עמי מויאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' עמי מויאל
פרופ' עמי מויאל
לידה 1962 (בן 58 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הנדסת חשמל ומחשבים
עיסוק מהנדס חשמל עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.afeka.ac.il/about-afeka/professor-ami-moyal/
נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופ' עמי מויאל (נולד ב-22 ביוני 1962) הוא דוקטור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה לתחום של זיהוי דיבור אדם באמצעות מחשב, ומחודש נובמבר 2014 מכהן בתפקיד נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' מויאל נולד והתחנך בעיר אשדוד ובה הוא מתגורר עד היום עם רעייתו וארבעת ילדיהם. כבר מגיל צעיר גילה משיכה לעולם ההנדסה. במהלך לימודיו בתיכון מקיף א' באשדוד נחשף למעבדות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובעקבות זאת התגבשה אצלו ההחלטה ללמוד הנדסת חשמל. החלטה זו השפיעה עד מאוד על מסלול חייו: הבגרות המדעית בתיכון, שירותו הצבאי כטכנאי מכ"ם בגדוד נ"מ, לימודי הנדסה באקדמיה, עבודה בשוק ההיי-טק, הוראה ומחקר אקדמי ותפקיד של נשיא מוסד אקדמי.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרופ' מויאל תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי בהנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את התואר השלישי סיים בשנת 1993, עם התמחות בזיהוי דיבור אדם באמצעות מחשב. הדוקטורט שלו התמקד בזיהוי פונמות מתוך דיבור רציף (“Phoneme Recognition from Continuous Speech”). בשנת 2017 העניק לו ארגון הבוגרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב את "אות הבוגר", כהוקרה על תרומתו הרבה לחברה.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית ההיי-טק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' מויאל החל את הקריירה המקצועית שלו בתחום ההיי-טק. בשנים 1993–2008 הוא צבר ניסיון במגוון תפקידים בתעשיית ההיי-טק, ובהם מדען, ראש צוות פיתוח אלגוריתמים, סמנכ"ל פיתוח טכנולוגיה וסמנכ"ל פיתוח עסקי; בשנת 2001 ולמשך שבע שנים כיהן בתפקיד מנכ"ל חברת NSC, המפתחת מוצרי זיהוי דיבור.[2]

פעילות למען שוויון הזדמנויות בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2007–2011 כיהן פרופ' מויאל בתפקיד יו"ר הוועד המנהל של "אייסף – הקרן הבינלאומית לחינוך", הפועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות שוויון הזדמנויות בחינוך. בזמן כהונתו הגדילה הקרן בהובלתו את סכומי המלגות לסטודנטים, כדי לשפר את ערך המלגה שהיא מעניקה וכדי לקדם את פעילותה. על תרומתו לחברה ופעילותו בקרן אייסף זכה פרופ' מויאל בשנת 2010 ב"אות ספרא למצוינות ותרומה לחברה הישראלית" (ע"ש אדמונד י' ספרא).[3]

מחקר יישומי בתחום עיבוד שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 ייסד פרופ' מויאל את "המרכז לעיבוד שפה" במכללת אפקה (ACLP). בניהולו הפך ACLP למרכז ידע לאומי בתחום עיבוד אותות דיבור ומקיים פעילות מחקר ופיתוח ענפה מול תעשיית ההיי-טק ומערכת הביטחון.[4] בתקופתו של פרופ' מויאל בתפקיד ראש המרכז וכן בשנים שלאחר מכן זכה ACLP למענקי מחקר רבים ממקורות שונים; הועסקה בו קבוצה מולטי-דיספלינארית של כ-20 חוקרים שקיימה פעילות מחקרית ענפה, הובילה שני כנסים שנתיים, קיימה קורסים לתעשייה, פרסמה מאמרים בכתבי עת מקצועיים והשתתפה בתחרויות בין-לאומיות. כיום נחשב המרכז למוביל בישראל בתחום עיבוד שפה.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 החליט פרופ' מויאל לעזוב את תחום ההיי-טק, לאחר שצבר בו ניסיון רב, ופנה לאקדמיה. הוא הצטרף כחבר סגל למחלקה להנדסת חשמל במכללת אפקה ועסק בהוראה של קורסים בתחום של עיבוד אותות. במקביל חקר את התחום של זיהוי דיבור, זכה במענקי מחקר רבים, פרסם מאמרים מדעיים והתקדם לדרגת פרופסור חבר (בשנת 2011) ולדרגת פרופסור מן המניין (בשנת 2014). בשנים 2009–2014 כיהן בתפקיד ראש המחלקה להנדסת חשמל במכללת אפקה, ומאז נובמבר 2014 הוא מכהן בתפקיד נשיא אפקה.

