הוועד האולימפי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הוועד האולימפי בישראל
הוועד האולימפי בישראל.png
ענפי ספורט ענפי הספורט האולימפיים בישראל
מיקום המטה שלום בכור שיטרית 6, תל אביב
יושב ראש יגאל כרמי
מנכ"ל גילי לוסטיג
שנת ייסוד 1951
www.olympicsil.co.il
בניין הוועד האולימפי בישראל במרכז הספורט הלאומי - תל אביב, סמוך לפארק הירקון בשכונת הדר יוסף

הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל. מקום מושבו הוא במרכז הספורט הלאומי ברחוב שלום בכור שיטרית 6 בשכונת הדר יוסף, תל אביב בסמוך לפארק הירקון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו העיקרי של הוועד האולימפי בישראל הוא לארגן את השתתפותם של ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים ובתחרויות רב-ענפיות אחרות המתקיימות בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי או הפדרציות האזוריות ואת הכנות הספורטאים לקראתן. הוועד האולימפי בישראל הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט על הרכב המשלחת האולימפית הישראלית, ולקבוע את הביגוד שילבשו חברי המשלחת, ובכלל זה הסמלים המסחריים שיופיעו עליהם, ובסמכותו למנוע מהספורטאים וחברי המשלחת להשתמש בציוד של חברות אחרות.

על פי האמנה האולימפית, בהנהלת הוועד האולימפי צריכים להיות נציגים מכל התאחדויות הספורט של הענפים האולימפיים הקיימים במדינה, נציגים של הספורטאים האולימפיים וחברי הוועד האולימפי הבינלאומי מאותה מדינה (אם יש כאלה), וכמו כן יכולים להיות נציגים של ארגונים ואנשים נוספים הקשורים לספורט במדינה, ובתנאי שרוב חברי הוועד הם נציגי הענפים האולימפיים.

תולדות הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועד הארצישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הוקם בשם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" במאי 1933 ביוזמת ארגון "מכבי", וכעבור שנה קיבל את הכרת הוועד האולימפי הבינלאומי[1] ושוויון זכויות מלא בתחילת 1935[2]. פעילות הועד לקבלת הכרה זכתה לביקורת מחוגי הימין, משפורשה כניסיון להשתתף באולימפיאדת ברלין וכפגיעה בנסיונות לקדם חרם על גרמניה הנאצית. בתגובה הבהירו במכבי שלא ישתתפו באולימפיאדה בברלין ושהבקשה מהועד האולימפי הבינלאומי היא בקשה עקרונית להכרה[3]. בראש הועד האולימפי עמד פרדריק קיש ומזכיר הועד היה יוסף יקותיאלי. בנוסף להם, כיהנו בועד צבי נשרי ויהושע אלוף[1]. להזמנת הועד האולימפי להשתתף באולימפיאדה, השיב הועד האולימפי הארץ ישראלי שלא יוכל להשתתף כי הוא עדיין אינו מוכן. תשובה זאת עוררה ביקורת על העדר עמוד שדרה מול הגרמנים[4][5]. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הודיעה מכבי על הפסקת ההכנות לאולימפיאדה והעמידה את הועד האולימפי בפני עובדה מוגמרת[6]. זמן לא רב לאחר מכן בוטלו משחקי אולימפיאדת הקיץ 1940.

ביוני 1947 קיבל הועד האולימפי הזמנה להשתתף באולימפיאדת לונדון[7]. בסוף דצמבר 1947 התפתח ויכוח ער בעיתונות על הטענה שחברי הפועל לא שותפו במשלחת האולימפית הארצישראלית[8][9]. בפברואר 1948 גובשה מזכירות מצומצמת של הועד האולימפי, בהשתפות אלכס אפשטיין, יוסף יקותיאלי, צבי נשרי ונ. פלש, בגלל הסכנות בדרכים במהלך מלחמת העצמאות[10]. לאור מצב הלחימה, הוחלט להוציא משלחת סמלית שכללה שתי ספורטאיות לאולימפיאדה, ביחד עם חמישה מלווים. אולם לאחר שהמשלחת נדרשה להופיע תחת השם "פלשתינה", עלו פקפוקים אם בכלל כדאי להשתתף באולימפיאדה, ולבסוף כלל לא נתקבלו ויזות והמשלחת לא יצאה ללונדון[11]. הועד האולימפי הבינלאומי קבע שהועד האולימפי הישראלי אינו יורש אוטומטי של הועד הארצישראלי ועל כן לא יוכל להשתתף באולימפיאדה בלי תהליך קבלה לארגון[12].

הועד הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1951, הוקם מחדש הוועד כאשר יש בו ייצוג שווה למכבי ו"הפועל" ושני יושבי ראש, אחד ממכבי ואחד מהפועל. הסדר זה שכונה "פיפטי-פיפטי" נמשך עד 1967, ומאז מכהן בראש הוועד יושב ראש אחד.

