לדלג לתוכן

עמוס נוטע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס נוטע
Amos notea
לידה 25 באפריל 1938 (בן 86)
חיפה, ישראלישראל ישראל
ענף מדעי פיסיקה גרעינית, אבטחת איכות ואמינות
מקום לימודים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט סעדיה עמיאל
בת זוג עדנה נוטע

עמוס נוטע הוא פרופסור אמריטוס בטכניון.[1] חוקר בתחומי הנדסה גרעינית, אופטימיזציה של מערכות ניטור ובקרה, בדיקות לא הורסות, מערכות ניהול מורכבות והבטחת איכות.

נוטע יזם, פיתח, הקים והוביל מעל 20 שנה תוכנית ללימודים לתארים גבוהים באבטחת איכות ואמינות בטכניון. התוכנית הכשירה משתלמים בניהול מערכות איכות משולבות אמינות, ובכלל בתחומי הבטיחות, מדידות, הערכת סיכונים וניהול אסונות.

ב-2006 הקים מחלקה ללימודי תואר ראשון בהנדסת איכות ואמינות במכללה האקדמית כנרת, ועמד בראשה במשך 8 שנים. בנוסף, הקים במכון הטכנולוגי חולון את מרכז המחקר והפיתוח לאפר"ן (אסון פתע רב נפגעים) ואת המסלול לתואר שני בהבטחת איכות ואמינות, וגם אותו הוביל, עד 2024.

עמוס נוטע עם אביבה גלעדי וחוקר נוסף בעבודה בהמרכז למחקר גרעיני שורק, 1963

עמוס נוטע נולד בחיפה, ב-25 באפריל 1938, בן ליהודה וציפורה נוטס. הוריו עלו כחלוצים מפולין בראשית שנות ה-30.

הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה (1961) ותואר שני בהנדסה גרעינית (1965), שניהם מהטכניון. תואר דוקטור בפיזיקה, בהנחיית סעדיה עמיאל, הוענק לו מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1969). הוא מוסמך של Western European Laboratory Accreditation Cooperation[2]‏ (WELAC) כ־Tutor for Assessors Training.מוסמך מטעם ה-OECD כבודק של מעבדות GLP. בשירותו הצבאי (1961–1968), כבוגר העתודה האקדמית, עבד כחוקר במרכז למחקר גרעיני שורק בתחומי הפיזיקה והכימיה הגרעינית ובטיחות הקרינה. בשנים אלו כיהן כאחראי בטיחות קרינה בוועדה לאנרגיה אטומית. בהמשך שימש כיועץ ואחראי על בטיחות קרינה והסביבה גם בטכניון במשך שנים רבות. בתום שירותו הצבאי, הצטרף נוטע לסגל האקדמי של המחלקה להנדסה גרעינית בטכניון וכיהן כדיקן המחלקה בשנים 1978 עד 1982.[3]

ב-1985 הקים את תוכנית הלימודים לתארים גבוהים באבטחת איכות ואמינות בטכניון, כמענה לצורך שעלה מהתעשיות הביטחוניות. הוא עמד בראש התוכנית עד 2006, אז יצא לגמלאות מהטכניון. בשנים הראשונות, מרבית המשתלמים היו ממשרד הביטחון, התעשייה הביטחונית וחילות צה"ל. משנת 1987 כאשר יצא בעולם תקן 9001 ISO, לפיו היו חייבים הספקים של ציוד ושירות לעבור התעדה, החלו להגיע ללימודים גם מהנדסים מתעשיות המזון, התרופות, האלקטרוניקה, התוכנה והשירותים. עד 2006 הכשיר יותר מ-1,200 משתלמים לתואר שני, והנחה למעלה ממאה משתלמים לתואר דוקטור.

לאחר פרישתו מהטכניון, הקים מחלקה ללימודי תואר ראשון בהנדסת איכות ואמינות במכללה האקדמית כנרת ועמד בראשה עד 2016.[4] בנוסף, הצטרף לסגל האקדמי במכון הטכנולוגי בחולון (HIT) והקים את מרכז המחקר והפיתוח לאפר"ן (אסון פתע רב נפגעים) ואת מסלול הלימודים לתואר שני בהנדסת איכות ואמינות. הוא עמד בראש המסלול ולימד בו עד 2024.[5][6]

עמוס נוטע עסק במהלך השנים במחקר ופיתוח ובייעוץ לארגונים תעשייתיים ולגורמי ממשל, כולל התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, רפא"ל ואגף מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) במשרד הביטחון. הוא הוביל מחקרים בקהילה האירופאית, הסוכנות לאנרגיה אטומית, אוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית, ריכז ועדות וכיהן בתפקידים בטכניון ובגופים ציבוריים שונים. במהלך הקריירה ארוכת השנים, פרסם יותר מ-200 מאמרים בכתבי עת בין-לאומיים ובמסגרת כנסים בישראל ובעולם. בין תפקידיו הרבים, היה בין מקימי האיגוד הישראלי לאיכות, האיגוד להנדסת בטיחות, והאיגוד הישראלי לבדיקות לא הורסות.[7] כמו כן, פיתח והקים את הרשות להסמכת מעבדות בישראל[8] (ISRAC) וסייע לנסח את החוק של הרשות. בין השנים 2002 עד 2007 כיהן כנשיא האגודה הישראלית לבדיקות לא הורסות[7] (ISRANDT), לאחר שהיה אחד ממייסדיה.

