוטין אין לו אח ורע בעולם הרחב ... תנו לפלא הטבע הגדול הזה להישאר כפי שהוא כעת. אל תעשו דבר שיפגום בגדולתו, בנשגבותו וביופיו. אינך יכול לשפר אותו. אבל מה שאתה כן יכול לעשות זה לשמר אותו עבור בניך ובני בניך, וכל מי שיבוא אחרייך, כמראה הנוף הנפלא שכל אמריקאי צריך לראות".[9]

למרות ההתלהבות של רוזוולט והעניין הגדול בשימור אדמות לשימוש ציבורי, לא יועד הגרנד קניון לשמש כפארק לאומי בתחילה. הניסיון הראשון לחוקק חוק שיקבע את הפארק הלאומי גרנד קניון נעשה על ידי הסנאטור (ולימים נשיא ארצות הברית) בנג'מין הריסון. הצעת החוק הייתה אמורה לקבוע את הגרנד קניון כפארק הלאומי השני אחרי הפארק הלאומי ילוסטון. הריסון ניסה בלא הצלחה להעלות את הצעת החוק שוב ב-1883 וב-1886. לאחר שהריסון נבחר כנשיא ב-1888 הוא הקים את "שמורת היער גרנד קניון" (Grand Canyon Forest Reserve) ב-1893. תאודור רוזוולט הקים את "שמורת הציד גרנד קניון" (Grand Canyon Game Preserve) באמצעות צו נשיאותי ב-28 בנובמבר 1906,[10] ואת "המונומנט הלאומי גרנד קניון" ב-1908.[11] הצעות חוק נוספות להגדיר את האתר כפארק לאומי הועלו בסנאט ב-1910 ו-1911 ונכשלו בשל מאמצי השידול של מתנגדים כדוגמת בעלי אדמות ובעלי זיכיונות לכרייה. הם הצליחו לבלום מאמצים להגדיר מחדש את המונומנט כפארק לאומי במשך 11 שנים. הפארק הלאומי גרנד קניון נקבע לבסוף כפארק הלאומי מספר 17 בחוק של הקונגרס שנחתם על ידי הנשיא וודרו וילסון ב-26 בפברואר 1919.[7] שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, שהוקם ב-1916, הופקד על ניהול הפארק.

הקמת הפארק הייתה ניצחון לתנועת השימור בארצות הברית. מעמדו כפארק לאומי עזרה ככל הנראה לחסום הצעות לסכור את נהר הקולורדו בתחומי הפארק (מאוחר יותר נבנה סכר קניון גלן במעלה הנהר). ב-1932 הוקמה אגודת הגרנד קניון (Grand Canyon Association בראשי תיבות GCA), ארגון ללא כוונת רווח שהוא שותף רשמי של שירות הפארקים הלאומיים. הארגון מגייס כספים שנועדו לסייע בפארק הלאומי גרנד קניון באמצעות הפעלת חנויות קמעונאיות ומרכזי מבקרים בשטח הפארק, ועורך הרצאות על הטבע והיסטוריה של התרבות של האזור. ב-1975 צורף המונומנט הלאומי קניון מרבל, ששכן צמוד לפארק במעלה הנהר עד ליז פרי, לפארק הלאומי גרנד קניון. ב-1979 הכריז ארגון אונסק"ו על הפארק אתר מורשת עולמית.

ב-2010 הוטבע מטבע קוורטר שבו צד הערך היה מוקדש לפארק הלאומי גרנד קניון במסגרת "הקוורטרים של אמריקה היפה" (America the Beautiful Quarters).[12]

גאוגרפיה של הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרנד קניון, כולל המערכת הנרחבת של קניוני המשנה של היובלים של הקולורדו, זכה להערכה בשל השילוב בין גודלו, עומקו ושכבות הסלע הצבעוניים שנחשפו בקירותיו והמתוארכים אחורה בזמן עד לפרקמבריון. הקניון עצמו נוצר בהתחתרות של הקולורדו ויובליו לאחר שרמת קולורדו התרוממה, וגרמה למערכת הנהר קולורדו להתפתח לאורך נתיבה הנוכחי.

האזורים הציבוריים המרכזיים של הפארק הם הגדות הדרומית והצפונית של הגרנד קניון. יתרת שטח הפארק משתרעת על אזורי טרשים מרוחקים, אף שמקומות רבים נגישים באמצעות שבילי הליכה ודרכי עפר.

