אהרון בלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אהרון יהודה בלר (10 ביולי 191219 במרץ 1996)[1] היה פרופ' לנוירוכירורגיה, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים הדסה, דקאן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ממקימי ענף הנוירוכירורגיה ומחלוצי הנוירוכירורגים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלר נולד ב-1912 בגרודזינסקי שבפולין. למד רפואה בווינה ובמקביל מדעי היהדות בבית מדרש לרבנים. סיים את לימודיו עם פלישת הנאצים לאוסטריה.[2] כיהודי ציוני עלה לארץ-ישראל בשנת 1939, את משפחתו הותיר בפולין ורובה הושמדה בשואה.[3] נשא לאישה את אסיה בת ניסן ופרומה אהרונוביץ, ונולדו להם בן ובת. בשנים 19401942 עבד בבית החולים על שם שוויצר בטבריה. יצא לארצות הברית להתמחות בנוירוכירורגיה. המחלקה הנוירוכירורגית נוסדה בהדסה, בשנת 1941 על ידי הד"ר הנרי ויגדורסון והייתה היחידה בארץ, .[4]

משנת 1948 עבד בהדסה כנוירוכירורג בכיר ובשנת 1951 נתמנה למנהל המחלקה, תפקיד שכיהן בו כ-30 שנה. משנת 1963 פרופסור לנוירוכירורגיה, ובשנים 19711974 כיהן כדקאן הפקולטה לרפואה.[5] בשנת 1986 הוענק לו תואר יקיר ירושלים.[6] בלר התגורר בשכונת טלביה[7]

בלר הכשיר דור של נוירוכירורגים, שהתמנו למנהלי מחלקות ברחבי ישראל, ביניהם הפרופ' עלי פייזר. הנחיל לתלמידיו: אהבת החולה, מסירות, צניעות, הגינות ויושר אישי.[8]

במלחמת ההתשה ניתח והציל ממוות את שאול ויצמן, בנו של האלוף עזר ויצמן, שהוטס מזירת תעלת סואץ, מחוסר הכרה, סובל מפגיעת ראש כתוצאה מקליע שירה צלף מצרי.[9]

בלר סייע לפתיחת המגילות הגנוזות - מקומראן באמצעות מכשירים ששימשו בניתוחי מוח.[10][11]

נפטר ב- 1996. בלר נקבר בבית העלמין הר תמיר, בגבעת שאול.

בנו, הפרופ' עוזי בלר, מנהל אגף נשים ויולדות במרכז שערי-צדק. 78 שנים לאחר שאביו הפרופ' בלר ברח מאוסטריה בזמן השואה, ועד החברה לגינקולוגיה אונקולוגית של אוסטריה AGO- Austria העניק לפרופ' עוזי בלר, אות הוקרה ע"ש הגינקולוג האוסטרי הנודע פרופ' ארנסט וורטהיים. הפרס היוקרתי ותעודת ההוקרה הוענקו בנוכחות 500 רופאים בכירים בכנס השנתי של החברה האוסטרית בזלצבורג, אוסטריה.[2][12]

אחיינו הוא העיתונאי דן מרגלית.[13]

מספריו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דין וחשבון ביניים על הפעילות של המחלקות לנתוחי מח בבתי החולים בישראל, מאת חיים שלום הלוי, אהרון יהודה בלר, משרד הבריאות, ירושלים, תש"ל, 1970.
  • אשפוז נוירוכירורגי בישראל סקר המחלקות הנוירוכירורגיות בשנים 1966 ו-1968, מאת ח"ש הלוי, אהרון בלר וצבי כוכבי, משרד הבריאות, היחידה לכלכלה רפואית וסטטיסטיקה, ישראל, תשל"ב, 1972.

ספר על אהרון בלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרון בלר 1996-1912, עריכה: אלעד מרגל, הוצאת דוקוסטורי, רעננה, 2013.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ 2.0 2.1 דליה מזורי, האב ברח מאוסטריה – הבן שב לקבל פרס, באתר nrg
  3. ^ אהרון בלר עם אחותו הלה ובעלה - תמונה - Harary Yuval Family
  4. ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 303, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  5. ^ הרפואה, 130, פרופ' אהרון בלר, 1996, עמוד 896
  6. ^ עיריית ירושלים - יקיר ירושלים
  7. ^ שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית - דף 1 - תוצאות, Google Books
  8. ^ אהרון בלר
  9. ^ על הפציעה של שאולי - מספר עזר ויצמן בספרו "לך שמים לך ארץ", הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 326-325
  10. ^ עדנה אברמסון, זיכרון מצולם : הרופאים היקים הראשונים בירושלים, ידיעות אחרונות, 27.6.2014
  11. ^ ארגון יוצאי מרכז אירופה, בלר אהרון 1912–1996. למד בווינה ועלה לארץ בשנת 1939. ניהל במשך שנים את המחלקה לנוירוכירורגיה בביה"ח הדסה ירושלים. סייע בפתיחת המגילות הגנוזות בקומראן באמצעות ...
  12. ^ פרס יוקרתי לפרופ' עוזי בלר, מנהל אגף נשים ויולדות בשערי צדק
  13. ^ 11 ביוני 2016 - "בשנת 1944 לקחו אותי לסיור ליד הכותל, שהרחבה שלו הייתה צרה ביותר, עם אמי, אבי ד”ר ישראל מרגלית ודודי הפרופ' אהרון בלר", מאת תמר פרלשטיין, סל תרבות : הספרים שדן מרגלית קורא שוב ושוב