עוולת מניעת תמיכה

בדיני נזיקין, עוולת מניעת תמיכה היא עוולת מטרד המגינה על זכותו של בעל מקרקעין לתמיכה בקרקעו מבעל מקרקעין שכנים, תמיכה הנדרשת לשם ייצוב הקרקע. בניגוד להפרעות אחרות להנאת אדם מזכויותיו במקרקעין אשר חוסות תחת הסעיף הכללי של מטרד ליחיד, בפקודת הנזיקין הוגדרה מניעת תמיכה כעוולה עצמאית בפרק המטרדים שבפקודה.

בדין הישראלי

עוולת מניעת תמיכה מופיעה בסעיף 48א לפקודת הנזיקין הקובע:

"היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו – עוולה."

בפרשת שאה התקבלה גישת קרצ'מר לפיה יש לחלק את העוולה לשלושה יסודות ולבחון כל אחד מהם בנפרד:

1. היסוד העובדתי: במקרקעין היה משום תמיכה למקרקעין שכנים. מהגדרת המושג מקרקעין בפקודת הנזיקין יוצא שהזכות לתמיכה אינה חלה רק על הקרקע אלא גם על מה שבנוי עליה וכי התמיכה יכול שתינתן לא מהקרקע השכנה עצמה אלא מהבנוי על קרקע זו. לפי הדין האנגלי הזכות היא לתמיכה בקרקע במצבה הטבעי בלבד (ראו ספרם של Clerk and Lindsell) אלא אם כן יוכח שגם הקרקע עצמה הייתה ניזוקה מהפגיעה ולא רק הבניין שעליה (ראו ספרו שלGale).

2. יסוד ההתנהגות: עשיית דבר במניעת תמיכה דרושה פעולה אקטיבית של הנתבע או של מישהו מטעמו כתנאי לאחריותו. פעולה של הזולת תחייב את הנתבע לאור האחריות האישית שלו בכפוף להתקיימותו של מבחן צפיות אובייקטיבי הנגזר ממשטר האחריות המוגברת. גישה זו שבה יש צורך ביסוד של צפיות שפעילות הנתבע תביא להפרעה לתובע, דומה לגישת המשפט האנגלי, הרואה אף היא בעוולת מניעת תמיכה ענף של מטרד ליחיד. במשפט העברי האחריות האישית של הנתבע חלה רק על פעולות ההיזק שביצע בעצמו והוא אינו מחויב לנזקים שנגרמו בידי אחרים אף מתוקף אחריות שילוחית.

אף כי הנושא טרם נדון בפסיקה, נראה כי לא תיתכן אחריות על מניעת תמיכה במחדל שאיננו קשור לפעולות הנתבע. כך למשל אם קיים בחלקתו של פלוני קיר הנותן תמיכה למקרקעין שכנים אין זו מחובתו לדאוג לכך שהקיר יישמר במצב טוב. כזו היא גם גישת המשפט העברי. יחד עם זאת, ייתכן שתוטל אחריות בשל מחדל על בעלי המקרקעין השכנים במסגרת עוולה אחרת כגון עוולת הרשלנות.

3. יסוד תוצאתי: הדבר מונע או שולל תמיכה על התובע להוכיח קשר סיבתי בין הדבר שנעשה לבין התוצאה של מניעת התמיכה במקרקעין או שלילתה. מלשון הסעיף עולה כי עצם מניעת התמיכה מקימה אחריות לביצוע העוולה, ללא תלות בשאלת קיום הנזק. אמנם, זכאות לתרופת הפיצויים מחייבת הוכחת נזק, אולם אפשר שיהיה מדובר בנזק ממוני בשל ירידת ערך הקרקע כתוצאה מהיחלשותה ולא בהכרח בנזק למחוברים שעליה. במשפט העברי נחלקו הראשונים בשאלה זו: יש טוענים שעצם מעשה שראוי שיהיה ממנו נזק לאלתר, גם אם אין כרגע ברשות שכנו דבר שיינזק ממנו, הוא היזק; ויש שחלקו על כך.

