ספרדית בארצות הברית
 | |
| מדינות |
 ארצות הברית |
|---|---|
| שפת אם | 41 מיליון |
| כתב | כתב לטיני |
| משפחה | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
השפה הספרדית היא השפה השנייה הנפוצה ביותר בארצות הברית, עם כ-41 מיליון אנשים מעל לגיל חמש שדוברים ספרדית בבית.[1] ספרדית היא השפה הנלמדת ביותר בארצות הברית אחרי אנגלית, והיא נלמדת על ידי כשישה מיליון תלמידים.[2] בארצות הברית חיה אוכלוסיית דוברי הספרדית השנייה בגודלה בעולם (אחרי מקסיקו), שמונה כ-40 מיליון אנשים שדוברים אותה כשפת אם או כשפת מורשת.[3] ישנה אקדמיה לשונית המוקדשת לשפה הספרדית שפועלת בארצות הברית.[4]
ספרדית מדוברת בשטח שהוא בימינו ארצות הברית מאז המאה ה-15, לאחר תחילתה של הקולוניזציה הספרדית בצפון אמריקה. מתיישבים קולוניאליים התיישבו באזורים שמאוחר יותר ייקראו פלורידה, טקסס, קולורדו, ניו מקסיקו, אריזונה, נבדה, קליפורניה ופוארטו ריקו. הייתה נוכחות ספרדית באזורים שיהפכו ל-42 מהמדינות העתידיות של ארצות הברית. חלקים מערביים של טריטוריית לואיזיאנה היו תחת שלטון ספרדי בשנים 1736–1800, לאחר מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, שהגדילה יותר את ההשפעה הספרדית באזור.
אחרי סיפוח השטחים הללו לארצות הברית במהלך המאה ה-19, ספרדית הונכחה יותר עם תחילת השלטון האמריקאי בפוארטו ריקו בשנת 1898. גלי הגירה ממקסיקו, קובה, ונצואלה, אל סלוודור ומקומות נוספים באמריקה הלטינית חיזקו עוד את הנוכחות של השפה הספרדית במדינה. בימינו מהווים היספנים (דוברי ספרדית) את אחת הקבוצות האתניות הצומחות ביותר בארצות הברית, מה שהוסיף לשימוש ולחשיבות של השפה ספרדית במדינה. עם זאת, נרשמה גם ירידה בשימוש בספרדית בקרב אוכלוסיות היספניות, עם ירידה מ-78% ב-2006 ל-73% ב-2015 במגמה של מעבר לשוני לאנגלית.[5]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיישבות ספרדית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרדים הגיעו לראשונה לשטח ארצות הברית של ימינו בשנת 1493, עם ההגעה הספרדית לפוארטו ריקו. חואן פונסה דה ליאון הקים את סן חואן שבפוארטו ריקו בשנת 1508 וחקר את פלורידה ב-1513. בשנת 1565 הספרדים הקימו את סיינט אוגוסטין (אז סאן אוגוסטין, San Agustín[6]), היישוב האירופאי הוותיק ביותר בארצות הברית היבשתית. באופן היסטורי גדלה האוכלוסייה דוברת הספרדית בשל סיפוח שטחים שתבעה האימפריה הספרדית, מלחמות עם מקסיקו ורכישת שטחים.[7][8]
לואיזיאנה הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המאה ה-18 המאוחרת ותחילת המאה ה-19 תבעה האימפריה הספרדית ריבונות על חלק גדול מהשטח שמהווה את ארצות הברית של ימינו, כולל המושבה הצרפתית של לואיזיאנה, בשנים 1769–1800. כדי להגן על לואיזיאנה אף יותר, גייס המושל הספרדי ברנרדו דה גאלבז (אנ') תושבים מהאיים הקנריים להגר לצפון אמריקה.[9] מנובמבר 1778 עד יולי 1779, כ-1,600 "איסלניוס" (Isleños), מתיישבים קולוניאליים שמוצאם באיים הקנריים (אנ'), הגיעו לניו אורלינס, וקבוצה נוספת בת כ-300 חברים הגיעה ב-1783. עד 1780 הוקמו ארבע קהילות של איסלניוס. כשלואיזיאנה נמכרה לארצות הברית המשיכו תושביה ממוצא ספרדי, קריאולי או קייג'ון לדבר בספרדית או צרפתית. בשנת 1813 הקים האקדמאי ג'ורג טיקנור (אנ') חוג ללימודי הספרדית באוניברסיטת הרווארד.[10] ספרד גם הקימה יישובים לאורך נהר סבין (אנ') כדי להגן על הגבול עם לואיזיאנה הצרפתית. העיירות נאקדוצ'יס ולוס אדָאֵס הוקמו כחלק מההתיישבות הזו, והתושבים שלהן דיברו דיאלקט ספרדי שמוצאו בניב כפרי של ספרדית מקסיקנית, שבימינו כמעט נכחד.[11]
