סקוטי באומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סקוטי באומן
Scotty Bowman
סקוטי באומן, 2006
סקוטי באומן, 2006
לידה 18 בספטמבר 1933 (בן 85)
ורדן, קוויבק, קנדה
מידע כללי
לאום קנדהקנדה קנדה
ספורט
ענף ספורט הוקי קרח
תקופת פעילות כמאמן:
1956 (וב-NHL מ-1967) - 2002 (ובתפקידים מקצועיים נוספים - עד ההווה)
מועדון כמאמן ב-NHL:
סנט לואיס בלוז (1967 - 1971)
מונטריאול קנדיאנס (1971 - 1979)
באפלו סייברס (1979 - 1987)
פיטסבורג פינגווינס (1991 - 1993)
דטרויט רד וינגס (1993 - 2002)
כניסה להיכל התהילה 1991 (כבונה [builder])
מאזן מדליות
מתחרה עבור קנדהקנדה קנדה
(כמאמן)
גביע קנדה
זהבגביע קנדה 1976הוקי קרח
כסףגביע קנדה 1981הוקי קרח

ויליאם סקוט "סקוטי" באומןאנגלית: William Scott "Scotty" Bowman; נולד ב-18 בספטמבר 1933 בוורדן, קוויבק, קנדה) הוא מאמן הוקי קרח קנדי, הנחשב למאמן המצליח ביותר בתולדות ליגת ה-NHL.

באומן מחזיק בשיאי הניצחונות ב-NHL בקריירה - 1224 ניצחונות בעונה הרגילה ו-223 בפלייאוף. הוא זכה בגביע סטנלי כמאמן 9 פעמים, יותר מכל מאמן אחר בהיסטוריה, מתוך 13 הופעות בסדרת הגמר - שיא NHL בפני עצמו. הוא המאמן היחיד שזכה בגביע סטנלי עם 3 קבוצות שונות, ולמעשה הוא המאמן היחיד בכל ליגות הספורט המקצועניות הראשיות בצפון אמריקה שזכה באליפות עם 3 קבוצות שונות. בתפקידים מקצועיים נוספים, הוסיף לעצמו 5 זכיות נוספות בגביע סטנלי.

הוא מחזיק גם בשיא הניצחונות בעונה רגילה אחת (62) ובמספר ההפסדים הנמוך ביותר בעונה אחת בעידן המודרני - 8 הפסדים בלבד, בעונה רגילה של 80 משחקים.

משמש נכון ל-2016 כיועץ מיוחד בקבוצת ה-NHL שיקגו בלאקהוקס.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומן נולד ב-18 בספטמבר 1933 בעיירה ורדן שבקוויבק (כיום מהווה רובע במונטריאול). הוא שיחק בליגות משניות עד שסדק בגולגולת, כתוצאה ממכה שספג ממקל שחקן יריב, שמה קץ מוקדם לקריירת המשחק שלו.

תחילת קריירת האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומן החל לאמן ב-1956 בקבוצת צעירים עד גיל 20 באוטווה, וב-1958 זכה עם הקבוצה ב"גביע הזיכרון" - גביע האליפות של ליגות הצעירים הראשיות בקנדה, התואר החשוב ביותר בקנדה לקבוצות צעירות. מיד לאחר מכן עבר לאמן קבוצת צעירים נוספת, פיטרבורו פיטס, קבוצה שזכתה לחסות של מונטריאול קנדיאנס.

קריירת אימון ב-NHL[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנט לואיס בלוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומן החל לאמן ב-NHL ב-1967 כעוזר מאמן בסנט לואיס בלוז, קבוצת התרחבות שאך זה הצטרפה לליגה במסגרת ההתרחבות הגדולה באותה שנה. לאחר תחילת עונה חלשה התפטר מאמן הקבוצה, ובאומן נטל את תפקיד המאמן הראשי. תחתיו הגיעה הקבוצה לסדרת הגמר על גביע סטנלי ב-3 השנים הראשונות לקיומה, שם הובסה דרך קבע על ידי יריבותיה החזקות והמנוסות יותר. הוא עזב את הקבוצה ב-1971 בעקבות מחלוקת עם בעליה.