אותות כבוד והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תואר Fellow מהארגון הבריטי לבדיקות לא הורסות (1989). היה האדם השמיני שקיבל תואר זה מחוץ לבריטניה.
  • אות כבוד מהעמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות, ISRANDT (1989).
  • אות הצטיינות מנשיא המדינה (בתקופת כהונתו של עזר ויצמן) על הכנסת הלימודים האקדמיים באיכות למדינת ישראל (2000).
  • פרס מפעל חיים מהאיגוד הישראלי לאיכות על תרומה לאיכות ולמצוינות במדינת ישראל (2013).[9]
  • הוקרה מהאגודה הבולגרית לבדיקות לא הורסות (2017).

פעילות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ׳ נוטע היה מראשוני המובילים את המאבק נגד מיכל האמוניה במפרץ חיפה ולקח בו חלק פעיל במשך יותר מ-20 שנה. בתקופה זו, כתב חוות דעת מקצועיות, התריע על הסכנה הכרוכה במיכל, היה חבר בוועדות מומחים, ייצג את עיריית חיפה בוועדות ציבוריות, במשרדי ממשלה ובדיונים בכנסת. הודות לפעילותו הענפה, הוענק לו ב-2013 פרס על אזרחות אמיצה בעיר חיפה.[10][11][12][13]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לעדנה (רוטר). לשניים יש שתי בנות ובן, ארבע נכדות ושני נכדים.

פרסומים אחרונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Kobo-Greenhut, A., Notea, A., Ruach, M., Onn, E., & Hasin, Y. (2014). Time to follow guidelines, protocols, and structured procedures in medical care and time to leap out. Risk Management and Healthcare Policy, 7, 233–237. https://doi.org/10.2147/RMHP.S70797
  • Bashan, A. Notea, A. (2018). A hierarchical model for quality management systems in global organizations, International Journal of Quality & Reliability Management, 35 (7),1380-1398, https://doi.org/10.1108/IJQRM-03-2017-0055
  • Bashan, A. Notea, A., Ben Jacob, A. (2024). The Functionality of Global Quality Management in the Dynamic and Global Environment of Mergers, Acquisitions, and Strategic Partnerships - Adoption of a Systematic Process Concept. American Journal of Management Science and Engineering, 9 (2), 24-44, https://doi.org/10.11648/j.ajmse.20240902.11
  • Benis, A. Notea, R. Barkan, (2018). Risk and Disaster Management: From Planning and Expertise to Smart, Intelligent, and Adaptive Systems, Studies of Healthcare Technology and Informatics, 247, 286- 290. http://dx.doi.org/10.3233/978-1-61499-852-5-286
  • A. Benis, A. Boim, A. Notea, (2019). "A Social Networks Data Historian Supporting Research in Emergency & Disaster Medicine and Management", Studies of Healthcare Technology and Informatics, 258 ,231- 232. doi:10.3233/978-1-61499-959-1-231

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמוס נוטע – גמלאי הטכניון, באתר הטכניון (באנגלית)
  2. ^ Western European Laboratory Accreditation Cooperation
  3. ^ עמוס נוטע – דיקן המחלקה להנדסה גרעינית, באתר טכניון
  4. ^ עמוס נוטע, כיצד טלקומוניקציה תעצב את מעבדות הבל"ה של מחר
  5. ^ Amos Notea | מוסד אקדמי HIT מכון טכנולוגי חולון | אינדקס המחקר במכללות בישראל, באתר המחקר במכללות
  6. ^ עמוס נוטע, באתר מכון טכנולוגי חולון – HIT
  7. ^ 1 2 עלינו, באתר העמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות
  8. ^ הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
  9. ^ אות מפעל חיים – האיגוד הישראלי לאיכות
  10. ^ חוקר בטכניון: פגיעה במיכל האמוניה שוות ערך לחורבן בית שלישי
  11. ^ מפגש ירוק לשנה החדשה 27.9.2017
  12. ^ 103FM – גבי גזית – מי צריך המון אמוניה?, באתר 103FM – האזנה לרדיו און ליין
  13. ^ אידו סלע (2015-10-22), מיכל האמוניה במפרץ חיפה – כתבתו של אידו סלע, נבדק ב-2024-07-16