סיפוח טקסס ומלחמת ארצות הברית–מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1821,[12] לאחר מלחמת העצמאות של מקסיקו מול ספרד, הייתה טקסס חלק ממקסיקו כמדינת קואווילה וטחאס. זמן קצר לאחר מכן החל זרם של הגירה מארצות הברית. ב-1835–1836 התרחשה המהפכה הטקסנית שאחריה הוקמה רפובליקת טקסס, שהתפרקה בשנת 1846 ונכנסה לאיחוד האמריקאי כמדינת טקסס.
אחרי מלחמת העצמאות של מקסיקו הפכו שטחים בקליפורניה, נבדה, אריזונה, יוטה, מערב קולורדו ודרום-מערב ויומינג המודרניות לחלק מהטריטוריה המקסיקנית אלטה קליפורניה (אנ'). רוב שטח ניו מקסיקו, מערב טקסס, קולורדו הדרומית, דרום-מערב קנזס ו"הידית של אוקלהומה" היו חלק מטריטוריית סנטה פה דה נואבו מחיקו (אנ'). הבידוד הגאוגרפי וההיסטוריה הפוליטית הייחודית של הטריטוריה הזו גרמו להבדלים לספרדית המקסיקנית החדשה שדוברה באזור גם מהספרדית שדוברה בחלקים אחרים של ארצות הברית המודרנית וגם מהספרדית שדוברה בשטח המודרני של מקסיקו.
מקסיקו איבדה כמעט חצי מהטריטוריה הצפונית שהשיגה מספרד ב-1821 במלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846–1848). השטח הזה כלל חלקים מטקסס העכשווית, קולורדו, אריזונה, ניו מקסיקו, ויומינג, קליפורניה, נבדה ויוטה. השטח שאבד היה מאוכלס בדלילות אבל אלפי המקסיקנים דוברי הספרדית שחיו בו הפכו לאחר מכן להיות אזרחי ארצות הברית. הסכם גואדלופה אידלגו (1848) שסיים את המלחמה לא הזכיר שפה באופן ספציפי. הספרדית המשיכה בהתחלה להיות השפה המשומשת בבתי הספר וכשפת הממשל, אבל מאוחר יותר האנגלית החליפה אותה במעמד הזה בעקבות הגירה של אזרחים אמריקאים דוברי אנגלית.[13]
למרות ההתחלפות של ספרדית באנגלית במרחב הציבורי, קהילות דוברות ספרדית המשיכו להתקיים בחלק נרחב מהאזור שליד הגבול, כולל רוב דרום קליפורניה, אריזונה, ניו מקסיקו ודרום טקסס, לפחות עד תחילת המאה ה-20.[14]
לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1898, כתוצאה ממלחמת ארצות הברית–ספרד, ארצות הברית החלה לשלוט על קובה, פוארטו ריקו, הפיליפינים וגואם כטריטוריות אמריקאיות. ב-1902, קובה זכתה בעצמאות מארצות הברית, בזמן שפוארטו ריקו נשארה טריטוריה אמריקאית. הממשל האמריקאי דרש משירותים ציבוריים להיות דו-לשוניים באנגלית וספרדית, וניסה ליצור מדיום חינוכי בשפה האנגלית, אבל הניסיון הזה נכשל.[15]
לאחר שפוארטו ריקו קיבלה אוטונומיה ב-1948, גם בעלי תפקידים רשמיים מהיבשת שהגיעו לפוארטו ריקו נאלצו ללמוד ספרדית. אף על פי שלשלטון באי הייתה מדיניות רשמית דו-לשונית, היא הוסרה ב-1991 לטובת מדיניות שדוגלת בספרדית בלבד. המדיניות הזו בוטלה ב-1993.[15]
היספנים כקבוצת מיעוט בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגירה הגוברת של דוברי ספרדית לארצות הברית הגדילה את הכמות הכללית של דוברי הספרדית במדינה. הם מרכיבים את קהילות הרוב במחוזות פוליטיים רבים, במיוחד בקליפורניה, אריזונה, ניו מקסיקו וטקסס (המדינות שגובלות במקסיקו) וכמו גם בדרום פלורידה.
