עלילת טיסאסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אסתר שוימושי
קארוי אטווש, הסניגור שהגן על הנאשמים שהיו קרבנות לעלילת הדם

עלילת טיסַאֶסלרהונגרית: A Tiszaeszlári vérvád) הייתה עלילת דם שהתרחשה בכפר טיסאסלר (Tiszaeszlár) במזרח הונגריה בשנת 1882.

היעלמותה של הנערה הנוצרייה בת הכפר, אסתר שוימושי (Solymosi Eszter), גררה אחריה האשמות שהוטחו ביהודים, שלוּבּוּ בהסתת צירי פרלמנט אנטישמיים. חמישה-עשר יהודים הועמדו לדין, בהם היה שוחט הקהילה שלמה שוורץ. השופט-החוקר והכנסייה לא בחלו באמצעים. שני בניו של שמש הקהילה, יוסף שארף, נחטפו והוחזקו בידי הכנסייה.[דרוש מקור] הגדול בהם (שהיה כשיר להעיד) עבר שטיפת מוח עד שהסכים להעיד שראה, כביכול מבעד לחור המנעול של בית הכנסת, כיצד השוחט שוורץ חתך את גרונה של הנערה במרתף בית הכנסת[דרוש מקור]. הנער תיאר כיצד טפטף דמה של הנערה מגרונה לתוך כלי קיבול שהחזיק השוחט בידו, בעוד אביו ושאר הנאשמים מחזיקים בנערה לבל תזוז. ניכר היה בו שהוא מדקלם את אשר שמו הכמרים בפיו, וכאשר הטיח בו השוחט כי הוא משקר, כיוון שכאשר שוחטים אדם מגרונו הדם פורץ בעוצמה רבה ולא טיפין טיפין כפי שתיאר, ובכלל, אי אפשר לשחוט ביד אחת ולהחזיק כלי קיבול ביד השנייה, חזר הנער שוב על דבריו מבלי להתייחס לקושיות אלה. הסניגור, הסופר ההונגרי קארוי אטווש (Károly Eötvös), הביא את השופטים לבית הכנסת כדי שייווכחו במו עיניהם שלא ניתן לראות דבר מהמקום שציין הנער, ולמעשה לא היה כלל חור מנעול באותה דלת.[דרוש מקור] המשפט גרם למהומות אנטישמיות ואף לפוגרומים בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה) ובערים אחרות, והממשלה נאלצה להכריז על משטר צבאי ולשלוח פלוגות צבא לאזורים שבהם התגוררה אוכלוסייה יהודית.[דרוש מקור] ראש הממשלה, קלמן טיסה, הכריז שכל עוד הוא מכהן בתפקידו לא ירשה פגיעה ביהודים חפים מפשע.

באחד הימים נמשתה גופת נערה מנהר הטיסה והתברר שלא היו עליה כל סימני אלימות. אמה של הנערה, בלחץ הכנסייה, סירבה לזהות את הגופה כבתה הנעדרת, והדייגים שמשו את הגופה עונו בידי השופט החוקר, עד שהעידו שהיהודים מסרו להם גופה הלבושה בבגדי הנעדרת, שאותה גנבו מאחד מבתי החולים בעיר, כדי שישליכוה בנהר וימשוה לאחר כמה ימים.[דרוש מקור] אלא שלא היה בידי התביעה כל דיווח על גופה חסרה משום בית חולים. הגופה נשלחה לבודפשט ושם קבעו פתולוגים ממשלתיים - קובאץ' ויקטור באבש שמדובר בגופת הנעדרת שהייתה בהיריון וכנראה התאבדה בטביעה, לאחר שחברהּ ברח במקום לשאתהּ לאישה כפי שהבטיח.[דרוש מקור] הסניגוריה הנלהבת של אטווש הביאה לזיכוי כל הנאשמים, וערעור התביעה לבית המשפט בבודפשט נדחה.

אטווש חיבר ספר בן שלושה כרכים על הפרשה – "A Nagy Per" ("המשפט הגדול"). אטווש שהיה ראש המפלגה הליברלית וחבר הפרלמנט ההונגרי שילם מחיר אישי כבד על הסכמתו להגן על יהודים בהתנדבות;[דרוש מקור] הוא סולק ממפלגתו, איבד את מקומו בפרלמנט וסבל רדיפות נוספות מצד העיתונות ומצד חבריו למקצוע. כיום הוא נחשב בהונגריה לגיבור לאומי ולאישיות נערצת[דרוש מקור]. הנער מוריץ שארף, שהעיד נגד השוחט, היגר להולנד, שם חזר ליהדות ופרסם את זכרונותיו מהפרשה. על פרשה זו כתב הסופר ארנולד צווייג את הרומן "השליחות של סמאל", שעובד למחזה בשם "עלילת דם בהונגריה".

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלילת טיסאסלר בוויקישיתוף