עלאמה (אסלאם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עלאמה (בערבית: علامة) הוא תואר כבוד אשר נושאים חכמי הדת המוסלמים, בעיקר אלה המומחים בפיקה ובשריעה.

תואר הכבוד הזה מקובל בכל האסכולות, כולל האשעריה, המועתזילה, המתורידיה והשיעה.

השימוש בתואר הזה נפוץ ביותר בדרום אסיה, במזרח התיכון ובאיראן.

בניגוד לתואר שייח' (בערבית: شيخ)، אשר ניתן לעיתים לכל אדם דתי, או לכל תלמיד או מורה בתחום הדת, התואר "עלאמה" ניתן רק לכאלה שהגיעו לדרגות העליונות של הידע.