נענע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgנענע
Menta.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים (Lamiales)
משפחה: שפתניים
סוג: נענע
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mentha
דוכן נענע בשוק
תה עם נענע

נַעְנַע (גם נַעֲנָה; בערבית: נַעְנַע, נַעְנַאע; שם מדעי: Mentha) הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל 30 מינים שונים, מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל. הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.

בשפה העממית בישראל, נוהגים לכנות את המין נענע חריפה (peppermint) מנתה, ואילו משתמשים בשם נענע עבור המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר. טעמה של המנתה עז יותר, בשל אחוז המנתול הגבוה יחסית המגביר את חריפותה.

מנתול[עריכת קוד מקור | עריכה]

על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת השיניים), בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי במטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד (כגון מוצרי אפטר אייט).

מולקולת המנתול, פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנתה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.

נענע כצמח מרפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה העממית מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים, התקררות, חום וכאבי ראש. חליטה ממנטה לאחר הארוחה מקילה על צרבת, במיוחד בתקופת ההיריון.‏[1]

מיני נענע בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל גדלים בר המינים הבאים, בבתי גידול לחים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עד הלידה זה יעבור: שינויים ותופעות בהיריון באתר מאמי ליס, מועדון היולדות של בית החולים ליס