סקנג'בין
.jpg)
סקנג'בין (פרסית: سکنگبین, ערבית: سکنجبین) הוא סירופ המשמש להכנת משקה המקובל במטבח הפרסי. הוא עשוי מתערובת של דבש או סוכר עם חומץ, ולעיתים מטובל גם בנענע או מנטה.
מקובל להגישו בקיץ כמשקה צונן (שרבטה סקנג'בין - شربت سکنجبین), בייחוד בקיץ, לעיתים בלוויית חתיכות מלפפות. בחג ה'סיזדה בדר'(אנ') הנחגג ביום האחרון של הנורוז (היום השלושה עשר לחודש הראשון בלוח השנה הפרסי) מקובל לאכול עלי חסה טבולים בתרכיז. המשקה נפוץ מאירן גם למטבחים הסלג'וקיים והעותמניים, ובטורקית הוא מכונה Sirkencübin.[1] סולטנים עותמאניים נהגו לשתות אותו במיוחד בארוחות האיפטר בימי הרמאדן.[2]
מקורתיו של הסירופ עתיקים[3] והוא מתואר כבר על ידי אבן סינא בחיבור 'ייתרונות המשקא הנקרא סקנג'בין' (ערבית:منافع الشراب المسمي سكنجبين)[4]. המשקה מוזכר גם בשירו של ג'לאל א-דין רומי - "תן עוד דבש לסקנג'בין, כי אנחנו הולכים ומוסיפים חומץ'.[5]
השם סקנג'בין נגזר מהשורש הפרסי סרקה (سرکه) שפירושו חומץ, והשורש 'אנגבין' (انگبین) שפירושו דבש. בערבית האות ک השנייה מוחלפת ב-ج (או בכתב פונטי הצליל /g/ מתחלף ב-/dʒ/).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Seljuk Cuisine: A Chef's Quest for His Soulmate by Omur Akkor (באנגלית)
- ^ Mehmet SARIOĞLAN & Gülhan CEVİZKAYA, TÜRK MUTFAK KÜLTÜRÜ: ŞERBETLER, page 247 (בטורקית)
- ^
ישראל שר, המיקסולוג הישראלי שרוקח משקאות מבוססי חומץ מהמאה ה-17, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2021
- ^ تحميل كتاب سكنجبين = منافع الشراب المسمي سكنجبين؛ابن سينا ل ابن سينا، حسين بن عبدالله pdf, كتاب بديا, 20 בינואר 2019 (בערבית)
- ^ Dı̂vân-i Kebı̂r: Bahr-i hezec ahrab museddes, translated by Nevit Oguz Ergin, Volume 14 page 24: "Give more honey for iskencubin, Because we keep increasing the vinegar" (באנגלית)
