עלי פייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' עלי פייזר (19191982) היה רופא ישראלי, מרופאי הרובע היהודי במלחמת העצמאות, פרופ' לנוירוכירורגיה, מייסד ומנהל המחלקה לנוירוכירורגיה בבית החולים רמב"ם, המחלקה הראשונה והיחידה בצפון הארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייזר נולד בגטינגן, גרמניה, לאליסה ולכירורג הד"ר דניאל (פריץ) פייזר, אחיו גדעון נולד ב-1924 ואחותו הצעירה עלמה מרים נולדה ב-1927. בשנת 1932 עלה לארץ ישראל עם הוריו, לאחר שאביו רכש בסוף שנות העשרים פרדס בפרדס חנה. ד"ר הלל יפה יעץ לפריץ לנסוע לארץ-ישראל ולסדר את עלייתו במקום.[1]

ב-1936 סיים את בית הספר הריאלי בחיפה.

ב-1944 סיים את בית הספר לרפואה בבזל.

ב-1945 התחיל את עבודתו כרופא מתנדב בבית החולים הדסה ירושלים, 10 ימים לאחר שנשא לאשה את ורה לבית כהן.לזוג נולדו שני ילדים, יעל עליזה ועמוס בנימין שלימים התמנה למנהל המחלקה האורתופדית בשערי צדק.

מרופאי הרובע היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העצמאות התנדב לשרת בעיר העתיקה. יחד עם שני רופאים נוספים, הד"ר אברהם לאופר[2] והד"ר אגון ריס עבד בבית החולים משגב לדך ברובע היהודי, במחזוריות של חודש.[3] פצועים ממגיני הרובע היהודי טופלו על ידי שלושת הרופאים מעובדי בית החולים הדסה, לאופר, פייזר וריס, לעיתים טיפלו וניתחו את הפצועים תחת אש.[4] הרופאים נעזרו באחות ואח מוסמכים, אחות סוציאלית, אחות מעשית, ומתנדבות. רבים מהלוחמים חייבים לצוות הרפואי את חייהם. כאשר נפלה העיר העתיקה בידי הליגיון ד"ר ריס הלך לשבי עם הפצועים והדוקטורים פייזר ולאופר היו כנראה היהודים האחרונים שעזבו את העיר העתיקה.

בשנים 19531954 השתלם בנוירוכירוגיה בבית החולים מאונט סיני בניו-יורק, ארצות-הברית.

בשנים 1955-1956 חזר לעבוד בבית החולים הדסה ירושלים, במחלקה הנוירוכירורגית כתלמידו של הפרופ' אהרון בלר. בשנת 1956 נתמנה למדריך בבית הספר לרפואה[5].

בשנת 1957, לבקשתם של הד"ר רפאל גז'בין מנהל בית החולים רמב"ם, והד"ר משה לזר סגן מנהל רמב"ם, ייסד וניהל את המחלקה לנוירוכירוגיה בבית החולים רמב"ם, במשך 25 שנים עד לפטירתו.

בשנת 1968 נתמנה לפרופסור חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון.

פייזר נפטר בשנת 1982.

בנו, הפרופ' עמוס פייזר, מנהל המחלקה האורתופדית בשערי צדק. אחיינו הפרופ' ראובן פייזר שניהל שנים רבות את המחלקה הגיניקולוגית בבית חולים הקריה, בתל אביב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : פייזר, דניאל (פריץ) עמודים 331-332
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמודים 250-251
  3. ^ פרופ' נסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת הקיבוץ המאוחד, והפקולטה לרפואה על שם ברוך רפפורט - הטכניון, חיפה, 1998
  4. ^ "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", פרק : "התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק משנה : "הרפואה בירושלים", יהושע בן אריה - העורך, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, ירושלים, תשס"ג, 2003, עמוד 305
  5. ^ מינויים באוניברסיטה ובטכניון, למרחב, 20 בפברואר 1956