השאלה האם הזכות לתמיכה חלה גם על מה שמתחת לקרקע, ובפרט על זרמי מים התומכים בה, טרם נדונה בפסיקה. במשפט האנגלי אין זכות תמיכה במים שכאלה (פס"ד Popplewell v. Hodkinson). נראה כי הגישות לשאלה זו תלויות במידת הזיקה בין הזכות לתמיכה לבין זכות הבעלות – אם הזכות הראשונה נתפסת כנגזרת של השנייה הרי שהיא תחול גם על מה שמתחת לקרקע. לעומת זאת, אם מדובר בזכות עצמאית הרי שלפי הגדרת המקרקעין בפקודת הנזיקין הזכות היא לתמיכה בקרקע ובמחוברים בלבד.

הזכות לתמיכה נובעת ישירות מהבעלות על המקרקעין.

מניעת תמיכה בפסיקה

בפסק דין למפרט שהוא התקדים היחידי בנושא קודם לתיקון, נקבע כי הזכאות לפיצוי קמה אמנם רק אם נגרם נזק בפועל, אך ניתן לזכות בצו מניעה כבר כשקיים חשש סביר לכך שנזק אכן ייגרם.

להוציא את פרשת שאה, לא התווספו עד כה הלכות פסוקות בעניין מניעת תמיכה. בערכאות הנמוכות נשמר הניתוח של העוולה לשלושת יסודותיה והן עוקבות בדרך כלל אחרי הלכת שאה. יחד עם זאת, מבחן הצפיות אינו מיושם באופן מפורש ואחריות הנתבע אשר נמצא חייב בנזק בגין מניעת תמיכה משתמעת מהאופן בו מפרש בית המשפט את הראיות העומדות בפניו (למשל, פס"ד יששכר - חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל; פס"ד פרוספר בלחסן נ' פנחס ביטון; פס"ד ארפה אנואר אבוספר נ' אחמד עלי קרעין). מבחינה ראייתית נראה כי עיקר ההתרשמות של בית המשפט היt מחוו"ד של מומחים – אם מטעם הצדדים ואם במינוי מטעם בית המשפט (פס"ד פרג' חאיק נ' ראיק סלימאן).

הצורך בהכנסתו של עוולת מניעת תמיכה לפקודת הנזיקין באופן עצמאי נדונה בין המלומדים לאור היותו כלול כבר בעוולת המטרד ליחיד והעובדה שהדין לא השתנה בעקבות הכנסתו המפורשת לקודת הנזיקין.

נראה כי ההצדקה האפשרית המשמעותית ביותר להגדרת עוולות מטרד כעוולה עצמאית היא רצונו של המחוקק להעניק לאינטרסים או לזכויות המגולמות בהן הגנה מיוחדת וליצור וודאות ויציבות משפטית. עוולת המטרד הכללית קמה כאשר נוצרת הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין או להנאה סבירה מהם. מושג הסבירות בהגדרת העוולה עשוי לשמש כמושג שסתום וכצינור להזרמת שיקולי מדיניות. לאור זאת, שינוי של ערכים בחברה שיימצאו את ביטויים במגמות חדשות בפסיקה (למשל, עליית הערכים שקשורים לאיכות סביבה ביחס לאינטרס של קידום התעשייה והכלכלה) יכול להוביל לשינוי בסוגי המטרדים שיקבלו הכרה במסגרת הסעיף הכללי של מטרד ליחיד.

בסיס האחריות של כל עוולות המטרד הוא מעורב קנייני-נזיקי.

תביעה על עוולת מניעת תמיכה אינה סוגרת את הדלת בפני הנפגע לתבוע במקביל בעילות נזיקיות אחרות.

כך למשל יכול מי שנמנעה ממקרקעיו תמיכה בשל בנייה שלא כדין מצד בעל מקרקעין שכנים, לתבוע את שכנו הן בעילה של מניעת תמיכה לפי סעיף 48א בפקודת הנזיקין והן בעילה של [עוולת הפרת חובת חקוקה] לפי סעיף 63 בפקודת הנזיקין. הכלל הרחב בדיני נזיקין הוא אם כן שהעוולות הן "רשתות ולא איים" וכי הנפגע יכול להטיל את רשתו ולהעלות עוולות מספר. אולם, מהיות עוולת מניעת התמיכה בפרק של המטרדים, נראה שלא ניתן לתבוע במקביל על עוולת מניעת תמיכה ועל עוולת מטרד ליחיד.

