חזון עזרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר. בספר שישה-עשר פרקים. הספר לא נכלל בתנ"ך, נמצא בוולגטה, אך לא בקאנון של אחת הכנסיות הנוצריות.

הספר זכה לכמה וכמה שמות. בוולגטה הוא מכונה עזרא ד'(או עזרא הרביעי), כהמשך לספרי עזרא ונחמיה המקראיים וספר עזרא החיצוני. יש המכנים אותו ספר עזרא השני, אך השם הנפוץ שלו בלעז הוא עזרא הרביעי. בתרגומים אחרים הוא מכונה ספר עזרא הראשון, בתרגומים הסורי והערבי ספר עזרא, אצל איש הדת קלימינס מאלכסנדריה עזרא הנביא, אהרן קמינקא מכנה אותו בשם "ספר חזונות אַ‏סִּר שאלתיאל", ואילו אברהם כהנא מכנה אותו חזון עזרא. יש המכנים אותו, על שום תוכנו, "אפוקליפסה של עזרא".

בנוסחו הלטיני מונה הספר שישה-עשר פרקים, כאשר שני הראשונים בהם ושני האחרונים בהם הם ממקור נוצרי. לכן החליט אברהם כהנא, בתרגומו לעברית, בעקבות קמינקא, להשמיט את ארבעת הפרקים הללו, שמופיעים בתרגום ללטינית שנשתמר. גם במהדורת ליכט נשמטו הפרקים הללו.

תוכנו של הספר אפוקליפטי, והוא מתאר את חזון אחרית הימים.

שפת המקור, זמן חיבורו וזהות המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים סבורים כי רוב הספר - פרקים ג-יד - נכתב במקורו בעברית. חלקים קטנים מפרקים אלה נכתבו אולי ביוונית. פרקים א-ב ופרקים טו-טז נכתבו כנראה במקורם בלטינית, ואינם חלק מהחיבור המקורי. בכל מקרה, המקור העברי אבד.

זהות מחבר הספר אינה ידועה. אברהם כהנא סבור כי היה זה יהודי שחי בתקופת חורבן הבית השני. הוא היה כנראה מבכירי הקהילה, אדם משכיל ביותר שהכיר את כל כתבי הקודש וגם את הספרים החיצוניים. נראה שהיה סופר במקצועו, ובחר לייחס את ספרו לעזרא מאימת הצנזורה הרומית. שמו האמיתי היה, לדעתו, שאלתיאל - שם שנוסף לספר כשלא היה חשש מן הרומים. גדליה אלון סבור כי "ספר עזרא הרביעי[---] נכתב בארץ ישראל כשלושים שנה לאחר החורבן ואוצר בתוכו יסודות שנתרקמו ונהגו או אף נרשמו בימים הסמוכים לחורבן ספר שכל עצמו הועלה ממצוקת הפרובלמטיקה [---] שתקפה את הלבבות עם חורבן הבית ונכתב בידי [---] מן הקרובים לחכמים.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שני הפרקים הראשונים - הוכחת יושבי יהודה על חטאיהם ו"נבואה" (בדיעבד) על בואו של המשיח הוא בן אלוהים. פרקים אלה הם כאמור נוצריים במקורם ובעברית הושמטו מן הספר כדי שלא לפגוע ברגשות הקורא.
  • החזיון הראשון - שאלת חורבן ציון והצלחת בבל. אוריאל המלאך מסביר את האותות שיבשרו את סוף העולם הזה ותחילת העולם הבא, זאת רק לאחר שהנהגת העולם תהיה כתיקונה ותתמלא מכסת הצדיקים.
  • החזיון השני - מה יהיה גורלם של המתים? המלאך מסביר שגורלם יהיה זהה לזה של החיים, וחוזר ומתאר את אותות הקץ.
  • החזיון השלישי - השאלה על מספרם הקטן של הניצולים ביום הדין וגורל הצדיקים והרשעים.
  • החזיון הרביעי - החוזה מקונן על עמוץ חיזיון על ירושלים של מעלה וחורבן ירושלים של מטה.
  • החזיון החמישי - נשר עולה מן הים ולו שלושה ראשים, שתים עשרה כנפיים ושמונה כנפיים זעירות. אריה יוצא מן היער ושואג אל הנשר. כנפי הנשר וראשיו נעלמים וגופו נשרף. מהו הנמשל? - הנשר הוא המלכות הרביעית שבחזון דניאל והאריה הוא מלך המשיח. העם בא לעזרא ומבקשו לא לעזבו.
  • החזיון הששי - בן אדם יצא מן הים, אויביו באו להלחם איתו והוא ניצחם, אחר כך באו אליו המון אנשי שלום. הפתרון? אותו אדם הוא מלך המשיח, אויביו הם הגויים ואנשי השלום הם עשרת השבטים.
  • החזיון השביעי - עזרא שומע מתוך הסנה מצווה לכתוב תשעים וארבעה ספרים, ומהם לפרסם עשרים וארבעה ולמסור את היתר בסתר לחכמי העם. הכוונה לעשרים וארבעת ספרי התנ"ך ולשבעים ספרים חיצוניים.
  • פרקים ט"ו וט"ז - נבואות נוצריות מאוחרות שהתווספו לספר, כנראה במאה השלישית לספירה. הן, נחשבות על ידי החוקרים לזיוף מאוחר ולא מובאות בתרגום לעברית כדי לא לפגוע ברגשות הקורא.

הספר זכה לכמה תרגומים לעברית. הוא תורגם על ידי קאמינקא, על ידי אברהם כהנא, כחלק מהמפעל של הספרים החיצוניים שלו, ובשנת תשכ"ח על ידי יעקב ליכט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם כהנא, חזון עזרא, ספרים החיצונים-חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 279-325
  • יעקב ליכט, ספר חזון עזרא, מוסד ביאליק, ספריית דורות, תשכ"ח. תרגום, פירוש והערות לספר, כולל מבוא.
  • א. קמינקא, ספר חזונות אסר שאלתיאל, דביר, תל אביב תרצ"ו. תרגום, פירוש והערות לספר, כולל מבוא.
  • עדנה ישראלי, "בני המשיח" (filius meus Christus) בספר עזרא הרביעי (חזון עזרא), אוהב שלום, 2005, (תשסה), עמ' 143-164
  • M.E. Stone, Fourth Ezra, Minneapolis 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]