בראשית שנת 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ובאותה שנה שלחה ישראל את המשלחת הראשונה לאולימפיאדת הלסינקי. ישראל השתתפה מאז בכל אולימפיאדות הקיץ, למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), בה הצטרפה ישראל לחרם שאירגן נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר כתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. החל מ-1994 משתתפת ישראל בקביעות גם באולימפיאדות החורף.

מ-1954 עד 1974 היה הוועד האולימפי אחראי גם על המשלחות למשחקי אסיה. לאחר מכן הוצאה ישראל מהפדרציה של משחקי אסיה בלחץ מדינות ערב, ובמשך כשני עשורים נותרה ללא השתייכות לפדרציה יבשתית כלשהי. ב-1994 התקבלה ישראל לארגון הוועדים האולימפיים האירופיים ושנה אחר כך החלה להשתתף בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער.

ב-2010 השתתפה ישראל באולימפיאדת הנוער הראשונה שנערכה בסינגפור.

ב-2015 השתתפה ישראל במשחקים האולימפיים האירופיים הראשונים שהתקיימו בבאקו, וחזרה מהם עם 12 מדליות.

הוועד האולימפי הקים בשנת 1984 את היחידה לספורט הישגי, הזרוע המקצועית הממונה על הכנות הספורטאים לאולימפיאדות וממליצה על הקריטריונים שעל הספורטאים לעבור כדי להיכלל במשלחת האולימפית.

מאז הקמת היחידה, המדיניות של הוועד האולימפי היא לקבוע קריטריונים שידרשו מהספורטאים להוכיח את יכולתם להגיע להישגים באולימפיאדה. ב-20 השנים האחרונות עלו באופן ניכר הישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדות לעומת העבר.

מאז החלה ישראל את השתתפותה במשחקים האולימפיים, זכו תשעה ספורטאים ישראליים במדליות אולימפיות: יעל ארד - מדליית כסף בברצלונה 1992 (ג'ודו), אורן סמדג'ה - מדליית ארד בברצלונה 1992 (ג'ודו), מיכאל קלגנוב - מדליית ארד בסידני 2000 (קיאקים), אריק זאבי - מדליית ארד באתונה 2004 (ג'ודו), גל פרידמן - מדליית ארד באטלנטה 1996, מדליית זהב באתונה 2004 (גלישת רוח), שחר צוברי - מדליית ארד בבייג'ינג 2008 (גלישת רוח), ירדן ג'רבי - מדליית ארד בריו 2016 (ג'ודו), אורי ששון - מדליית ארד בריו 2016 (ג'ודו).

יושבי ראש הוועד האולימפי בישראל לדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בוועד האולימפי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מליאת הוועד האולימפי בישראל כוללת 94 חברים ובה נציגי כל התאחדויות ואיגודי הספורט האולימפיים בישראל, נציגי מרכזי הספורט הגדולים בישראל ונציגי הספורטאים האולימפים.

בהנהלת הוועד האולימפי 37 חברים מתוכם 4 משקיפים (חברים ללא זכות הצבעה).

חברי הנהלת הוועד האולימפי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יושב ראש: יגאל כרמי
  • מנכ"ל: גלעד (גילי) לוסטיג
  • מזכיר כבוד: יורם ארנשטיין
  • גזבר כבוד: אריה זייף
  • חברי הנהלה: סיגל אולפינר בולקינד, גלעד אמיר, גיורא אסתרי, יעל ארד (יו"ר ועדת הספורט), עו"ד תומר ברזילי, עמי ברן, רו"ח איתן ברק, אלונה ברקת, משה גולדשטיין, רויטל גלוסקא כהן, נאור גלילי, מריאן גריסרו, סימון דוידסון, אביתר דותן, מנחם וידהורן, עו"ד יצחק יונסי, ד"ר יוני ירום, דוד (מיקו) צרפתי, עו"ד שמעון מזרחי, יעקב מרמור, קותי מרידן, משה פונטי, פנינה פחימה, רז קינסטליך, איתן רוב, נטע ריבקין (יו"ר ועדת הספורטאים), חנה שזיפי (משקיפה), אורה גלזר (משקיפה), ליאוניד שולמן (משקיף), לירון כרמל (משקיף), ולדימיר שקלאר, אילן תמיר. בעלי תפקידים: רו"ח גדעון רוזן – מבקר פנים, תת-אלוף במיל' סוזי יוגב - יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי, עו"ד גיל עטר – יועץ משפטי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°6′24.59″N 34°48′55.76″E / 32.1068306°N 34.8154889°E / 32.1068306; 34.8154889