לדלג לתוכן

אהרון בלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון בלר
לידה 10 ביולי 1912
גרודזינסקי שבפולין
פטירה 19 במרץ 1996 (בגיל 83) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1939
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
התמחות נוירוכירורגיה
מעסיק
בת זוג אסיה בלר לבית אהרונוביץ
ילדים פרופ' עוזי בלר
רות בייט
מספר ילדים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרון יהודה בלר (10 ביולי 191219 במרץ 1996)[1] היה פרופ' לנוירוכירורגיה, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים הדסה, דקאן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ממקימי ענף הנוירוכירורגיה ומחלוצי הנוירוכירורגים בישראל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלר נולד ב-1912 בגרודזינסקי שבפולין. למד רפואה בווינה ובמקביל מדעי היהדות בבית מדרש לרבנים. סיים את לימודיו עם פלישת הנאצים לאוסטריה.[2] כיהודי ציוני עלה לארץ-ישראל בשנת 1939, את משפחתו הותיר בפולין ורובה הושמדה בשואה.

בשנים 19401942 עבד בבית החולים על שם שוויצר בטבריה. יצא לארצות הברית להתמחות בנוירוכירורגיה. המחלקה הנוירוכירורגית נוסדה בהדסה, בשנת 1941 על ידי הד"ר הנרי ויגדורסון והייתה היחידה בארץ ישראל.[3]

משנת 1948 עבד בהדסה כנוירוכירורג בכיר ובשנת 1951 נתמנה למנהל המחלקה, תפקיד שכיהן בו כ-30 שנה. משנת 1963 פרופסור לנוירוכירורגיה,[4] ובשנים 19711974 כיהן כדקאן הפקולטה לרפואה.[5]

בלר הכשיר דור של נוירוכירורגים, שהתמנו למנהלי מחלקות ברחבי ישראל, ביניהם הפרופ' עלי פייזר. הנחיל לתלמידיו: אהבת החולה, מסירות, צניעות, הגינות ויושר אישי.[6]

במלחמת ההתשה ניתח והציל ממוות את שאול ויצמן, בנו של האלוף עזר ויצמן, שהוטס מזירת תעלת סואץ, מחוסר הכרה, סובל מפגיעת ראש כתוצאה מקליע שירה צלף מצרי.[7]

בשנת 1986 הוענק לו תואר יקיר ירושלים.[8]

בלר סייע לפתיחת המגילות הגנוזות - מקומראן באמצעות מכשירים ששימשו בניתוחי מוח.[9]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלר היה נשוי, עד לפטירתו, לאסיה בת ניסן ופרומה אהרונוביץ. הם התגוררו בשכונת טלביה[10] אסיה נפטרה ב-2012.[11]

לבני הזוג נולדו בן עוזי ובת רות בייט. בנם הוא פרופ' עוזי בלר, מנהל אגף נשים ויולדות במרכז שערי-צדק וחבר ילדות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 78 שנים לאחר שאביו הפרופ' בלר ברח מאוסטריה בזמן השואה, ועד החברה לגינקולוגיה אונקולוגית של אוסטריה AGO- Austria העניק לפרופ' עוזי בלר, אות הוקרה ע"ש הגינקולוג האוסטרי פרופ' ארנסט וורטהיים. הפרס ותעודת ההוקרה הוענקו בנוכחות 500 רופאים בכנס השנתי של החברה האוסטרית בזלצבורג, אוסטריה.[2][12]

אהרון בלר נפטר ב־1996, ונקבר בבית העלמין הר המנוחות בחלקת הר תמיר, בגבעת שאול.

אחיינו היה העיתונאי דן מרגלית.[13]

מספריו ומאמריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אהרון בלר 1996-1912 (עריכה: אלעד מרגל), הוצאת דוקוסטורי, רעננה, 2013.

פרסומים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דין וחשבון ביניים על הפעילות של המחלקות לנתוחי מח בבתי החולים בישראל, מאת חיים שלום הלוי, אהרון יהודה בלר, משרד הבריאות, ירושלים, תש"ל, 1970.
  • אשפוז נוירוכירורגי בישראל סקר המחלקות הנוירוכירורגיות בשנים 1966 ו-1968, מאת ח"ש הלוי, אהרון בלר וצבי כוכבי, משרד הבריאות, היחידה לכלכלה רפואית וסטטיסטיקה, ישראל, תשל"ב, 1972.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אתר "Billiongraves"
  2. 1 2 דליה מזורי, האב ברח מאוסטריה – הבן שב לקבל פרס, באתר nrg
  3. יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 303, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  4. העלאות ומינויים בבית־הספר לרפואה, הַבֹּקֶר, 17 באוקטובר 1965
  5. הרפואה, 130, פרופ' אהרון בלר, 1996, עמוד 896
  6. אהרון בלר
  7. על הפציעה של שאולי - מספר עזר ויצמן בספרו "לך שמים לך ארץ", הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 326-325
  8. עיריית ירושלים - יקיר ירושלים
  9. עדנה אברמסון, זיכרון מצולם: הרופאים היקים הראשונים בי-ם, באתר ynet, 27 ביוני 2014
  10. שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית - דף 1 - תוצאות, Google Books
  11. אסיה בלר ז"ל לבית אהרונוביץ', באתר אבלים
  12. פרס יוקרתי לפרופ' עוזי בלר, מנהל אגף נשים ויולדות בשערי צדק
  13. 11 ביוני 2016 - "בשנת 1944 לקחו אותי לסיור ליד הכותל, שהרחבה שלו הייתה צרה ביותר, עם אמי, אבי ד”ר ישראל מרגלית ודודי הפרופ' אהרון בלר", מאת תמר פרלשטיין, סל תרבות : הספרים שדן מרגלית קורא שוב ושוב