מקסיקנים הגיעו לארצות הברית כפליטים לראשונה לאחר אירועי המהפכה המקסיקנית בשנים 1910–1917, ורבים נוספים היגרו מאוחר יותר מסיבות כלכליות. רוב המהגרים המקסיקנים נמצאים באזורים בדרום מערב ארצות הברית שהיו בעבר בשליטת מקסיקות בין 1942 ל-1962, "תוכנית ברסרו" (Bracero program) סייעה להגירה מרובה של מקסיקנים לארצות הברית.[10]
המהפכה הקובנית בשנת 1959 יצרה קהילה של גולים קובנים שהתנגדו להפיכה הקומוניסטית, שרבים מהם עזבו לארצות הברית. ב-1963, קרן פורד ייסדה את תוכנית החינוך הדו-לשונית הראשונה בארצות הברית עבור ילדים של גולים קובנים במחוז מיאמי-דייד, פלורידה. חוק ההגירה והאזרחות של 1965 הגביר את ההגירה ממדינות אמריקה הלטינית, ובשנת 1968 הקונגרס האמריקאי העביר את חוק החינוך הדו-לשוני (Bilingual education act).[10] רוב המהגרים הקובנים התיישבו בדרום ומרכז פלורידה, וקובנים נוספים חיים בצפון-מזרח ארצות הברית; רובם דוברים ספרדית שוטפת. באופן דומה, המהפכה בניקרגואה (אנ') ומלחמת הקונטראס שבאה בעקבותיה יצרו הגירה של תושבי ניקרגואה שנמלטו משלטון סנדיניסטה וממלחמת האזרחים לארצות הברית בשלהי שנות ה-80. רוב המהגרים הללו היגרו לפלורידה וקליפורניה.[11]
ההגירה המרובה של תושבי אל סלוודור הייתה תוצאה משותפת של בעיות פוליטיות וכלכליות. גל ההגירה הגדול ביותר אירע כתוצאה של מלחמת האזרחים הסלוודורית (אנ') בשנות ה-80, ובמהלכו בין 20 ל-30 אחוזים מאוכלוסיית אל סלוודור היגרה מהמדינה. כ-500,000 מאלו שנמלטו התיישבו בארצות הברית, מה שהפך את הסלוודורים לקבוצה ההיספנית הרביעית בגודלה בארצות הברית.
