עזרא הנביא ממונקנטור
רבי עזרא הנביא ממונקנטור (Moncontour (צר')) היה תלמיד חכם צרפתי ואולי גם מקובל, בן המאה ה-13, שחי ופעל בתקופת בעלי התוספות.
זהותו המדויקת אינה ידועה, הרב חיד"א זיהה אותו עם רבי עזרא בן שלמה[1], ובעקבותיו כך זוהה גם אצל רבי נפתלי יעקב הכהן[2], אך יש הדוחים זיהוי זה[3].
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי עזרא חי בעיר מונקטור שבצרפת, שם גם הקים בית דין וישיבה. היה מתלמידי ר"י הזקן, ובין תלמידיו נמנה המהר"ם מרוטנבורג. ניתן להסיק מכך שהוא האריך ימים.
לעומת הזיהוי הצרפתי המקובל, המופיע אף בתוספות רבינו פרץ[4], בשני כתבי יד מוזכר רבי עזרא כספרדי, וכנכדו של רבי אברהם אבן עזרא[5].
כינויו "הנביא"[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבת כינויו בשם "הנביא" אינה ברורה. לדעת לאופולד צונץ היה זה תואר כבוד, ואין בו כדי ללמד על עיסוקו[6]. אך לדעת גרשם שלום ואברהם יהושע השל הכינוי מלמד על עיסוקו בתורת הסוד ובעליות נשמה כמנהג הנפוץ בקרב גדולי חסידי אשכנז כמו רבי יעקב הלוי ממרויש[3][7]. יעקב ישראל סטל סבור כי התואר ניתן לו בשל היותו בעל מופת[8].
אפשרות נוספת היא ששמו הצרפתי היה פרופיאט (בצרפתית: prophet) המתורגם "נביא"[9]. קיימים חכמים נוספים בימי הביניים שכונו "נביא" ויש לכך מספר אפשרויות שונות[10].
אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזכוריו של רבי עזרא הנביא מעטים, הידועים שבהם הם בתוספות[11] ובתשובות מהר"ם מרוטנבורג המובא בהגהות מרדכי[12].
דברים בשמו שנמסרו בעת עליית נשמה מצוטטים על ידי רבי משה בוטריל (משנת ה'רס"ז, כתב יד מוסאיוב 22) ובליקוטים ישנים (כתב יד קיימברידג' Add.643)[3][13].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א. א. אורבך, בעלי התוספות, עמ' 336–337.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קאופמן קוהלר ויצחק ברוידה, עזרא הנביא ממונקנטור, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי עזרא הנביא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ז, עמודים ש"ט–ש"י, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיד"א, שם הגדולים, מערכת הגדולים, אות ע', ערך רבי עזרא בן שלמה.
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו משה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ז, עמוד קי"ג, באתר היברובוקס; ובערכו.
- ^ 1 2 3 גרשם שלום, "על 'נביאותו' של ר' עזרא ממונקונטור", תרביץ, ב [ב] (טבת תרצ"א), עמ' 244–245.
- ^ על מסכת בבא קמא, דף כ"ג עמוד ב'.
- ^ א.א. אורבך, בעלי התוספות, חלק א' עמ' 336.
- ^ לאופולד צונץ, בספרו Zur Geschichte und Literatur, עמ' 565.
- ^ אברהם יהושע השל, "על רוח הקודש בימי הבינים", פרק ב', אות ג', בתוך: ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"י, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ יעקב ישראל סטל, "ימות עולם", בתוך: אור ישראל, גיליון כ"ו (שנה ז ב), ניו יורק תשס"ב, עמ' ר"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ הערך באנציקלופדיה היהודית האנגלית.
- ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "נביא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ז, עמודים ר"ג-ר"ד, באתר היברובוקס.
- ^ תוספות, מסכת שבועות, דף כ"ה, עמוד א', ד"ה רב; מסכת גיטין, דף פ"ח, עמוד א', ד"ה ודלמא.
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, סי' שי"ח; מובא בהגהות מרדכי, על מסכת יבמות, רמז קכ"ו.
- ^ ראו גם אצל: אברהם יהושע השל, "על רוח הקודש בימי הבינים", פרק ב', אות ג', בתוך: ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"י, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), ואצל רבי נפתלי יעקב הכהן.
