עמנואל אבוהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמנואל אבוהב
לידה 1555 (משוער)
פורטו, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1628
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו Nomologia o Discursos legales ("נומולוגיה")
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמנואל אבוהבספרדית: Imanuel Aboab‏, 1555 (משוער) פורטו, פורטוגל - 1628, ירושלים) היה מחבר והוגה דעות יהודי שפעל באיטליה. נודע בשל פעולתו לזירוז האנוסים לשוב בגילוי ליהדות, ובמסגרת זו הוא חיבר את ספרו Nomologia o Discursos legales (נומולוגיה).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל אבוהב נולד סביב שנת 1555 בפורטו שבפורטוגל. משפחתו הייתה מהמשפחות המפורסמות בספרד הנוצרית, אשר מבני המשפחה הנודעים היו רבי יצחק אבוהב, מחבר הספר "מנורת המאור", ורבי יצחק אבוהב מקסטיליה (1433-1493). בנעוריו הוא התייתם מהוריו, וגדל אצל סבו אברהם אבוהב בנו של רבי יצחק מטולידו. בשנת 1585 הוא עקר לאיטליה על מנת לשוב ליהדותו בגלוי,[1] שם הוא נדד במשך תקופה ממקום למקום.

תקופה מסוימת הוא התגורר בפיזה,[2] שם בשנת 1597 הוא ניהל ויכוח עם מלומד אנגלי. בהמשך הוא עקר לרג'ו אמיליה, שם הוא התוודע למקובל רבי מנחם עזריה מפאנו. תקופה מסוימת הוא התגורר בקורפו, שם הוא התוודע להורציו דל מונטה (Horazio del Monte)‏, שר צבא הרפובליקה של ונציה, אחיינו של הדוכס מאורבינו ואחיינו של חואן בטיסטה דל מונטה, והוא אף התכתב עמו בלטינית ובאיטלקית[3] בשנת 1607 על פירוש האמרה "Humanum est peccare, diabolicum perseverare, angelicum emendare" [אנושי הוא לחטוא, שטני הוא להקשות עורף, מלאכי הוא להיתקן].[4] בעת שהותו בפרארה הוא ניהל ויכוח עם מלומד נוצרי על תרגומי המקרא הלועזיים, כאשר הוא טען כי רק הנוסח העברי נאמן למקור, וכי התרגומים הלטיניים והיוונים משובשים. בהמשך הוא עקר לספולטו ולמקומות נוספים באיטליה, ולבסוף הוא התיישב בוונציה, שם הוא הוזמן לשמש כ"חכם" מטעם הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגלית.

בין השנים 1515 עד 1625 הוא שקד על חיבורו "נומולוגיה", ושלוש שנים לאחר מכן הוא עלה לארץ ישראל[5] בעקבות בתו גרסיה, אשר החזיקה שם שתי ישיבות, בצפת ובירושלים.

"נומולוגיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער המהדורה הראשונה של ספרו Nomologia, אמשטרדם 1629.

במסגרת פעולתו למען השבת האנוסים ליהדותם בגלוי, הוא חיבר את חיבורו Nomologia o Discursos legales (נודע בקיצור בשם נומולוגיה). הספר נכתב בשפה הספרדית, והוא שקד על חיבורו כעשר שנים, משנת 1515 עד שנת 1625. הספר נדפס על ידי יורשיו באמשטרדם בשנת 1629, שנה לאחר מותו.

הספר תורגם לעברית על ידי משה אורפילי בשנת 1997 בהוצאת יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו וכתביו

חיבורים ומאמרים אודותיו

  • Roth, Cecil. "Immanuel Aboab’s Proselytization of the Marranos", The Jewish Quarterly Review (JQR) 23 (1932-33): pg. 121-62.
  • Leopold Löwenstein, Die Familie Aboab, In: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, N.F. 12 (1904), S. 661-701
  • De Rossi, Dizionario Storico, Germ. transl. by Hamberger, pp. 12-13.
  • Kayserling, Immanuel Aboab, in Jeschurun, iv. 572 et seq., v. 643 et seq.
  • idem, Gesch. d. Juden in Port. pp. 271 et seq.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי דברי המשורר דניאל לוי דה בריוס (Daniel Levi de Barrios)
  2. ^ ניתן לזהות את חתימת ידו על מספר הסכמות שנתקנו בפיזה בחודש תשרי ה'ר"ס (1599).
  3. ^ הורציו כתב לו באיטלקית, והוא השיב לו בלטינית. מאוחר יותר הוא העתיק זאת לספרו "נומולוגיה", שם הוא תרגם את הדברים לספרדית, השפה בה נכתב חיבורו.
  4. ^ התרגום מתוך: משה אורפלי, במאבק על ערכה של תורה: ה'נומולוגיה' לר' עמנואל אבוהב, תרגום לעברית בתוספת מבוא והערות, הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ז 1997. עמ' 36
  5. ^ זאת אנו למדים מאיגרת מראש חודש שבט שפ"ט (1629) ששלחו ראשי קהילת קורפו אל רבני ירושלים.