סרגיי סמירנוב
 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1950 (בן 73) צ'יטה, ברה"מ  |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
סרגיי מיכאילוביץ' סמירנוב (ברוסית: Серге́й Миха́йлович Смирно́в; נולד ב-12 באוקטובר 1950, צ'יטה) הוא קצין בכיר בשירותים החשאיים הרוסים, בדרגת גנרל הצבא, כיהן כמשנה ראשון למנהל שירות הביטחון הפדרלי (2000–2020).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בצ'יטה במשפחה צבאית. בשנת 1952 עברה המשפחה ללנינגרד והוא סיים את בית הספר התיכון מספר 211 בלנינגרד (חברם לכיתה של ניקולאי פטרושב ובוריס גריזלוב). הוא התחנך במכון לתקשורת אלקטרונית בלנינגרד על שם בונץ'-ברוייביץ' בשנת 1973 (שם למד עם בוריס גריזלוב). הוא עבד במכון המחקר המרכזי לתקשורת.
עבודתו בשירותי הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1974 גויס לק.ג.ב. הוא סיים את הקורסים הגבוהים של הק.ג.ב במינסק בשנת 1975 ומשנת 1975 שירת בסניף הק.ג.ב. במחוז לנינגרד בתפקידים מבצעיים וניהוליים.
בשנת 1997 מונה לראש מחלקת העיר קינגיספ של מנהלת שירות הביטחון הפדרלי במחוז לנינגרד. בשנת 1998, לאחר שפוטין מונה למנהל שירות הביטחון, הוא עבר למוסקבה ומונה לתפקיד ראש המינהל לביטחון פנים של שירות הביטחון הפדרלי.
עם בחירת פוטין לנשיאות רוסיה, מונה ביולי 2000 לסגן מנהל שירות האבטחה הפדרלי, הגוף האחראי לאבטחת בכירים. בינואר 2001 נשלח לנהל את השלוחה של שירות הביטחון הפדרלי בסנקט פטרבורג ובמחוז לנינגרד. ביוני 2003 חזר למוסקבה ומונה לסגן הראשון של מנהל שירות הביטחון הפדרלי של הפדרציה הרוסית.
בסוף ינואר 2015 גילתה נובאיה גאזטה כי לאשתו של סמירנוב, סרגיי, יש דירה בשטח של 144 מ"ר, הממוקמת במתחם מגורים יוקרתי בסנקט פטרבורג, שלא צוינה בהצהרות המס.[1] זמן קצר לאחר הפרסום, סוכנות הרישום הפדרלית הסירה את רישומי הזיהוי מהארכיון. לטענת משרד התובע הכללי, הייתה טעות טכנית בתהליך פרסום ההצהרות.[2]
בסוף מאי 2019 הודיעה רוסבלט כי סמירנוב צפוי להתפטר מתפקיד סגן המנהל וכי ראש שירות הביטחון הכלכלי של הארגון, סרגיי קורוליב, יתפוס את מקומו.[3] לדברי כתב נובאיה גאזטה אנדריי סוכוטין ב-21 ביוני 2019, השערורייה עם מעצרו של איוואן גולונוב הביאה לתיקון טיוטת הצו הנשיאותי על מתן דרגות צבאיות, שתוזמן לחפוף ליום רוסיה כאשר שמו של קורוליוב לא הופיע בצו שפורסם ב-11 ביוני.[4]
בקיץ 2019 הוזכר בתקשורת סמירנוב בקשר לתיק הפלילי נגד עובדי מחלקת הבנקאות במחלקת "K" של שירות הביטחון הכלכלי של שירות הביטחון הפדרלי, קיריל צ'רקלין, דמיטרי פרולוב ואנדריי וסילייב, ושמו נקשר גם לרצח משנת 2006 של סגן יו"ר הבנק המרכזי של רוסיה, אנדריי קוזלוב.[5][6]
הוא עזב את התפקיד בשנת 2020 עקב יצאה לגמלאות ובהמשך במקומו מונה סרגיי קורוליוב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Генерал армии Сергей СМИРНОВ: «Наша главная традиция — любовь и преданность Родине и своему народу» // Красная звезда, 19 декабря 2007.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Нехорошая квартира в «Парадном квартале» — Расследования // Новая Газета № 9 ОТ 30 ЯНВАРЯ 2015
- ^ Николай Соловьев (23 במרץ 2015). "Квартира жены замглавы ФСБ отсутствовала в декларации из-за «технической ошибки»". Slon.ru. נבדק ב-2015-07-27.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ http://www.rosbalt.ru/moscow/2019/05/31/1784279.html
- ^ https://www.novayagazeta.ru/articles/2019/06/21/80973-serye-nachinayut-i-vyigryvayut
- ^ Письмо из Лабытнанги. Банкир Френкель обвиняет генерала ФСБ. 7.08.2’19.
- ^ «Коммерческие ребята»: как ФСБ крышует российские банки. 31 июля 2019.