ספורטתרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספוטתרפיסט, נייט לוקארו (מימין) מעריך את פציעתו של שחקן היוסטון אסטרוס, ג'ורג' ספרינגר, לאחר שנפגע מזריקת כדור, 2014

ספורטתרפיה (הלחם של המילים "ספורט" ו"תרפיה"; באנגלית: Sports therapy) היא התערבות לא-כירורגית ולא-תרופתית המקלה על ספורטאי את ההשפעות השליליות של ספורט מקצועני מהבחינות הפיזיולוגיות, המנטליות, הרגשיות וההתנהגותיות של העיסוק בספורט[1].

ספורטתרפיסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטתרפיסטים מסייעים בתוכניות למניעת פציעות, וכמגישי עזרה ראשונה.

במסגרת עבודתם מייעצים ספורטתרפיסטים לספורטאים כיצד להימנע מפציעות. הם מנחים כיצד לעשות שימוש מושכל באביזרי אימון, כיצד להשתמש במגנים, כיצד לבצע חבישות, וכיצד לתרגל באופן נכון והדרגתי.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פסיקת בג"ץ 8242/19[2], ולפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות - ספורטתרפיה אינו מקצוע טיפולי.

מכיוון שתחום הספורטתרפיה איננו מפוקח, אין הוא כולל הכשרה מעשית (כמקובל במקצועות הבריאות), ואין אפשרות להבדיל בין בוגר תואר ראשון לבין בוגר תעודה.

לימודי תואר ראשון מתקיימים בקריה האקדמית אונו.[3] וקורס תעודה בתחום, מועבר באוניברסיטת תל אביב[4] ובבי"ס למאמנים במכון וינגייט[5].

במסגרת הצגת המודל של הוועד האולימפי בישראל - לא היו תקנים ולא נוספו תקנים לספורטתרפיסטים[6], משום שאין זה מקצוע טיפולי[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]