עשה למען שמך

פיוט עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. (נ"א: שְׁמֶךָ) עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלָךְ. (נ"א: וְתִפְאַרְתָּךְ) עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן הֲדָרָךְ. (נ"א: הודך) עֲשֵׂה לְמַעַן וִעוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יָשְׁרָךְ. (נ"א: יחודך) עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמָנוּתָךְ. (נ"א: רחמיך הרבים) עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ: (נ"א: תהילתך) (נ"א: עֲשֵׂה לְמַעַן אוהביך שוכני עפר) עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹסֵף דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. (נ"א: דָּוִד וּשְׁלֹמֹה) עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. (נ"א: יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ) עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. (נ"א: צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךָ) עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ. (נ"א: לא נאמר) עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמֲמוּת הֵיכָלָךְ. (נ"א: שִׁמֲמוּת הֵיכָלָךָ) עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים. (נ"א: הריסות מזבחך) עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים. (נ"א: הרוגים על שם קדשיך) עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בְּצָרוֹת. (נ"א: טבוחים על ייחודיך) עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. (נ"א: באי באש ובמים על קדוש שמך) עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם. (נ"א: יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ) עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב. (נ"א: גְּמוּלֵי חָלָב שלא פשעו) עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא חָטְאוּ: (נ"א: תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן) (נ"א: עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אם לא למעננו. עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ והושיענו).

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.

הפיוט מושר לאחר הפיוט 'אל רחום שמך' בסליחות של כל עדות המזרח.

תוכן ומבנה הפיוט

הפיוט כתוב כך שהמשפטים יוצרים תקבולת משלימה. כל הפסוקים מתחילים במילים "עֲשֵׂה לְמַעַן".

הפיוט מתאר את הסיבות שבזכותן על האל לסלוח לעמו.

הבקשה נשענת על הרעיון המובע בספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוקים כ"ב–כ"ד: ”לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה'... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם.”

פיוט זה משתייך לסוגה של ליטאניה, שהיא תפילה העשויה בקשות קצרות בעלות מבנה כללי זהה הנאמרות בפי שליח הציבור, והקהל אמור לחזור בסוף כל טור על מענה קבוע. הקהל חוזר לאחר סיום כל פסוק במילים "עשה למען" או "אמן", לפי מנהג המקום.

ד"ר יעל לוין כתבה ש"פיוט זה, הערוך על פי סדר האלפבית, קדום הוא ולקוח מתפילת התעניות, וייתכן שנתחבר עוד בימי בית שני. דגם תוכני זהה מצוי בהושענא "לְמַעַן אֲמִתָּךְ, לְמַעַן בְּרִיתָך". יש בנוסח של "עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ" כפי שמופיע בסדר סליחות גם הוספות מאוחרות יותר, כגון האזכור הכפול בקטע "עֲשֵֹה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ". נודעות במנהגי העדות השונות נוסחאות אחרות לחלק מההיגדים. ראוי להזכיר עוד כי האמירה "עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" מופיעה בירמיהו, י"ד, ז': "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ", ושלוש המילים הללו מופיעות במסגרת תפילות שונות.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ

בעשרת ימי תשובה יש מוסיפים בקהילות הספרדים פיוט זה:

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַקְּדושִׁים וְהַטְּהורִים הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ. הַמְבַקְּשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה. מְפִירֵי שְׁבוּעָה. מַעֲבִירֵי קִנְאָה. מְשִׁיבֵי חֵמָה. מַזְכִּירֵי אַהֲבָה. אַהֲבָתו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בורְאָם: כְּשֶׁהֵם רואִים שֶׁהוּא בְּכַעַס עַל בָּנָיו. מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבודו. וּמִתְחַנְּנִים וְאומְרִים: הַתֵּר הַתֵּר יוצֵר בְּרֵאשִׁית: מְחל מְחל אֲבִיר יַעֲקב. סְלַח סְלַח קְדושׁ יִשְׂרָאֵל. כִּי אַדִּיר מְלָכִים אַתָּה. מֶלֶךְ אַדִּיר. מֶלֶךְ בָּרוּךְ. מֶלֶךְ גָּדול. מֶלֶךְ דָּגוּל. מֶלֶךְ הָדוּר. מֶלֶךְ וָתִיק. מֶלֶךְ זַךְ. מֶלֶךְ חַנּוּן. מֶלֶךְ טָהור. מֶלֶךְ יָשָׁר. מֶלֶךְ כַּבִּיר. מֶלֶךְ לָעַד. מֶלֶךְ מְרַחֵם. מֶלֶךְ נורָא. מֶלֶךְ סומֵךְ. מֶלֶךְ עוזֵר. מֶלֶךְ פּודֶה. מֶלֶךְ צַדִּיק. מֶלֶךְ צַח. מֶלֶךְ קָרוב. מֶלֶךְ רָם. מֶלֶךְ שׁומֵר. מֶלֶךְ תָּם: לָמָּה לָךְ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוהֲבֶךָ. לָמָּה לָךְ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ. לָמָּה לָךְ תַּחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקב תְּמִימֶךָ. כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אותָם. מִיַּד יוצְאות קַרְנות הוד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוד וּמַכְרִיזות וְאומְרות: אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי. שֶׁבַח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבות. כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם:

עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה:

כל פסוק, המורכב משלוש מילים פותח במילה "מֶלֶךְ", אחריו אחד מכינויי האל.

האותיות הראשונות של כינויי האל בכל תיבה בפיוט יוצרות אקרוסטיכון אלפביתי.

קישורים חיצוניים

עשה למען שמך, באתר ויקיטקסט

• עשה למען שמך, באתר הספרייה הלאומית
• אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו, באתר קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז