עסקי אוויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עסקי אוויר (יידיש: לופט גשעפט, מגרמנית Luftgeschäft) הוא כינוי גנאי לעסקים לא יצרניים המבוססים על סחר במוצרי הון לא פיזיים. השם מרמז על על פרנסה שאינה כוללת עבודה בעלת תועלת וטפילות. פרנסה מעסקי אוויר הוא אחד הסטראוטיפים שיוחסו ליהודי גלותי שהוצב כנגד היהודי החדש שעוסק בחקלאות ותעשייה.

שימוש בביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב בר בורוכוב תיאר את המבנה התעסוקתי של יהדות אשכנז כ"פירמידה הפוכה": בסיס צר בו יהודים מועטים עסקים בפעילות יצרנית בתחומי התעשייה וחקלאות. מעליו החלק העליון והרחב הכולל את רוב היהודים העוסקים בעסקי אוויר שונים, בעיקר מתווכים, סוחרים ומלווים בריבית.

בעברית ישראלית הביטויים "לופט גשעפט" ו"עסקי אוויר" משמשים לגנאי לעיסוקים שונים, בין היתר: עריכת דין[1], השקעות בשוק ההון ובורסה לניירות ערך[2][3], עסקי מסחר ופיננסים לסוגיהם[4], שיווק רשתי, השקעה במטבע וירטואלי[5] ותיווך עסקי.

לדוגמה, יש המשווים בין איש העסקים נוחי דנקנר וקבוצת האי די בי חברה לאחזקות לבין התעשיין סטף ורטהיימר וקבוצת ישקר בתור השוואה בין עסקי אוויר לבין תעשייה יצרנית[6][4].

חברה ישראלית מכרה כגימיק בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, קופסאות שימורים הדומות לקופסאות סרדינים ובהן אויר בלבד, ועליהן כתוב (באנגלית) - "אויר טהור מארץ הקודש". היצרן על פי הכתוב היה חברת "לופט געשעפט" (עסקי אויר). המוצר נחל הצלחה בקרב חנויות התיירים[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]