עליזה גרינברג

עליזה גרינברג

לידה	3 בנובמבר 1926 (בת 95)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
בן או בת זוג	אורי צבי גרינברג
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים פרס אקו"ם

עליזה גרינברג (נולדה בכ"ו בחשוון ה'תרפ"ז, 3 בנובמבר 1926), הידועה בשם העט שלה עין טור מלכא, היא משוררת ישראלית.

קורות חייה

עליזה גרינברג נולדה כעליזה גורביץ, בת לרוזה ודוד גורביץ ואחות לרות תמיר (רעייתו של שמואל תמיר). היא גדלה בשכונת תלפיות שבירושלים. גורביץ החלה לכתוב שירים כבר בנעוריה, ובהיותה בת 15 פורסמו שניים משיריה.

בהיותה בת 17 נפצעה בגבה בעת טיול, והפציעה הגבילה את כושרה הגופני. ידידה מרדכי שלו, שהתגורר ברחביה, הצטרף ללח"י בשנת 1945, ובעקבותיו הצטרפה אף היא ללח"י, ואחדים משיריה פורסמו בעיתוני הלח"י. בהוראת לח"י עבר שלו לתל אביב, ובעקבות געגועיו לעליזה עברה גם היא לתל אביב, והשניים התגוררו בחדר שכור ברחוב המלך ג'ורג'. במלחמת העצמאות שירתה עליזה גורביץ-גרינברג בבית חולים צבאי לכוחות הלח"י בליפתא שבירושלים. לאחר ההפוגה השנייה בקרבות מלחמת העצמאות עברה לתל אביב. בהיותה בתל אביב התוודעה למשורר אורי צבי גרינברג, שהיה נערץ עליה, בפגישתו עם לוחמי לח"י. הפגישה נערכה בבית משפחת ייבין, אצלה התגורר המשורר. בצאתה מהבית הוא אמר: "זאת היא האישה!". אמירה זו נודעה לעליזה גרינברג רק כעבור שנים מפיו של זאב ייבין, בן המשפחה.

היא נישאה למרדכי שלו בסוף 1948, וכעבור שנה התגרשו בהסכמה, לאחר שעליזה בגדה בבעלה הטרי ופיתחה קשר רומנטי עם המשורר אורי צבי גרינברג, המבוגר ממנה ב-30 שנה.

בשנת 1950 נישאה לאורי צבי גרינברג, והייתה נשואה לו עד למותו בשנת 1981. במהלך שבע שנות נישואיהם הראשונות נולדו לבני הזוג חמישה ילדים: חיים צבי, בת שבע שלום ציון, רבקה חבצלת לב ציון, יוכבד רחל בת ציון ודוד יהונתן. הזוג התגורר זמן מה בתל אביב, אחר כך בירושלים, ובשנת 1954 עברו להתגורר ב'שיכון ותיקים' ברמת גן, בבית שבנו על מגרש שהעניקה העירייה למשורר.

שם העט "עין טור מלכא" ניתן לה על ידי בעלה, על-שם היישוב היהודי "טור מלכא" (הר המלך), שהתקיים בימי חורבן בית שני סמוך לירושלים, במקום שבו נמצאת כיום שכונת א-טור.

שם-עט נוסף שהשתמשה בו הוא "בת עין".

בשנת 2006 זכתה במשותף עם דן מירון בפרס עקביהו מטעם המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום השירה.

ספריה

• שירת הבארות, 1972.
• קן של זרדים, תל אביב, 1989.
• אשמורה השלישית, רישומים: אורי צבי גרינברג, תל אביב, 1989.
• שובי נפשי לתכלתך, אסיף של שירים, כולל את שלושת הספרים הקודמים ואוסף שירים חדש - שער חריסית, מוסד ביאליק, ירושלים, 2004.
• בִּין בינותינו, 2016.

לקריאה נוספת

• משה גרנות, האל, המולדת, והמחרפים נפשם עליה, על ספר שיריה של עין טור-מלכא "שובי נפשי לתכלתך", נדפס במאזנים, ע"ט, 3, 2004.
• "לא צריך להחמיר איתי, אני יותר חמוּרה" שיחה עם עין טור-מלכא (מראיין: יהודה ויזן), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.

מאמרים שפרסמה

• אורי צבי גרינברג: הארות לשירתו, נדפס בהמתכונת והדמות, תש"ס 2000.
• בלי הפרדה בין הלירי והמדיני: הארות לספר אקדמות לאצ"ג - דן מירון, נדפס במאזנים, ע"ז, 2, תשס"ד 2004. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• הארות לשירת אורי צבי גרינברג: "אהבת-נפש-בשמת-עלומנו", נדפס במאזנים, ס"ד, 3, תש"ן 1990. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• שירי "כרוניקה שחורה/קרע הברית" מתוך "ספר הקטרוג והאמונה", נדפס בצפון, ה', תשנ"ח 1998.
• "שירת המורדים": הארות לשירת אורי צבי גרינברג, נדפס בנתיב, 11, 3, תשנ"ח 1998.
• במלואת מאה ועשרים שנה להולדתו של אורי צבי גרינברג, נדפס בדחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.

קישורים חיצוניים

• עין טור מלכא, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• עליזה גרינברג, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• דליה קרפל, 79 שנים של בדידות, באתר הארץ, 30 ביולי 2005
• עליזה טור מלכא על אצ"ג, באתר "העברים"

• שיריה באתר הארץ | בָּעֳבִי הַדּוֹרוֹת רוּחַ קְרָב הוֹמָה / לְבַשׁ עֹז יִשְׂרָאֵל! (2018) | רוח עיוועים (2019) | המקום (2020) | רסיסים (2020) | עַל גֻּלַּת־מָיִם (2020) | הכנף בנגוהות (2021) |

על ספריה:

• צור ארליך, ‏ביקורת על הספר "בִּין בֵּינוֹתֵינוּ", השילוח 4, מאי 2017