עד המאה ה-20 לא היה תיעוד ברור למספר תושבי ונצואלה שהיגרו לארצות הברית. בין המאה ה-18 והמאה ה-19 המוקדמת, היו מהגרים אירופאים רבים לוונצואלה שהיגרו מאוחר יותר לארצות הברית יחד עם משפחותיהם דוברות הספרדית. אנשים רבים מוונצואלה היגרו לארצות הברית כדי לרכוש השכלה טובה יותר. מאז שנות ה-80 הסיבות להגירה מוונצואלה השתנו בעקבות המצב הכלכלי הלא יציב במדינה. לפי מפקד האוכלוסין של 1990, מדינות אמריקאיות עם אוכלוסייה גבוהה של ונצואלנים-אמריקאים הן פלורידה, ניו יורק, קליפורניה, טקסס, ניו ג'רזי, מסצ'וסטס ומרילנד.[16][17]
פליטים ספרדים היגרו לארצות הברית כתוצאה ממלחמת האזרחים בספרד וחוסר יציבות פוליטי במהלך שלטון פרנקו שנמשך עד 1975. רוב הספרדים התיישבו בפלורידה, טקסס, קליפורניה, ניו ג'רזי, ניו יורק, פוארטו ריקו והעיר שיקגו.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשאל העם של 2010, נספרו בארצות הברית 36,995,602 בני אדם בגילאי חמש ומעלה שדיברו ספרדית בבית, והיוו כ-12.8% מכלל אוכלוסיית ארצות הברית.[18][19]
| שנה | דוברי ספרדית כשפת אם | אחוז מהאוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1980 | 11 מיליון | 5% |
| 1990 | 17.3 מיליון | 7% |
| 2000 | 28.1 מיליון | 10% |
| 2010 | 37 מיליון | 13% |
| 2015 | 41 מיליון | 13% |
פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה השפעה פונולוגית מסוימת מצד האנגלית על הספרדית המדוברת בארצות הברית. לדוגמה, אנשים דו-לשוניים שגדלו במסילה ואלי שבדרום ניו מקסיקו הוגים לעיתים קרובות את העיצור ⟨r⟩ כעיצור מכתשי, מקיש [ɾ] בראש מילה או אחרי עיצור אחר. אפילו באמצע מילה, ⟨rr⟩ (r כפולה) מבוטאת כעיצור מקיש במקום עיצור רוטט. השימוש בעיצור רוטט נפוץ אפילו פחות בצפון ניו מקסיקו, שם מגע לשוני עם דוברים חד-לשוניים של ספרדית מקסיקנית מצוי פחות.[20]
העיצור השפתי-שיני, חוכך, קולי [v] דווח כאלופון של העיצור דו-שפתי, סותם, קולי /b/ באזור דרום-מערב ארצות הברית, גם במילים בהן האיות המסורתי הוא ⟨b⟩ וגם במילים בהן האיות הוא ⟨v⟩, וזאת בעיקר בעקבות השפעה אנגלית.[21][22][23] הפונמה /x/ מבוטאת בספרדית מקסיקנית כעיצור וילוני חוכך [x], אבל בספרדית אמריקאית היא מבוטאת לעיתים קרובות כעיצור סדקי חוכך [h] (כמו האות ה בעברית). בנוסף, הפונמה /d/ (עיצור מכתשי, סותם, קולי) הופכת לעיתים לעיצור חוכך בעמדת ראשית מילה.[22]
דקדוק ואוצר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוצר המילים והדקדוק של ספרדית אמריקאית משקפים את ההשפעה האנגלית עליה. דוגמה אחת לכך היא ההעברה של משמעויות סמנטיות בין קוגנטים בין אנגלית וספרדית. למשל, המילים הספרדיות "atender" ("לשים לב") ו-"éxito" ("הצלחה") הגיעו לטווח סמנטי בספרדית אמריקאית שקרוב למילים האנגליות "attend" ו-"exit". במקרים מסוימים, מילים שאולות מאנגלית לספרדית הופכות להומונימים: "coche" רכשה את המשמעות הנוספת של "מאמן" (coach) בארצות הברית, ושומרת עדיין על המשמעות הישנה יותר של "רכב".[24] תופעות נוספות שנצפו כוללות:
- תרגומי שאילה כגון "correr para" ל-"to run for", "aplicar para" ל-"to apply for", ו-"soñar de" במקום "soñar con" ל-"to dream of" קורים לעיתים קרובות.[11]
- דוברי ספרדית בארצות הברית נוטים להשתמש יותר ב-estar על פני ser. זו דוגמה מורחבת למגמה מתמשכת בספרדית, כיוון שבאופן היסטורי האוגד "estar" שומש פחות מ-"ser".[25]
- דוברי ספרדית בדרום מערב ארצות הברית נוטים להשתמש בזמן העתיד המורפולוגי כדי לבטא מודוס דקדוקי בלבד. הביטוי הפריפרסטי "ir a infinitive" משומש לציון אירועים שיתרחשו בעתיד.[26]
- דוברי ספרדית שבקיאים יותר באנגלית יינטו להשתמש במודוס הסוביונקטיב (El Subjuntivo) לעיתים רחוקות יותר.[27]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ LANGUAGE SPOKEN AT HOME - Census Bureau Table
