צור ארליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צור ארליך
צור חשוון תשעג.JPG
לידה 1974 (בן 45 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק 100004422813732
טוויטר Tsur_Ehrlich
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דוגמה לבית מתוך טור מחורז של צור ארליך, העוסק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומדגיש את חשיבותה של מדינת ישראל.

צור ארליך (נולד ב-1974) הוא עיתונאי, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש ספרות, המשנה לעורך כתב העת "השילוח".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארליך נולד בירושלים. משנת 1977 גדל ביישוב עפרה והתחנך שם. למד בישיבה תיכונית נתיב מאיר ושנה אחת בישיבת הר עציון. שירת בחיל המודיעין.

הוא בוגר האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובפסיכולוגיה, ומוסמך אוניברסיטה זו בספרות עברית.

מאז סתיו 1998 מפרסם טור שירי-אקטואלי שבועי בעיתון "מקור ראשון". מינואר 2015 עד נובמבר 2018 עבר הטור לבמות מקוונות, תחילה אתר "מידה" ולאחר מכן אתר "השילוח", ואז חזר ל"מקור ראשון". טור מחורז ושקול זה המתחקה חלקית אחר המודל של נתן אלתרמן ב"הטור השביעי" מתאפיין בחריזה תובענית, במשחקי מילים, במבנים צורניים ומשקליים מגוונים וברוח סאטירית וביקורתית.

בשנים 1999 עד 2003 שימש כעורך "דיוקן", המוסף המגזיני של "מקור ראשון" ולאחר מכן שימש כעיתונאי בעיתון. ב-2014 התמנה לאחראי הפרסומים העבריים של קרן תקווה, המפרסמת תרגומי ספרים ומאמרים מן ההגות השמרנית העולמית. ב-2016 הקימה הקרן את כתב העת להגות ולמדיניות "השילוח", וארליך נתמנה לעורך המשנה שלו. ב"מקור ראשון" ממשיך ארליך לפרסם גם ביקורת ספרות, בעיקר במדורו הקבוע "שיפוט מהיר".

מאמרי מחקר וביקורת של צור ארליך בתחום השירה העברית המודרנית הופיעו ב"מקור ראשון", ב"מידה" ובכתבי העת "תכלת" ו"נתיב". ארליך פועל בתחום הנחלת שירתם של הקלאסיקנים העברים המודרניים, ומאז 1 בדצמבר 2015 מפרסם מדי יום עיון קצר בקטע שירה במדור הפייסבוק "כפית אלתרמן ביום" (שם המשתנה מפעם לפעם, בהתאם לשמו של המשורר הנידון באותה תקופה). תרגומו למבחר משירי In Memriam A.H.H מאת אלפרד טניסון הופיע ב-2018 בהוצאת 'כתב', כספר ושמו "אל דביר החשכה". בכתב העת "הו!" התפרסמו תרגומיו לחלקה המרכזי של הפואמה "מסה על הביקורת" מאת אלכסנדר פופ, ולמבחר שירים ממלחמת העולם הראשונה, וכן שירים של אלפרד טניסון ותרגומים מיידיש (עם אלה פלורסהיים). בכתב העת "דחק" פורסמו תרגומיו לפואמות ולשירים מאת רודיארד קיפלינג ואחרים. בגיליון ז של "דחק" (ספטמבר 2016) פרסם מחזור שירים מקורי על פי תשע הסימפוניות של בטהובן. מחזור שירים מקורי נוסף משלו על משוררים עברים דגולים הופיע בגיליון 15 של 'הו!'. תרגומים נוספים מהשירה האנגלית פרסם ב"מקור ראשון" ובמקומות אחרים.

לצד הטור השירי האקטואלי מחזיק ארליך מאז פברואר 2013 טור שירי קבוע בירחון לומדי-העברית IVRIT, ושמו "שורות קצרות". ארליך חיבר את המנון החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) ב-2013 והשתתף בחיבור האריות בליברית לאופרה "סינדרלה" מאת עלמה דויטשר (2015). הוא יצר את הנוסח החרוז-ממושקל לתרגומה של דנה כספי בשני ספרי ילדים מאת טובה ינסון שהופיעו בהוצאת קרן ב-2015.

ב-2008 הופיעו ב"הוצאת טובי" שני ספרי עיון בתרגומו: "ג'יהאד ושנאת יהודים" מאת מתיאס קונצל ו"לכבוד השוני" מאת הרב יונתן זקס. בהמשך הופיעו בהוצאת "מגיד" תרגומיו לארבעה ספרים נוספים של הרב זקס: "לרפא עולם שבור" (2010), "השותפות הגדולה" (2013), "לא בשם האל" (2016), "שיג ושיח" (2017) ו"מועדים לשיחה" (2019). בהוצאת טובי הופיע בתרגומו גם ספרה של רות וייס "פרדוקס הפוליטיקה היהודית" (2018). ב"ידיעות ספרים" יצאו לאור תרגומיו לספריו של הרב שלמה ריסקין "אור תורה" על ספר ויקרא (2011), על ספר במדבר (2012) ועל ספר דברים (2013), והאוטוביוגרפיה "ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון" (2012). ב-2013 הופיעו בהוצאה זו תרגומיו לספרים "משיבי הרוח" מאת דוד יעקבסון ו"נבראו שווים" מאת יהושע ברמן, וב-2014 תרגומו ל"לטעום מהשמים" מאת ברוך סטרמן. בהוצאת אוניברסיטת אריאל הופיע ב-2013 תרגומו לספר "סינדרום אוסלו" מאת קנת לוין. בהוצאת שלם הופיע בתרגומו "משפט ההיסטוריה", מבחר ממאמריה של גרטרוד הימלפרב (2017). ערך ספרים אחדים, בהם ספר המאמרים של אורי אליצור "בדעה צלולה" (ידיעות ספרים, 2015).

צור נשוי לאמירה ואב לשלש בנות. הוא מתגורר במעלה מכמש[1].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארץ המאובטחת (ברקאי ספרים, 2005) (מבחר טורים)
  • אל דביר החשכה (כתב, 2018) (תרגום עברי, עם מבואות וביאורים, למבחר מקיף משירי 'לזכר' מאת אלפרד טניסון)
  • רודיארד קיפלינג - מבחר שירים, 24 שירים בתרגומו, בתוספת ביאורים ואחרית דבר (דחק, 2019)
  • המדינה הזאת: מבחר שירי עיתון (סלע מאיר, 2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צור ארליך, library.osu.edu