מטה הפארק שוכן בגרנד קניון וילאג' (Grand Canyon Village, כפר גרנד קניון), קרוב לכניסה הדרומית לפארק, בסמוך לאחת מנקודות התצפית הפופולריות ביותר. מרבית מקומות הלינה באתר מנוהלים על ידי חברה פרטית: Xanterra Parks and Resorts.

הגדה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקיעה בנקודת כף רויאל (Cape Royal Point), הגדה הצפונית של הגרנד קניון

הגדה הצפונית היא אזור מרוחק יותר של הפארק שבו יש פחות מבקרים יחסית לגדה הדרומית, והיא פתוחה למבקרים בין אמצע מאי לאמצע אוקטובר. הגישה לגדה הצפונית של הגרנד קניון היא דרך כביש 67 של אריזונה.[13]

בהשוואה לגדה הדרומית יש בה פחות שירותים ומקומות לינה. אלו כוללים את אכסניית גרנד קניון (Grand Canyon Lodge) ההיסטורית המנוהלת בידי חברת "Forever Resorts" ואתר מחנאות בסמוך לאכסניה, המנוהל על ידי אנשי הצוות של הפארק.[14]

הגדה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מנקודת התצפית דזרט (desert viewpoint), הגדה הדרומית של הגרנד קניון

הגישה לגדה הדרומית של הגרנד קניון קלה יותר והיא פתוחה לביקורים כל השנה.[15] מרבית המבקרים המגיעים לפארק (כ-90%) מגיעים לגדה הדרומית באמצעות כביש 64 של אריזונה. הכביש נכנס לפארק דרך הכניסה הדרומית, סמוך לטוסאיאן (Tusayan) ואז פונה מזרחה ויוצא מהפארק בכניסה המזרחית אליו.[15] הגישה לכביש 64 היא מדרום מכביש בין-מדינתי 40. מצפון, כביש 89 מקשר בין יוטה, קולורדו והגדה הצפונית עם הגדה הדרומית.[16] בסך הכול קרוב ל-50 קילומטרים של הגדה הדרומית נגישים באמצעות הכביש.

שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר גרנד קניון שוכן בנקודה שבה כביש 64 פונה מזרחה.[ב] יישוב זה מתפרנס מנתינת שירותים למבקרים הרבים המגיעים לפארק כולל, לינה, דלק, מזון, מזכרות, בית חולים, כנסיות, וגישה לשבילים ולסיורים מודרכים והרצאות.[17]

לינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה אפשרויות לינה קיימות לאורך הגדה הדרומית. בתי מלון ומקומות לינה אחרים כוללים את מלון אל טובר (El Tovar Hotel), אכסניית ברייט אנג'ל (Bright Angel Lodge), אכסניית קצ'ינה (Kachina Lodge), אכסניית תאנדרבירד (Thunderbird Lodge) ואכסניית מאסוויק (Maswik Lodge), כולם שוכנים באזור הכפר, ופנטום רנץ' (Phantom Ranch, "חוות הרפאים") שוכנת בקרקעית הקניון. כל המתקנים הללו מנוהלים על ידי חברת "Xanterra Parks & Resorts", בעוד שאכסניית יאוואפאי (Yavapai (Lodge, אף היא באזור הכפר, ואתר הקראוונים המכונה "טראיילר וילאג'" (Trailer Village) מנוהלים על ידי חברת "Delaware North".[14]

מחנאות על הגדה הדרומית והצפונית מוגבלת לאתרי מחנאות מסודרים ורישום מוקדם מומלץ מאוד בייחוד בגדה הדרומית העמוסה יותר. אתרי המחנאות בגדה הצפונית פתוחים רק באביב ובקיץ בשל סגירת הכבישים בשל תנאי מזג האוויר והצטברות שלג. כל לינה בשטח מתחת לגדה דורשת אישור מיוחד.[18] כל שנה מתקבלים בפארק הלאומי גרנד קניון כ-30,000 בקשות מסוג זה. הפארק מנפיק כ-13,000 אישורים מדי שנה, וכ-40,000 אנשים לנים בשטח הפארק מדי לילה. המועד הראשון שבו אפשר לקבל אישור הוא ארבעה חודשים לפני מועד הלינה המתוכננת.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סערה מעל הגרנד קניון