- ^ Stephen Burgen, US now has more Spanish speakers than Spain – only Mexico has more, The Guardian, 29 ביוני 2015 (באנגלית)
- ^ Dylan Lyons, How Many People Speak Spanish, And Where Is It Spoken?, Babbel, 9 במרץ 2020
- ^ Academia Norteamericana de la Lengua Española (ANLE), www.anle.us
- ^ Jens Manuel Krogstad, Mark Hugo Lopez, Use of Spanish declines among Latinos in major U.S. metros, Pew Research Center, 31 באוקטובר 2017 (באנגלית)
- ^ Ring, Trudy; Watson, Noelle; Schellinger, Paul, The Americas: International Dictionary of Historic Places, עמ' 560, ISBN 978-1-134-25930-4
- ^ Fuller, Janet M.; Leeman, Jennifer, Speaking Spanish in the US: the sociopolitics of language, 2020, ISBN 978-1-78892-831-1
- ^ David J. Weber, 1-5, Spanish Frontier in North America, Yale, 1992
- ^ Santana Pérez; Juan Manuel, Emigración por reclutamientos: canarios en Luisiana, Universidad de Las Palmas de Gran Canaria, Servicio de Publicaciones, 1992, עמ' 103, ISBN 84-88412-62-2
- ^ 1 2 3 Garcia, Ofelia, Racializing the Language Practices of U.S. Latinos: Impact on Their Education, 2015
- ^ 1 2 3 Lipski, John M., Varieties of Spanish in the United States, Washington DC: Georgetown University, 2008
- ^ Eric Van Young, The Other Rebellion: Popular Violence, Ideology, and the Mexican Struggle for Independence, 1810-1821, Stanford University Press, 2001, עמ' 324, ISBN 978-0-8047-4821-6. (באנגלית)
- ^ Rosina Lozano, An American language: the history of Spanish in the United States, 2018, ISBN 978-0-520-29706-7. (באנגלית)
- ^ Lipski, John M., The impact of the Mexican Revolution on Spanish in the United States, 2010
- ^ 1 2 Language Policy -- Puerto Rico, www.languagepolicy.net
- ^ Venezuelan Americans - History, Modern era, The first venezuelans in america, www.everyculture.com
- ^ After making South Florida home, Venezuelans turning to politics, Sun Sentinel
- ^ 1 2 American FactFinder - Results, archive.ph, 2020-02-12
- ^ 1 2 Mark Hugo Lopez, Ana Gonzalez-Barrera, What is the future of Spanish in the United States?, Pew Research Center (באנגלית אמריקאית)
- ^ Waltermire, Mark; Valtierrez, Mayra, The trill isn't gone: Rhotic variation in southern New Mexican Spanish, Journal of the Linguistic Association of the Southwest
Vigil, Donny, The traditional Spanish of Taos, New Mexico: Acoustic, phonetic and phonological analyses, Purdue University, 2008 - ^ Torres Cacoullos, Rena; Ferreira, Fernanda, Lexical frequency and voiced labiodental-bilabial variation in New Mexican Spanish, Southwest Journal of Linguistics 19, 2000
- ^ 1 2 Timm, Leonora A., Three consonants in Chicano Spanish: /x/, /b/ and /d/, Bilingual Review / La Revista Bilingüe, 1976
- ^ Jon Amastae, Lucia Elías-Olivares, Spanish in the United States: Sociolinguistic Aspects, CUP Archive, 1982-08-31, ISBN 978-0-521-28689-3. (באנגלית)
- ^ Robert Smead, J. Halvor Clegg, English Calques in Chicano Spanish, Spanish in Contact: Issues in Bilingualism, עמ' 127
- ^ Carmen Silva-Corvalan, Bilingualism and Language Change: The Extension of Estar in Los Angeles Spanish, Language 62, ספטמבר 1986, עמ' 587–608
- ^ Gutiérrez, Manuel J., On the Future of the Future Tense in the Spanish of the Southwest, Georgetown University, 1997
- ^ Waltermire, Mark, The social conditioning of mood variation in the Spanish of Albuquerque, New Mexico, Sociolinguistic Studies 8, 21 ביולי 2014