סעיף 17 לחוק המקרקעין מגדיר את זכותו של בעל מקרקעין מפני הפרעה לשימושו במקרקעין. הפרשנות המקובלת לסעיף זה היא כי הוא אינו מוסיף הוראות מהותיות על העוולות המוגדרות בפרק המטרדים שבפקודת המקרקעין, וכי לא נתן לעקוף באמצעותו מגבלות המוגדרות בפקודת הנזיקין ביחס לתביעה.

במשפט העברי

מדין התלמוד נלמד שחייבים בסוג נזקים שכאלו. עם זאת, ההיזק במשפט העברי הוא דווקא כשפעולת המזיק היא שגרמה לנזק. לכן, אם נתקלקלה הקרקע מאליה וגרמה לנזק, על אף שהקרקע שלו הוא לא חייב לשלם. וכן אם אדם אחר חפר בשטח שלו, אפילו מטעמו, הוא אינו חייב בנזק על אף שהשטח שלו.

התיישנות

על אף ההיבט הקנייני של הזכות המוגנת על ידי עוולת מניעת תמיכה, נראה כי לאור מיקומן בפקודת הנזיקין, תקופת ההתיישנות שתחול על תובענות לגבי הפרתן תהיה התקופה החלה על תובענות בגין עוולות שאינן במקרקעין, כלומר: תקופה של שבע שנים. בהתאם לדיני ההתיישנות בנזיקין, עילת התביעה נולדת רק ביום בו נגרם הנזק הלכה למעשה, היינו שעה שאדמתו של הניזוק והמבנים שעליה החלו לשקוע או שנוצרו בהם בקיעים (במקרה של מניעת תמיכה) (למשל, פס"ד פרג' חאיק נ' ראיק סלימאן). כמו כן נראה כי אין תקופת ההתיישנות נמדדת בטרם גילוי הנזק.

סעדים

בדומה לסעדים הניתנים במקרה של מטרד ליחיד, הסעדים הניתנים על ידי בית המשפט במקרה של מניעת תמיכה הם פיצויים בגין הנזק שנגרם ו/או צו מניעה. הפיצויים ניתנים על סמך נזקים מפורטים ומוכחים. גם אם בית המשפט התרשם באופן כללי כי אכן נגרם נזק לא ייפסקו פיצויים ללא פירוט מספק והנחת תשתית ראייתית להוכחתם.

צו המניעה השכיח במקרה של מניעת תמיכה הוא צו לבניית קיר תמך המיועד למנוע נזקים עתידיים או החמרה של נזקים קיימים (למשל, פס"ד ארפה אנואר אבוספר נ' אחמד עלי קרעין).

היסטוריה חקיקתית

עוולת מניעת תמיכה התווספה כעוולה עצמאית בסעיף 48א לפקודת הנזיקין במסגרת חקיקת חוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969. קודם להוספת הסעיף, הזכות לתמיכת מקרקעין על ידי מקרקעין שכנים זכתה להגנה מכוחם של דיני המטרד כסוג של מטרד ליחיד. סעיף 48א הופיע במקורו כסעיף 60 להצעת חוק המקרקעין, בפרק "יחסי שכנים". בדיוני ועדת החוקה הוסכם כי מקומו של סעיף זה הוא בפקודת הנזיקין, ועל כן הוא הועבר אליו. הוועדה לא נמקה את הצורך בסעיף, לאור קיומו של עוולת מטרד ליחיד.

על פי פסק דין שאה, הוספת הסעיף לא הובילה לשינויים בהיקף או בתוקף שניתנו לזכות לתמיכת מקרקעין והסעיף החדש הוא ניסוח מפורש בחקיקה לדין שהיה כבר קיים.

