סנטיאנה דל מאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנטיאנה דל מאר
Santillana del Mar
Escudo santillana.jpg
סמל סנטיאנה דל מאר
Santillana del mar.png
דגל סנטיאנה דל מאר
ColegiataSantillana-1.jpg
הכנסייה הקולגיאלית של סנטיאנה דל מאר
מדינה ספרדספרד  ספרד
קהילה אוטונומית קנטבריהקנטבריה  קנטבריה
שטח 28.46 קמ"ר
גובה 82 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 4,172 (נכון ל־2018)
 ‑ צפיפות 140 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 43°23′36″N 4°6′17″W / 43.39333°N 4.10472°W / 43.39333; -4.10472
אזור זמן UTC+1

סנטיאנה דל מארספרדית: Santillana del Mar) היא עיירה, שנשמר בה האופי ימי-ביניימי, בקהילה האוטונומית קנטבריה שבספרד. היא נמצאת 26 ק"מ דרומית מערבית לסנטנדר. העיירה ידועה בזכות מערת אלטאמירה הנמצאת בקרבתה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה בדיחה מפורסמת שלפיה השם סנטיאנה דל מאר המכיל שלושה שקרים: היא לא קדושה (santo=קדוש בספרדית), היא לא מישורית (llana=שטוח) ולא ליד הים (del mar). השם הוא שיבוש שמה של הקדושה הנוצרית יוליאנה מניקומדיה (בספרדית: חוליאנה) שלפי המסורת המקומית שרידיה הובאו למקום על ידי נזירים במהלך המאה ה-9.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני אדם התגוררו באזור סנטיאנה דל מאר כבר בתקופות פרהיסטוריות כפי שמעידה מערת אלטאמירה המתוארכת לתקופה הפלאוליתית העליונה (לפני 19 אלף עד 14 אלף שנים).

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת השלטון הרומי התקיים יישוב באזור. בין השאר התגלה אופידום (מתחם מבוצר) רומי בפסגת הר אל סינצ'ו (Monte El Cincho).

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגדה נזירים הביאו (מאיטליה), במאה ה-8 או ה-9, את שרידי גופתה של הקדושה הנוצרית יוליאנה מניקומדיה, והקימו את המנזר לכבודה. מועד הקמתו של המנזר אינו ידוע בוודאות אם כי מקור אחד טוען שהוא מוזכר במסמך משנת 870. מסוף המאה ה-10 המנזר התפתח הודות להיותו על אחד המסלולים של עולי הרגל בדרך לסנטיאגו דה קומפוסטלה. ב-1045 צו של פרננדו הראשון, מלך לאון, אישר את הפיכת המנזר לכנסייה קולגיאלית (אנ').

במאה ה-13 איבד המנזר את עצמאותו כשהוכפף לדיוקסיה הכנסייתית של בורגוס, דבר שהביא לתקופה של דעיכה. מאידך החלה באותה תקופת התפתחות העיירה עצמה. ב-1209 בצו של אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ניתן לסנטיאנה מעמד של עיר. העיירה התפתחה סביב כיכר השוק (כיום כיכר ראמון פלאיו (Plaza de Ramon Pelayo). בין השאר נבנה שם מגדל מרינו (Torre de Merino), ב-1445 חואן השני, מלך קסטיליה, הקים עבור בן בריתו, המשורר והמדינאי, אינייגו לופס דה מנדוסה (אנ') את המרקיזות של סנטיאנה והעניק לו את התואר המרקיז של סנטיאנה. סנטיאנה עצמה היוותה את בירת המרקיזות.

העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תור הזהב של ספרד" הגיע לסנטיאנה בסוף המאה ה-16 ונמשך במהלך המאה ה-17. בתקופת פריחה זו עוצבה העיירה בצורתה הנוכחית ואז גם נבנו רוב הבתים ה"משומרים" (מלשון שימור) אותם רואים בעיירה כיום. באותה תקופה נבנו, מחוץ למרכז, הקומפלקסים הכנסייתיים השונים. מנזר מלכת השמים (בספרדית רחינה קואלי) (Convento de Regina Coeli) הדומיניקני, אכסניית עולי הרגל (Hospedería de Peregrinos y Transeúntes) ובתי החולים הכנסייתיים: בית החולים של החסד (Hospital de la Misericordia), ובית חולים לזרוס הקדוש (Hospital de San Lázaro de Mortera).

אטרקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכנסייה הקולגיאלית סנטה חוליאנה (Collegiate de Santa Juliana), הבנויה סביב קברה של הקדושה יוליאנה מניקומדיה.
  • ארמון דה ולרדה (palacio de Velarde) שבפלאסה דה לאס ארנס (Plaza de las Arenas), נבנה עבור אלונסו דה ולרדה באמצע המאה ה-16 (יש גם טוענים שבבמאה ה-15), בסגנון של מעבר מהגוטי לרנסאנס.
  • כיכר ראמון פלאיו (Plaza de Ramon Pelayo) שהייתה בעבר כיכר השוק. כיכר משולשת מוקפת בתים עתיקים שבחזיתותיהם סמלי אצולה ובה הפראדור, מגדל מרינו (Torre de Merino), בית העירייה ומגדל בורחה-ברדה (Torre de Borja-Barda).
  • המוזיאון לאמנות דתית (Museo Diocesano) אשר יש בו אוסף של פסלים וגילופי עץ שנאספו מכנסיות ומנזרים בסביבה. המוזיאון נמצא במנזר מלכת השמים (בספרדית רחינה קואלי) (Convento de Regina Coeli).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]