לדלג לתוכן

עבד אל-אילה בן כיראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבד אל-אילה בן כיראן
عبد الإله ابن كيران
לידה 1954 (בן 70 בערך)
רבאט, מרוקו
מדינה מרוקומרוקו מרוקו
השכלה
  • אוניברסיטת מוחמד החמישי באגדאל
  • אוניברסיטת מוחמד החמישי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הצדק והפיתוח
ראש ממשלת מרוקו ה־15
29 בנובמבר 201117 במרץ 2017
(5 שנים)
ראש האופוזיציה
20 ביולי 200829 בנובמבר 2011
(3 שנים)
→ סעד א-דין אל-עות'מאני
סלאח א-דין מזואר ←
מנהיג מפלגת הצדק והפיתוח
20 ביולי 200817 במרץ 2017
(8 שנים)
→ סעד א-דין אל-עות'מאני
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבד אל-אילה בן כיראןערבית: عبد الإله ابن كيران; נולד ב-1954) הוא פוליטיקאי מרוקאי שכיהן כראש ממשלת מרוקו בשנים 2011[1]2017, וכמנהיג מפלגת הצדק והפיתוח המרוקאית.

בן כיראן נולד ב-1954 בעיר רבאט שבמרוקו[2]. מוצא משפחתו מן העיר פאס. בן כיראן היה בגיל 16 כשמת אביו.[3]

בשנות ה-70 של המאה ה-20 היה בן כיראן פעיל שמאל[4]. ב-14 בנובמבר 1997 נבחר לפרלמנט המרוקאי כנציג העיר סלא. ביולי 2008 נבחר למנהיג מפלגת הצדק והפיתוח, מפלגת אסלאם מתון[5], במקומו של סעד א-דין אל-עות'מאני. בבחירות לפרלמנט המרוקאי שנערכו בנובמבר 2011, זכתה מפלגתו של בן כיראן למספר המושבים הרב ביותר בפרלמנט, וב-29 בנובמבר 2011 מונה לראש ממשלת מרוקו, לאחר שהרכיב קואליציה ביחד עם שלוש מפלגות נוספות בפרלמנט[6].

בן כיראן מגלה הן עמדות דמוקרטיות-ליברליות, והן עמדות אסלאמיסטיות. בראיון ב-2011 אמר: "אם אכנס לממשלה, לא יהיה זה כדי שאוכל לומר לנשים צעירות בכמה סנטימטרים של חצאית עליהן לכסות את רגליהן. זה לא ענייני. אף אדם אינו יכול, ממילא, לקרוא תיגר על חירויות הפרט במרוקו". ואולם, בעבר תיאר את החילוניות כ"תפיסה מסוכנת עבור מרוקו", וב-2010 פעל, ללא הצלחה, לאסור הופעה של הזמר הבריטי אלטון ג'ון ברבאט, עקב היותה "מקדמת הומוסקסואליות".

באשר ליחס לישראל, נוקטים בן כיראן וחברי מפלגתו בעמדות אנטי-ישראליות, הבאות לידי ביטוי בהתנגדות לכניסת אזרחים ישראלים למרוקו ולמכירת מוצרים של חברות ישראליות במדינה[7].

ממשלתו של בן כיראן הציבה יעדים כלכליים של צמיחה בשיעור 5.5% בשנה בממוצע במהלך ארבע שנות כהונתה, וצמצום שיעור האבטלה במדינה ל-8 אחוזים עד סוף 2016, לעומת 9.1 אחוזים בראשית 2012[6]. בתחום יחסי החוץ, פעלה הממשלה רבות בנושא קשריה של מרוקו עם האיחוד האירופי, שותף הסחר החשוב ביותר שלה, וגילתה מעורבות גוברת במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, בה חברות 6 מדינות המפרץ הפרסי.

בן כיראן נשוי לנבילה, פעילה במפלגתו, ואב לשישה[3]. חובב שחמט ומוזיקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Islamist leader Abdelilah Benkirane named Morocco PM, באתר ה-BBC, מיום 29 בנובמבר 2011
  2. ^ Morocco profile - Leaders, באתר ה-BBC, מיום 26 באוקטובר 2013
  3. ^ 1 2 ‘I do not force my daughters to wear the veil,’ says head of Morocco’s Islamist JDP head, באתר אל-ערביה, מיום 30 בנובמבר 2011
  4. ^ Polygamy is not an option, says Morocco Islamist premier’s wife, באתר אל-ערביה, מיום 1 בדצמבר 2011
  5. ^ מרוקו בעקבות תוניסיה: ניצחון לאיסלאם המתון, באתר ynet, 26 בנובמבר 2011
  6. ^ 1 2 Morocco's new govt targets 5.5 pct GDP growth, באתר רויטרס, מיום 19 בינואר 2012
  7. ^ שמעון איפרגן, ‏המפלגה האיסלאמית במרוקו מקדמת חוק אנטי יהודי וישראלי, באתר ‏מאקו‏, 17 באוקטובר 2013


הקודם:
עבאס אל-פאסי
ראש ממשלת מרוקו
29 בנובמבר 201117 במרץ 2017
הבא:
סעד א-דין אל-עות'מאני