האקלים בפארק הלאומי גרנד קניון משתנה בהתאם לגובה. גדות הקניון המיוערים שוכנות בגובה שבו יורד שלג בחורף, אבל לאורך נהר הקולורדו בערוץ הפנימי, הטמפרטורות דומות לאלו של טוסון ומקומות מדבריים אחרים באריזונה. התנאים באזור הגרנד קניון הם בדרך כלל יבשים, אבל כמות משקעים משמעותית יורדת באזור פעמיים בשנה: במהלך שינויי דפוס עונתיים בחורף, כאשר הסופות מהאוקיינוס השקט מביאות בכנפיהן ממערב גשמים בכמות בינונית ושלג למקומות הגבוהים, ובשלהי הקיץ, בשל המונסון של אמריקה הצפונית המביא לחות מדרום-מזרח, כשהוא גורם לסופות רעמים מקומיות המונעות מחום היום.[19]

כמות משקעים שנתית ממוצעת בגדה הדרומית היא פחות מ-410 מילימטרים, ו-150 סנטימטרים שלג. הגדה הצפונית הגבוהה יותר מקבלת 690 מילימטרים גשם בממוצע לשנה ו-370 סנטימטרים שלג. באכסניית פנטום רנץ', עמוק מתחת לגדת הקניון בסמוך לנהר קולורדו בגובה 762 מטרים מעל פני הים, ממוצע המשקעים לשנה הוא רק 200 מילימטרים והשלג נדיר.

הגרנד קניון מכוסה בשלג

הטמפרטורות משתנות באופן קיצוני במהלך השנה, כאשר הטמפרטורות המרביות בקיץ בנקיק הפנימי גבוהות בדרך כלל מ-39°C והטמפרטורות בחורף יורדת מתחת לאפס פרנהייט (17.8°C-) לאורך גדות הקניון.[19] המבקרים מופתעים לעתים קרובות מתנאים קיצוניים אלו, והם, יחד עם הגובה הרם של גדות הקניון, יכולים להוביל לתופעות לוואי בלתי נעימות כדוגמת התייבשות, כוויות שמש והיפותרמיה.

תנאי האקלים יכולים להשפיע מאוד על הטיולים והסיורים בקניון, ועל המבקרים מוטלת החובה לברר תחזית מדויקת בשל הסכנות הטמונות בחשיפה לטמפרטורות קיצוניות, סופות חורף ומונסונים בקיץ. אף ששירות הפארקים מציג מידע על תנאי מזג האוויר החזויים בשערי הכניסה ובמרכזי המבקרים, זהו קירוב גס בלבד, ואין להסתמך עליו בתכנון הטיול. לתחזית מדויקת של מזג האוויר בקניון צריכים המטיילים להתייעץ בדיווחי הרדיו של שירות מזג האוויר הלאומי או של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי או באתר האינטרנט הרשמי של שירות מזג האוויר הלאומי.[20]

לשירות מזג האוויר הלאומי יש תחנת מדידה בגדה הדרומית מאז 1903. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בגדה הדרומית הייתה 41°C ב-26 ביוני 1974, והטמפרטורה הנמוכה ביותר הייתה 29°C- ב-1 בינואר 1919, 1 בפברואר 1985 ו-23 בדצמבר 1990.[21][22][23]

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט בן 6 דקות המתאר טיסה מעל לגרנד קניון

לרשות המבקרים בגדה הדרומית עומדות מגוון פעילויות. כביש הגדה הדרומית (South Rim Drive) הוא מסלול לסיורים בן 56 קילומטרים המחולק לשני מקטעים. הקטע המערבי בן 13 קילומטרים שבו כמה נקודות תצפית לאורך הדרך, כולל נקודת מוהאבי (Mohave Point), נקודת הופי (Hopi Point), ואנדרטת פאוול (Powell Memorial).[24] בין מרץ לדצמבר הגישה לכביש המוביל עד הרמיט'ס רסט (Hermit's Rest - "מנוחת המתבודד") מוגבלת לשירות ההסעות בחינם שמספק הפארק. הקטע המזרחי הוא בן 40 קילומטרים ופתוח לרכבים פרטיים כל השנה.

סיורים רגליים כולל את שביל הגדה (Rim Trail) שכיוונו מערבה מנקודת התצפית "פייפ קריק" (Pipe Creek – "נקיק הצינור") שבו 13 הקילומטרים הראשונים הם כביש סלול ואחר-כך 11 קילומטרים של דרך לא סלולה עד הרמיט'ס רסט. מטיילים יכולים להתחיל בכל נקודה לאורך שביל זה, ואוטובוס ההסעות יכול להחזיר את המטיילים למקום שממנו יצאו. נקודת מאתר (Mather Point), נקודת התצפית הראשונה שאליה מגיעים מרבית המבקרים המגיעים מהכניסה הדרומית היא מקום פופולרי להתחיל בו את הטיול הרגלי.

בין נקודות התצפית הפופולריות ביותר מצויה נקודת התצפית ליפאן (Lipan Point), כף סלע בולט על הגדה הדרומית. נקודת תצפית זו שוכנת מזרחית לכפר גרנד קניון לאורך הכביש Desert View Drive. במקום יש מגרש חניה למבקרים המעוניינים לנהוג יחד עם אוטובוס השירות של הקניון שעוצר דרך קבע בנקודה זו. תחילת שביל טאנר (Tanner Trail) המוביל אל הנהר נמצאת מעט לפני מגרש החניה. מהתצפית מנקודת ליפאן ניתן לראות מגוון רחב של שכבות סלע ואת אזור נקיק אונקר (Unkar Creek) בקניון הפנימי.

פעילויות פופולריות מלבד הצפייה בנוף מהגדה הדרומית (בגובה ממוצע של 2,100 מטרים מעל פני הים) כוללות צניחה חופשית, רפטינג, מסעות רגליים, ריצה וסיורים במסוקים. "ריצת האולטרה מרתון של הגרנד קניון" (Grand Canyon Ultra Marathon) היא מרוץ לאורך 126 קילומטרים (שלוש פעמים ריצת מרתון) במשך 24 שעות. אל קרקעית העמק ניתן להגיע ברגל, על גבי פרדות, בסירה או ברפסודה משיוטים שיוצאים מליז פרי במעלה הנהר. הנהלת הפארק מזהירה בפני מסע רגלי במורד הקניון מגדת הקניון אל הנהר וחזרה ביום אחד בשל המרחק, השבילים התלולים והסלעיים, השינויים בגובה, והסיכון לתשישות חום בשל הטמפרטורות הגבוהות בקרקעית העמק. כל שנה נדרשים מאמצי חילוץ של מטיילים שנכשלים בביצוע מסע רגלי זה. עם זאת, מאות מטיילים כשירים מבחינה גופנית משלימים את הטיול כל שנה.

מבקרים המעוניינים במבט מגבוה בגרנד קניון יכולים לבצע צניחה חופשית, לטוס במסוקים או במטוסים קלים הממריאים מבולדר, לאס וגאס, פיניקס ושדה התעופה הפארק הלאומי גרנד קניון (Grand Canyon National Park Airport, כ-11 קילומטרים מהגדה הדרומית) לשם טיסה מעל לקניון. טיסות תצפית אינן מורשות להתקרב יותר מ-300 מטרים מהגדה בתחומי הפארק בשל תאונה אווירית שהתרחשה ב-1986.[25] הסרט האחרון שצולם מתחת לגדה נעשה ב-1984. עם זאת, חלק מטיסות המסוקים נוחתות בתחומי שמורות האינדיאנים של ההוואסופאי והוואלאפי בתוך הגרנד קניון (מחוץ לגבולות הפארק).

הגדה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת התצפית טורוויפ, הגדה הצפונית של הגרנד קניון
מבט מנקודת התצפית אנדרטת פאוול, הגדה הדרומית של הגרנד קניון

בגדה הצפונית יש מעט כבישים, עם זאת יש כמה נקודות תצפית ראויות לציון הנגישות לכלי רכב כולל "אימפריאל" (Point Imperial), נקודות רוזוולט (Roosevelt Point), וכף רויאל (Cape Royal). כמו-כן ניתן לרכב על פרדות למקומות שונים כולל כמה מאות מטרים במורד הקניון.

מבקרים רבים בגדה הצפונית בוחרים לנצל את מגוון שבילי הטיולים הרגליים כולל שביל וילדפוס (Widforss Trail), שביל אנקל ג'ים (Uncle Jim's Trail), שביל טרנספט (Transept Trail) ושביל קאיבאב הצפוני (North Kaibab Trail), האחרון ממשיך כל הדרך עד לנהר הקולורדו ולחצות לשביל קאיבאב הדרומי (South Kaibab Trail) ושביל ברייט אנג'ל (Bright Angel Trail), הממשיכים עד הגדה הדרומית של הקניון.

