עליזה גרינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

עליזה גרינברג (נולדה בכ"ו בחשוון ה'תרפ"ז, 3 בנובמבר 1926), הידועה בשם העט שלה עין טור מלכא, היא משוררת ישראלית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה גרינברג נולדה בשנת 1926 כעליזה גורביץ, בת לרוזה ודוד גורביץ ואחות לרות תמיר (רעייתו של שמואל תמיר). היא גדלה בשכונת תלפיות שבירושלים. גורביץ החלה לכתוב שירים כבר בנעוריה, ובהיותה בת 15 פורסמו שניים משיריה.

בהיותה בת 17 נפצעה בגבה בעת טיול, והפציעה הגבילה את כושרה הגופני. ידידה מרדכי שלו, שהתגורר ברחביה, הצטרף ללח"י בשנת 1945, ובעקבותיו הצטרפה אף היא ללח"י, ואחדים משיריה פורסמו בעיתוני הלח"י. בהוראת הלח"י עבר שלו לתל אביב, ובעקבות געגועיו לעליזה עברה גם היא לתל אביב, והשניים התגוררו בחדר שכור ברחוב המלך ג'ורג'. במלחמת העצמאות שירתה עליזה גורביץ-גרינברג בבית חולים צבאי לכוחות הלח"י בליפתא שבירושלים. לאחר ההפוגה השנייה בקרבות מלחמת העצמאות עברה לתל אביב. בהיותה בתל אביב התוודעה למשורר אורי צבי גרינברג, שהיה נערץ עליה, בפגישתו עם לוחמי הלח"י. הפגישה נערכה בבית משפחת ייבין, אצלה התגורר המשורר. בצאתה מהבית הוא אמר: "זאת היא האישה!". אמירה זו נודעה לעליזה גרינברג רק כעבור שנים מפיו של זאב ייבין, בן המשפחה.

היא נישאה למרדכי שלו בסוף 1948, וכעבור שנה התגרשו בהסכמה, לאחר שהתפתח קשר רומנטי בין עליזה לגרינברג, המבוגר ממנה ב-30 שנה.

בשנת 1950 נישאה לאורי צבי גרינברג, והייתה נשואה לו עד למותו בשנת 1981. במהלך שבע שנות נישואיהם הראשונות נולדו לבני הזוג חמישה ילדים: חיים צבי, בת שבע שלום ציון, רבקה חבצלת לב ציון, יוכבד רחל בת ציון ודוד יהונתן. הזוג התגורר זמן מה בתל אביב, אחר כך בירושלים, ובשנת 1954 עברו להתגורר ב'שיכון ותיקים' ברמת גן, בבית שבנו על מגרש שהעניקה העירייה למשורר.

שם העט "עין טור מלכא" ניתן לה על ידי בעלה, על-שם היישוב היהודי "טור מלכא" (הר המלך), שהתקיים בימי חורבן בית שני סמוך לירושלים, במקום שבו נמצאת כיום שכונת א-טור.

בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום השירה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קן של זרדים, תל אביב, 1989.
  • שירת הבארות (1972)
  • אשמורה השלישית, רישומים אורי צבי גרינברג, תל אביב (1989).
  • שובי נפשי לתכלתך, אסיף של שירים, כולל את שלושת הספרים הקודמים ואוסף שירים חדש - שער חריסית, מוסד ביאליק, ירושלים, 2004.
  • בִּין בינותינו (2016)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים שפרסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי צבי גרינברג: הארות לשירתו, נדפס בהמתכונת והדמות, תש"ס 2000.
  • בלי הפרדה בין הלירי והמדיני: הארות לספר אקדמות לאצ"ג - דן מירון, נדפס במאזנים, ע"ז, 2, תשס"ד 2004. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • הארות לשירת אורי צבי גרינברג: "אהבת-נפש-בשמת-עלומנו", נדפס במאזנים, ס"ד, 3, תש"ן 1990. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • שירי "כרוניקה שחורה/קרע הברית" מתוך "ספר הקטרוג והאמונה", נדפס בצפון, ה', תשנ"ח 1998.
  • "שירת המורדים": הארות לשירת אורי צבי גרינברג, נדפס בנתיב, 11, 3, תשנ"ח 1998.
  • במלואת מאה ועשרים שנה להולדתו של אורי צבי גרינברג, נדפס בדחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]