מונטריאול קנדיאנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתו הבאה של באומן הייתה מונטריאול קנדיאנס, אלופת ה-NHL, שלמרות זכייתה באליפות בעונה הקודמת פיטרה את מאמנה בשל טענות להעדפה של שחקנים דוברי אנגלית - נושא פוליטי רגיש בקוויבק דוברת הצרפתית. באומן, ששלט בשתי השפות, הועדף על פניו. הוא עלה עם הקבוצה לפלייאוף והפסיד איתה בסיבוב הראשון, אך עונה אחת לאחר מכן - בעונת 1972/73 - זכה עם הקבוצה בגביע סטנלי, הראשון שלו כמאמן.

לאחר הפסקה של שנתיים בהן הפסידה הקבוצה בפלייאוף, הוביל באומן את הקנדיאנס לארבע זכיות רצופות בגביע סטנלי בין 1976 ו-1979. בדרך לזכייה בעונת 1976/77 הוביל את הקבוצה, שנחשבת היום לאחת הגדולות בתולדות ה-NHL, גם לשיא של 8 הפסדים בלבד בעונה הרגילה (מתוך 80 משחקים) - שיא NHL בעידן המודרני המחזיק מעמד עד היום, ושיא ניצחונות בעונה הרגילה - 60, ששבר את השיא הקודם (58) שקבעו באומן והקנדיאנס שנה קודם לכן.

למרות ההצלחה הגדולה, גם בקנדיאנס שם סכסוך עם הבעלים קץ לדרכו בקבוצה. עד היום מדורג באומן שני בהיסטוריה של המועדון בכמות הניצחונות.

באפלו סייברס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנתו הבאה של באומן הייתה באפלו סייברס, אליה הגיע ב-1979 בתפקיד כפול - מאמן ומנהל מקצועי. הוא שימש כמנהלה המקצועי של הקבוצה עד 1987, כאשר בשלוש קדנציות שונות שימש גם כמאמנה.

השנים בסייברס היו הפחות מוצלחות בקריירה של באומן. בעונת 1985/86 החמיץ עם הקבוצה את הפלייאוף, במה שהתברר בדיעבד כפעם היחידה בקריירה שלו בה החמיץ את הפלייאוף כמאמן. הסייברס היו בעיצמם של חילופי דורות, ואף על פי שנשארו תחרותיים ועד אותה עונה העפילו לפלייאוף בכל עונה, כשל באומן בבניית דור העתיד של הקבוצה בתפקידו כמנהל מקצועי. הוא פוטר מתפקידו כמנהל מקצועי בסיום עונת 1986/87, בה נכשלה הקבוצה והידרדרה לתחתית הליגה, והפך לפרשן הוקי של רשות השידור הקנדית (CBC).

פיטסבורג פינגווינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990, לאחר 3 שנות הפסקה, שב באומן לזירת האימון והניהול המקצועי, והפך למנהל כוח האדם של השחקנים בפיטסבורג פינגווינס. הקבוצה זכתה בסיום אותה עונה, 1990/91, בגביע סטנלי בפעם הראשונה בתולדותיה.

באותו קיץ אובחן מאמן הקבוצה כחולה בסרטן סופני, עזב את תפקידו, ונפטר ממחלתו מספר שבועות לאחר מכן. באומן, שמונה תחתיו כשעזב, הוביל את הפינגווינס להגנה על תוארם וזכה בגביע סטנלי נוסף.

עונה לאחר מכן, ב-1992/93, נחשבו הפינגווינס למועמדים ברורים לזכייה בגביע סטנלי שלישי ברציפות. הם סיימו את העונה הרגילה במקום הראשון עם 119 נקודות בטבלה, אך בפלייאוף כשלו באומן והפינגווינס במפתיע ולא הצליחו לזכות בגביע סטנלי נוסף.

בסיום אותה עונה סירב באומן להצעת הפינגווינס להאריך את חוזהו ולחתום על חוזה ארוך טווח, ועזב את הקבוצה.

דטרויט רד וינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1993/94 הגיע באומן לדטרויט רד וינגס והוביל אותה לסדרת הצלחות כבירות בעונה הרגילה ב-3 העונות הראשונות - אך אלו הסתיימו במפחי נפש בפלייאוף.

בעונה הראשונה הוביל באומן את הרד וינגס למאזן הטוב ביותר בחטיבה המערבית בעונה הרגילה, אך הודח עם הקבוצה בסיבוב הראשון בפלייאוף.