הובלת שינוי בתהליך החינוך של מהנדסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להתאים את תהליך חינוכם של המהנדסים באפקה לצורכי עולם התעסוקה המשתנה מצד אחד ולצרכיו של דור הסטודנטים החדש מן הצד האחר, מוביל פרופ' מויאל בתפקיד נשיא המכללה שינוי אסטרטגי בפעולתה, המתבטא בהטמעת שיטות פדגוגיות חדשניות, בעדכון תוכנית הלימודים, בטיפוח פעילויות מחוץ לתוכנית הלימודים ואף בעיצובן המחודש של כיתות הלימוד, ובעיקר – בשילוב הקניית כישורים לסטודנטים בתהליך הלמידה.[5] כחלק מתהליך השינוי שוקדת המכללה יותר מתמיד על הידוק קשריה עם התעשייה ועם מערכת החינוך. פרופ' מויאל מאמין כי כך תוכל אפקה ליצור הווי לימודים המשלב מצוינות והנאה, ולהקנות לסטודנטים של המכללה, לצד הידע המדעי וההנדסי, גם ערכים, כישורים חיוניים, שפות והשכלה רחבה – כנדרש ממהנדס בעולם המודרני.[6]

מאמרי דעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Moyal A., Aharonson V., Tetariy E. and l Gishri M. (2013). Phonetic Search Methods for Large Speech Databases, SpringerBriefs in Speech Technology, New-York, Springer, March 2013 (60 pages).
  • Tetariy E., Bar-Yosef Y., Gishri M., Aloni-Lavi R., Aharonson V. and Moyal A (2016). “Cross-Language Phoneme Mapping for Phonetic Search Keyword Spotting using Multiple Source Languages", accepted for publication at the Journal of Artificial Intelligence Research (JAIR), Vol. 5, No. 2, pp. 24, January 2016.
  • Tetariy E., Bar-Yosef Y., Silber-Varod V., Gishri M., Aloni-Lavi R., Aharonson V. and Moyal A (2015). “Cross-language phoneme mapping for phonetic search keyword spotting in continuous speech of under-resourced languages,” Journal of Artificial Intelligence Research (JAIR), Vol. 4, No. 2, pp. 72-82, June 2015.
  • Tetariy E., Gishri M., Aharonson V. and Moyal A. (2013). “An Efficient Lattice-based Phonetic Search Method for Accelerating Keyword Spotting in Large Speech Databases,” International Journal of Speech Technology, Volume 16, Issue 2, pp. 161-169, June 2013.
  • Silber V., Latin M. and Moyal A., "Frequency of Hebrew Phonemes and Phoneme Clusters in a Data-Driven Approach”, Journal of Literacy and Language”, Vol. 6, pp. 22-36, June 2017.
  • Lapidot I., Shoa A., Furmanov T., Aminov L., Moyal A. and Bonastre JP (2017). "Generalized Viterbi-based Models for Time-Series Segmentation and Clustering Applied to Speaker Diarization", Computer Speech & Language, Elsevier, February 2017. http://dx.doi.org/10.1016/j.csl.2017.01.011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]