בתזכיר חוק דיני ממונות מופיעה עוולת מניעת תמיכה כעוולה עצמאית בסעיף 398 שבהצעת החוק. מהצעת החוק עולה הקלה בנוגע למשטר האחריות (ביחס לנתבע) החל על עוולות המטרד ובכלל זה על מניעת תמיכה - הדרישה המפורשת להתרשלות מצד הנתבע עשויה להקנות לו הגנה במידה ונקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים אף אם צפה את האפשרות לגרימת הנזק. הצעת הקודקס מעלה חלופה המסייגת הקלה זו במשטר האחריות. לפי חלופה זו יוענק לבית המשפט שיקול דעת לחייב את הנתבע גם אם לא הייתה התרשלות מצדו. ניסוח זה פותח פתח להותרת הדין הקיים, היינו ההסתפקות במבחן צפיות, על כנו. יתרה מכך, מאחר שהחלופה אינה מעמידה דרישה למבחן צפיות היא עשויה לאפשר משטר של אחריות מוחלטת במקרים מסוימים. בגדרי משטר זה לא נדרש כל יסוד נפשי מהנתבע, והתביעה תיבחן לפי תוצאת מעשיו.

ראו גם

• משטרי אחריות בדיני נזיקין
• אחריות שילוחית ואחריות מעביד
• מטרד לציבור
• פיצויים (חוק התכנון והבנייה)

לקריאה נוספת

פסיקה

• ע"א 513/88 ויג'י שאה נ' רחל שני (כרבאסי)
• תא (נצ') 4896/98 פרג' חאיק נ' ראיק סלימאן
• תא (י-ם) 23346/98 ארפה אנואר אבוספר נ' אחמד עלי קרעין
• שלום - (י-ם) ת"א 3877/02 האשם עלי אלנבולסי נ' עארף עבדלעזיז אבו חמדה
• המ' 246/50 נוי נ' כהן, פ"מ ב' 29
• המ' 296/50 ריזנברג נ' רדז'בילובסקי, פ"מ ד' 60
• שלום - (ת"א) ת"א 78608/97 יסני ליאורה נ' וולקר נחמן ואח'
• שלום - (חדרה) ת"א 3104/93 מראענה סאלח נ' מראענה סארי
• ע"א 6146/00 עיריית ת"א נ' בצלאל אהובה ואח'
• שלום - (חדרה) ת"א 3104/93 מראענה סאלח נ' מראענה סארי
• שלום - (נהריה) בש"א 3179/05 רוימי אמיל נ' ברוכי יוסף
• תא (ת"א) 982/83 רחל שני (כרבאסי) נ' ויג'י שאה, פ"מ תשמ"ט(1) 441
• מחוזי - (י-ם) ת"א 208/94 יששכר - חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, 99 (9) 409
• שלום נהריה תא (נה') 1147/98 פרוספר בלחסן נ' פנחס ביטון

ספרות ומאמרים בעברית

• רם וינוגרד, "הזכות לתמיכה במקרקעין" משפטים לג (תשס"ג).
• דוד קרצ'מר, "דיני נזיקין – העוולות השונות" מטרדים 120-100 (ג. טדסקי עורך, תש"ם).
• אוריאל רייכמן, "השפעת זיקת ההנאה על הלכות שכנים," עיוני משפט ג'.

חקיקה אנגלית

• Prescription Act 1862 s. 3
• Prescription Act 1862 s. 4

פסיקה אנגלית

• (Colls v. Home & Colonial Stores Ltd. (1902; 1 Ch. 302
• (Colls v. Home & Colonial Stores Ltd. (1904 A. C. 179
• Ambler v. Gordon [1905] 1 K.B. 417
• Popplewell v. Hodkinson (1869) L.R.4 Ex. 248

ספרות באנגלית

• Clerk and Lindsell, on Torts (14th ed.) §1445
• Gale, on Easements (14th ed.) p. 150; ibid. p. 287; ibid. p. 291
• Kent's Commentaries on American Law (14th ed. By John M. Gould) vol III, p. 698-702
• Walzer, Michael, Spheres of Justice, NEY YORK 1983