עונה אחת לאחר מכן הוביל באומן את הרד וינגס עד לסדרת הגמר על גביע סטנלי, הגמר הראשון של הרד וינגס מזה 29 עונות - אך בסדרת הגמר ספגו באומן והרד וינגס תבוסה מידי ניו ג'רזי דווילס.

בעונת 1995/96 המשיכו ההצלחות בעונה הרגילה, כאשר באומן והרד וינגס שברו את שיא הניצחונות של באומן עצמו ומונטריאול קנדיאנס מ-1976/77, והעלו אותו ל-62 ניצחונות - שיא NHL המחזיק מעמד עד היום. עם זאת, שוב הסתיימה העונה המצוינת בהדחה מוקדמת ומפתיעה בפלייאוף.

הצלחתו הגדולה של באומן הגיעה בשתי העונות לאחר מכן, כאשר הוביל את הרד וינגס לשני גביעי סטנלי רצופים, כאשר בשתי סדרות הגמר ניצחו הרד וינגס בלי להפסיד ולו משחק אחד, מול פילדלפיה פליירס ו-וושינגטון קפיטלס. הזכייה הראשונה, ב-1997, הפכה את באומן למאמן הראשון בכל ארבע ליגות הספורט המקצועניות הראשיות בצפון אמריקה (NHL בהוקי קרח, NBA בכדורסל, NFL בפוטבול ו-MLB בבייסבול), והיחיד עד היום, שזכה באליפות עם 3 קבוצות שונות. הזכייה השנייה, ב-1998, הייתה הפעם האחרונה עד 2017 בה אלופת NHL מכהנת הצליחה להגן על תוארה.

לפני עונת 2001/02 הודיע באומן שיפרוש מאימון בסיומה. הוא פרש כאלוף, לאחר שהוביל את הרד וינגס לזכייה נוספת בגביע סטנלי. בטקס חלוקת הגביע נעל באומן מחליקיים, החליק עם שחקני הקבוצה את הקפת האליפות, ואז הודיע רשמית על פרישתו.

בזירה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומן אימן את נבחרת קנדה בהוקי קרח בשני טורנירים של גביע קנדה. ב-1976 זכה עם הנבחרת בטורניר, וב-1981 נוצחו באומן ונבחרת קנדה בסדרת הגמר על ידי נבחרת ברית המועצות.

לאחר הפרישה מאימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפרישה מאימון נשאר באומן בשורות הרד וינגס כיועץ. הוא עזב את תפקידו ב-2008 והתמנה ליועץ מיוחד בשיקגו בלאקהוקס, בה משמש בנו, סטן, כמנהל מקצועי. הבן והאב משמשים בתפקידיהם אלה עד היום, וכבעלי תפקיד זכו עם הבלאקהוקס בגביע סטנלי שלוש פעמים. בכך השלים באומן, בכל תפקידיו, 14 זכיות בגביע סטנלי - הישג הממקם אותו במקום השני בקטגוריה זו ב-NHL בכל הזמנים.

שיאים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 9 זכיות בגביע סטנלי כמאמן - שיא NHL
  • המאמן היחיד בהיסטוריה בכל ארבע הליגות המקצועניות הגדולות בצפון אמריקה שזכה באליפות עם 3 קבוצות שונות
  • 1244 ניצחונות בעונה הרגילה כמאמן - שיא NHL
  • 223 ניצחונות בפלייאוף כמאמן - שיא NHL
  • 62 ניצחונות בעונה רגילה אחת - שיא NHL (עם דטרויט רד וינגס ב-1995/96)
  • 8 הפסדים בלבד בעונה הרגילה - שיא NHL בעידן המודרני (עם מונטריאול קנדיאנס ב-1976/77)
  • 13 הופעות בסדרת הגמר על גביע סטנלי כמאמן - שיא NHL
  • 14 זכיות בגביע סטנלי בתפקיד מקצועי כלשהו - מקום שני ב-NHL בכל הזמנים
  • שתי זכיות בגביע ג'ק אדמס (מאמן העונה ב-NHL) - ‏1976/77, 1995/96

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באומן נשוי ואב לחמישה ילדים. בנו השלישי, סטן, הוא המנהל המקצועי של שיקגו בלאקהוקס בה משמש אביו כיועץ מיוחד.

הוא מתגורר באיסט אמהרסט שבצפון מדינת ניו יורק, פרוור של באפלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקוטי באומן בוויקישיתוף