פקודת הנזיקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פקודת הנזיקין היא פקודה (דהיינו חיקוק של המחוקק המנדטורי, אשר נקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד שווה לחוקי הכנסת) המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. הפקודה אף קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולריות. עוולות נזיקיות נוספות מצויות בחוקים אחרים (כדוגמת חוק איסור לשון הרע).

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת הנזיקין היא נוסח חדש של פקודת הנזיקין המנדטורית משנת 1947, שהיא עיבוד של פקודת הנזיקין המנדטורית בקפריסין משנת 1911. מדובר היה בניסיון לעשות קודיפיקציה ותרגום של המשפט הבריטי. התרגום הכיל לא מעט טעויות אשר עליהן אנו נשענים עד ימינו.

מבנה הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת הנזיקין כוללת מבחינה מבנית/ מהותית שלושה חלקים:

  • חלק ראשון: החלק של העוולות, בדומה לחלק של העבירות בחוק העונשין. מסעיף 23 עד 63. העוולות שונות זו מזו, אך באופן בסיסי, כדי להטיל אחריות בנזיקין לתשלום פיצויים יש למלא אחר שלוש דרישות:
    • דרישה ראשונה – התנהגות עוולתית (אשם). אם עושים השאלה מהדין הפלילי, בחלק גדול מהמקרים לא נדרשת אחריות מוחלטת. על אדם לשלם אם התנהגותו נכנסת למסגרת של אחת העוולות.
    • דרישה שנייה – קשר סיבתי. נדרש שההתנהגות העוולתית היא זו שגרמה לנזק. קשר סיבתי עובדתי ומשפטי.
    • דרישה שלישית – נזק לתובע. אם לא סבל נזק אין לו מה לתבוע.
  • חלק שני: חלק כללי. קובע עקרונות כלליים מתי מטילים אחריות בנזיקין, עקרונות אלו חלים על כל העוולות. בדיני נזיקין החלק הכללי של הפקודה אינו ממצה. יש הרבה מאוד עקרונות שלא מופיעים בפקודה אך זוכים להתייחסות בפסיקה. סעיף 1 עד 22.
  • החלק השלישי: עקרונות כלליים שנוגעים לסעדים. כיצד מחשבים פיצויים? מתי ניתן צו מניעה? איך נותנים תרופה, מתי ואיך? סעיף 64 ואילך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wikisource-logo.svg פקודת הנזיקין, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט