עיזבון דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיזבון דיגיטלי או ירושה דיגיטלית הם מכלול הנכסים הלא מוחשיים במרחב הדיגיטלי שאדם מותיר לאחר מותו. נכסים אלה עשויים לכלול בין היתר חשבונות באתרי אינטרנט, כמו פייסבוק, טוויטר, חשבונות של דואר אלקטרוני, וכן תמונות, סרטוני וידאו, ספרים דיגיטליים, מאמרים, קובצי מוזיקה, יומני רשת (בלוגים), וכדומה. סוגיה שעולה תדירות לאחר מותו של אדם היא האחריות והבעלות על הגישה לאותם נכסים.

בעוד שלשירותי רשת כמו פייסבוק וטוויטר יש מדיניות בנושא מות לקוחותיהם, לרוב האתרים בעולם אין מדיניות שכזאת, ולכן חשבונות מקוונים שבעליהם נפטרו, נשארים לעיתים קרובות רדומים ובלתי נגישים או נמחקים עקב חוסר פעילות. במקרים מסוימים, קרובי הנפטר אף משתלטים על החשבונות המקוונים של הנפטר בצורה חוקית או שאינה חוקית. במקרים נדירים יותר, האקרים אף משתלטים על חשבונות הנפטרים ומתחילים להפיץ מהם ספאם.

במדינת ישראל, אין חוק בנושא המוות הדיגיטלי (קיים חוק בנושא הירושה, אך הוא אינו כולל בתוכו ירושת עזבונות דיגיטליים). במקרים רבים, על מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר נדרשים בני משפחתו להגיש צו משפטי מיוחד לספקי האינטרנט. בדצמבר 2014 התקיים דיון בנושא הסדרת צוואות טכנולוגיות בוועדה לפניות הציבור בכנסת[1].

בנוסף לחוסר טיפול חוקי בנושא עיזבון דיגיטלי, ישנה מודעות ציבורית קטנה בארץ לנושא. זאת, לעומת דנמרק, למשל, בה בבתי החולים מחלקים חוברות רשמיות עם נקודות למחשבה ולטיפול, שמכילות פרק בנושא עיזבון דיגיטלי.

אתרים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר פירוט קישור לעמוד רלוונטי
ויקיפדיה משתמשים שערכו לפחות כמה מאות עריכות או פחות אך תרמו עריכות משמעותיות לוויקיפדיה זכאים להיות מונצחים בדף הנצחה ייעודי. כמו כן דפי המשתמש של המתים ייחסמו לעריכה על מנת למנוע השחתות. ויקיפדים שהלכו לעולמם
youtube יוטיוב מעניק גישה לקרובי בעל החשבון שנפטר תחת תנאים מסוימים. עם זאת, בעלי חשבון יוטיוב יכולים להחליט למי תועבר השליטה בחשבונם במקרה והם לא מתחברים מספר חודשים או שנים. חשבון גוגל
twitter טוויטר יכולה לסגור חשבונות של הנפטר ולספק ארכיון של הציוצים הציבוריים שלו (אך לא של הפרטיים) לבני משפחתו לאחר שהציגו בפניהם תעודת פטירה ומילוי טפסים. טוויטר
גוגל (Gmail) בעלי חשבון גוגל יכולים להחליט מה יקרה לחשבונם במידה שלא יתחברו אליו למשך פרק זמן מסוים. האפשרות המוצעת להם היא מחיקת חשבון אוטומטית או הורשת חשבונם לאיש קשר שבו הם בוטחים (הכוונה היא לבני משפחה קרובה) חשבון גוגל
פייסבוק בספטמבר 2015 השיקה פייסבוק ישראל את האפשרות לקבוע מי יהיה איש קשר שינהל את פרופיל הפייסבוק במידה שהמשתמש נפטר. [1] פייסבוק

אתרים ישראלים וחברות תקשורת ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר מדיניות
וואלה מאפשרים לבני המשפחה לקבל גישה לחשבון הנפטר לאחר הליך אימות.
בזק בינלאומי לאחר קבלת מספר ת.ז ו4 ספרות אחרונות של כרטיס אשראי ושליחת פקס של תעודת פטירה מעניקה גישה לחשבון הנפטר.
013 נטוויז'ן לאחר קבלת מספר ת.ז ו4 ספרות אחרונות של כרטיס אשראי ושליחת פקס של תעודת פטירה מעניקה גישה לחשבון הנפטר.
קפה דה מרקר דורשים צו בית משפט.
תפוז אנשים דורשים צו בית משפט.
012 מייל דורשים צו בית משפט.
טריפל סי דורשים צו בית משפט.
אינטרנט רימון אין מדיניות.
ישראבלוג אין מדיניות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]