עופרה הרנוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עופרה הרנוי
אין תמונה חופשית
לידה 31 בינואר 1965 (בת 55)
חדרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1975 - הווה (כ־46 שנים)
מקום לימודים הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאית, צ'לנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • חבר במסדר קנדה
  • פרס ג'ונו לאלבום הקלאסי של השנה - סולו או תזמורת קאמרית (1987)
  • פרס ג'ונו לאלבום הקלאסי של השנה - סולו או תזמורת קאמרית (1989)
  • פרס ג'ונו לאלבום השנה של נגינה בכלי (1991)
  • פרס ג'ונו לאלבום השנה של נגינה בכלי (1993)
  • פרס ג'ונו לאלבום השנה של נגינה בכלי (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ofraharnoy.ca
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עופרה הרנוי (Ofra Harnoy; נולדה ב-31 בינואר 1965) היא צ'לנית קנדית ילידת ישראל.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרנוי נולדה בחדרה ועברה עם משפחתה לטורונטו בשנת 1971. באותה שנה גם החלה ללמוד נגינה בצ'לו אצל אביה, יעקב הרנוי. עם מוריה נמנו ולדימיר אולוף, ויליאם פלית', פייר פורנייה, ז'קלין די פרה ומסטיסלב רוסטרופוביץ'.

הופעת הבכורה המקצועית של הרנוי כסולנית עם תזמורת הייתה בגיל עשר. הופעותיה כסולנית תזמורת והרסיטלים הראשונים שלה בקרנגי הול שבניו יורק בשנת 1982 קצרו שבחים הן מצד המבקרים והן מקהל המאזינים.

הרנוי ביצעה והקליטה בהופעת בכורה עולמית את הקונצ'רטו לצ'לו של אופנבך בשנת 1983 ואת הקונצ'רטו לצ'לו של ארתור בליס בהופעת בכורה בצפון אמריקה. כמו כן הקליטה בפעם הראשונה כמה קונצ'רטי של ויוואלדי.

הרנוי ידועה בדימוי הזוהר שלה ובהופעה המזכירה דוגמנית אופנה, תכונות שהובלטו לא פעם כדי לקדם את המוזיקה שלה. במובן זה היא נחשבת לחלוצת הסגנון הזוהר, שהופיע בשנות ה-90 אצל נגני מוזיקה קלאסית דוגמת הכנרת ונסה מיי ורביעיית המיתרים בונד.[1][2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוכת כמה תחרויות קנדיות חשובות.
  • פרס אגודת אמנים קונצרטנטיים בניו יורק לשנת 1982.
  • פרס המוזיקאית הצעירה לשנת 1983 ממגזין מוזיקה אמריקאי.
  • פרס ג'ונו לשנים 1987 ו-1988 על האלבום הקלאסי הטוב ביותר.
  • פרס ג'ונו לשנים 1990, 1992, 1993 לאמנית השנה בנגינה בכלי.
  • "גראן פרי די דיסק" לשנת 1988.
  • פרסים אחדים של "מצטיינת השנה" ו"נבחרת הביקורת" על הקלטותיה מהמגזינים "גרמופון", "היי פידליטי" ו"תשואות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harnoy has enjoyed the benefits of a long (by postmodern standards) association with a major label, BMG <Classics, beginning in 1987. These recordings elicited considerable comment, not so much from the music involved as from the dolled-up, glamour-conscious photos on the front covers of the releases. Some critics carped about Harnoy's pop star appearance, and in doing so missed the brave stand Harnoy made for neglected and significant cello music -- Harnoy recorded nearly all of the Vivaldi concertos, the mega-difficult Offenbach concerto, and works by Viotti, Myslivecek, and Lalo. (Answers.com )
  2. ^ Michael Walsh, SEDUCTIVE STRINGS, CONCERTO FOR CLEAVAGE AND ORCHESTRA, Time Magazine, 11.12.1995