נקודת התצפית טורוויפ (Toroweap Overlook) שוכנת בחלקו המערבי של הפארק בגדה הצפונית. הגישה אליה דרך כבישים בלתי סלולים המתחילים מכביש 389 של אריזונה מערבית לפרדוניה. הכבישים מובילים דרך המונומנט הלאומי גרנד קניון-פראשנט אל נקודת התצפית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי גרנד קניון

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באנגלית mass wasting - שלמה שובאל מגדיר זאת כ"תנועה של חומר סלעי בלוי ולא מלוכד המכונה בלית. תנועה זו מתרחשת במורד בהשפעת כוח הכובד, ונע בה חומר שהתפורר על פני השטח בתהליכי הבלייה."
  2. ^ בחלק מהמפות הישנות מסומן כביש 180 של ארצות הברית העובר דרך פלגסטף כמסתיים בנקודה זו, אבל ארגון התקינה של הכבישים בארצות הברית (AASHTO) קבע שנקודת הסיום של כביש זה היא עם כביש 64 בוויל (Valle), והמשך הכביש אל הפארק הלאומי הוא כביש 64

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ Grand Canyon NP
  3. ^ "Annual Park Ranking Report for Recreation Visits". NPS.gov. National Park Service. 
  4. ^ Geologic Formations of the Grand Canyon National Park Service
  5. ^ Darling, Andrew; Whipple, Kelin (2015). "Geomorphic constraints on the age of the western Grand Canyon". Geosphere 11 (4): 958–976. Bibcode:2015Geosp..11..958D. doi:10.1130/ges01131.1. 
  6. ^ Spencer, J. E.; Patchett, P. J.; Pearthree, P. A.; House, P. K.; Sarna-Wojcicki, A. M.; Wan, E.; Roskowski, J. A.; Faulds, J. E. (2013). "Review and analysis of the age and origin of the Pliocene Bouse Formation, lower Colorado River Valley, southwestern USA". Geosphere 9 (3): 444–459. doi:10.1130/ges00896.1. 
  7. ^ 7.0 7.1 Robert H. Webb, Grand Canyon: A Century of Change : Rephotography of the 1889-1890 Stanton Expedition
  8. ^ Anderson, Michael F. "Polishing the Jewel: An Administrative History of Grand Canyon National Park". Grand Canyon Association. 
  9. ^ Pryputniewicz, Vanya; Peterson, Peter. "Grand Canyon National Park Presents Living History Performance of President Theodore Roosevelt". nps.gov. 
  10. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-April 2, 2015. 
  11. ^ Sheldon, Charles. "History of the Boone and Crockett Club". University of Montana Mansfield Library. Boone and Crockett Club. 
  12. ^ "Grand Canyon Coin Introduced". United States Mint. 2010. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2015. The Grand Canyon National Park Quarter is the fourth coin of 2010 in the America the Beautiful Quarters® Program. The reverse image features a view of the granaries above the Nankoweap Delta in Marble Canyon near the Colorado River. 
  13. ^ "How Do I Travel to the North Rim?". National Park Service. 
  14. ^ 14.0 14.1 "Lodging". National Park Service. 
  15. ^ 15.0 15.1 Directions and Transportation
  16. ^ How Do I Travel to the South Rim ?
  17. ^ Eating & Sleeping
  18. ^ "Backcountry Permit". Grand Canyon National Park. 
  19. ^ 19.0 19.1 "Grand Canyon National Park Weather". אורכב מ-המקור ב-2012-10-24. 
  20. ^ "Flagstaff Weather Forecast Office". National Weather KService. 
  21. ^ "Grand Canyon National Park Climate Summary". Western Regional Climate Center. 
  22. ^ "Grand Canyon National Park Climate Summary". Western Regional Climate Center. 
  23. ^ "Grand Canyon National Park Climate Summary". Western Regional Climate Center. 
  24. ^ Hermit Road
  25. ^ Moorman, Robert W. "Noise in the Parks" AHS International, 2015. Source
מבט מהגדה הצפונית של הקניון
Magnify-clip.png
מבט מהגדה הצפונית של הקניון