סמיון יסאקוביץ' גורביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמיון יסאקוביץ' גורביץ'
Семён Исаакович Гурвич
Семён Исаакович Гурвич.jpg
לידה 3 ביולי 1923
רוסטוב על הדון, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 2004 (בגיל 81)
רוסטוב על הדון, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Northern Cemetery, Rostov-on-Don עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל האוויר הסובייטיחיל האוויר הסובייטי  חיל האוויר הסובייטי
תקופת שירות 19401966
דרגה קולונל, פולקובניק עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בשירות
נווט קרב ומפקד הטייסת ברגימנט הטייס ההתקפי מס' 948 של חטיבת הטייס ההתקפית מס' 308 בגיס התעופה השלישי של ארמיית האוויר השנייה
פעולות ומבצעים
עיטורים
תפקידים אזרחיים
מנהל מתחם הספורט בעיר
תואר מאמן מוערך של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית בירי למטרה
הנצחה
יד זיכרון על קברו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמיון איסאקוביץ' גורביץ'רוסית: Семён Исаакович Гурвич;‏ 3 ביולי 1923, רוסטוב על הדון, ברית המועצות20 באוקטובר 2004, רוסטוב על הדון, רוסיה) היה יהודי, שקיבל עיטור גיבור ברית המועצות על פועלו כסגן מפקד טייסת של גדוד התעופה ההתקפי מס' 431 בחטיבת התעופה ההתקפית מס' 299 של ארמיית האוויר ה-16 שפעלה בחזית הבלארוסית הראשונה במלחמת העולם השנייה, בדרגת סגן.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-3 ביולי 1923 ברוסטוב על הדון במשפחת פועלים יהודית. בהמשך המשפחה עברה לוורונז'.

בשנת 1939 סיים את לימודיו ברבפק שהופעל מטעם המכון לטכנולוגיות כימיות של וורונז' והשתתף גם בחוג טייס.

בצבא האדום מאז 1940. בשנת 1942 סיים את לימודיו בבית הספר לטייס צבאי של בלשוב וקיבל דרגת סגן משנה. השתתף במלחמה הפטריוטית הגדולה מאז מרץ 1943 ונלחם בחזית המרכזית, בחזית הבלארוסית ובחזית הבלארוסית הראשונה.

הטיסה המבצעית הראשונה שלו התרחשה ביולי 1943 בקרב קורסק. 2–3 פעמים ביום במטוס איליושין Il-2 תקף את עמדות הוורמאכט וצבר ניסיון קרבי במהלכו.

באמצע יולי 1943 כחלק מגף של ארבעה מטוסים תקף ארטילריה וחי"ר גרמניים באזור פונירי, שם נמשכה מתקפת כוחותיהם. הגף הותקף על ידי מטוסי פוקה-וולף. גורביץ' הפיל מטוס אחד, אך גם מטוסו נפגע אך הוא הצליח לחצות את קו החזית חזרה והנחית את המטוס בשטח שבשליטת הצבא האדום.

עם המעבר להתקפה השתתף בקרבות לשחרור מחוז בריאנסק, ואז הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. הוא הועלה לדרגת סגן ונהיה למפקד הגף. הוביל לתקיפה גף של 4–6 מטוסים.

ב-29 בנובמבר 1943, באזור ז'לובין, למרות הנ"מ החזק עם גף המטוסים שלו חיסל רכבת עם 30 קרונות מטען צבאי ומחסן תחמושת, והדף 7 התקפות מטוסי לופטוואפה במהלך הפעולה.

במהלך הקרבות לשחרור הומל כמפקד גף מטוסי התקיפה, לאחר שהתגבר על ירי נ"מ, שיתק סוללות ארטילריה ומרגמות בגדה המערבית של נהר סוז' והבטיח בכך צליחת הנהר על ידי יחידות הסיור. במהלך ההתקפה הנוספת לכיוון דנייפר, עם שני גפים במהלך שלוש גיחות בשילוב פצצות, טילים, ירי תותחים חיסל טנקים, שיירות כלי רכב עם כוחות חיל רגלים ותותחים של ורמאכט שהתקדמו לעמדות הגנה.

במהלך אחת הגיחות הבאות, למרות כוח נ"מ חזק, הפציץ וחיסל את הגשר ברצ'יצה וחסם אפשרות להביא תגבורת גרמנית לגדה המזרחית של דנייפר. על כך הוענק לו עיטור הדגל האדום.

בקיץ 1944 השתתף בתקיפות אוויריות במהלך שחרורו של בוברויסק. אז גם הפך לסגן מפקד טייסת.

ב-25 ביוני 1944 באזור גלוסק, כחלק מגף, השמיד 40 כלי רכב, רכבת הובלה, מצבר תותחי שדה ולמעלה מ -200 נאצים. בהמשך השתתף בקרבות לכיוון ברסט.

מיולי 1943 עד יולי 1944 ביצע 114 גיחות תקיפת ביצורי כוחות ורמאכט. השמיד 19 טנקים, 40 תותחים, 95 כלי רכב, קטר אדים ו30 קרונות מטען, כמה סוללות נ"מ, והרבה כוח אדם בחיל רגלים. הפיל מטוס תקיפה אחד אישית ושניים כחלק מגף.

בהמשך השתתף בקרבות לשחרור פולין במהלך צליחת אודר.

ב-26 באפריל 1945 הוביל גדוד התעופה ההתקפי מס' 431 בקבוצה של 24 מטוסים מסוג Il-2 לתקיפת מטרות בברלין.

לאחר המלחמה המשיך לשרת בחיל האוויר הסובייטי. בשנת 1955 סיים את לימודיו באקדמיה לחיל האוויר. ב־1966 יצא לגמלאות בדרגת פולקובניק (אלוף-משנה).

המשיך להתגורר ברוסטוב על דון. עבד כמנהל מתחם הספורט בעיר. מאמן מוערך של הרפובליקה הרוסית הפדרטיבית בירי למטרה.

נפטר ב-20 באוקטובר 2004 ונקבר בשדרת הגיבורים בבית העלמין הצפוני.

בתו – לריסה (גורביץ') צורנובה – דוקטור, מאמנת הספורט המוערכת של ברית המועצות אלופת עולם ובעלת שיאים עולמיים, אירופה וברית המועצות בירי למטרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]